אגרה בגין הגשת תביעה ייצוגית – בית המשפט המחוזי בתל אביב תומך בכך

בשבועות האחרונים מסקרת התקשורת כמעט ללא הפסקה את הצעתה של שרת המשפטים להטיל אגרה בגין הגשת תביעה ייצוגית. לשיטת שרת המשפטים האגרה הראויה היא בין 50-62 אלף שקלים.

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

הטלת אגרה בגין הגשת תביעה ייצוגית תמנע, כך לשיטת שרת המשפטים, הגשת תביעות ייצוגיות שאינן ראויות, אשר כל מטרתן להעשיר את התובע הייצוגי ועורכי דינו. אמת, ניתן לאתר ללא קושי תביעות ייצוגיות שאינן ראויות, אך לא יהיה זה נכון להתעלם מהעובדה שמשנת 2006 (מועד כניסתו של חוק תובענות ייצוגיות לתוקף), הציבור קיבל מיליארדי שקלים כתוצאה מניהול תביעות ייצוגיות ראויות. 

מי יפיק תועלת מהטלת אגרה בגין הגשת תביעה ייצוגית?

זה לא סוד שבמדינת ישראל הרגולטור אינו מבצע את תפקידו נאמנה. כדוגמאות בלבד ראו את אי אכיפתו של החוק למניעת איסור העישון במקומות ציבורים, ודוגמא עדכנית במיוחד היא הימצאות חיידק הסלמונלה בקורנפלקס של תלמה. 

הזינו מייל ותקבלו ללא תשלום או התחייבות עדכונים משפטיים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים

אנחנו לא שולחים דואר זבל אלא רק מידע משפטי שימושי. ניתן לבצע הסרה בכל שלב.

ללא תובענות ייצוגיות (ואותם עורכי דין אשר עוסקים בתחום זה) החברות ימשיכו להפר את החוק משום שלא יחששו מפני אכיפה אזרחית בדמות תביעה ייצוגית, אשר תוביל לפיצוי הציבור והרתעה מפני הפרת החוק.

הטלת אגרה בגין הגשת תביעה ייצוגית, אף אם מדובר באלפי שקלים בודדים, תוביל בפועל לאי הגשת תביעות ייצוגיות כלל (מהלך ממנו יפגע כלל הציבור בישראל, וממנו ירוויחו רק החברות שמפרות את הדין).

מדוע הטלת אגרה בגין הגשת תביעה ייצוגית תחסל את מוסד התובענות הייצוגיות?

לצורך קבלת גמול במסגרת תביעה ייצוגית על התובע הייצוגי להוביל לפיצוי גבוה ככל הניתן לטובת הקבוצה (ככל שהפיצוי לקבוצה גבוה יותר כך הגמול המשולם לתובע הייצוגי גבוה יותר), או להוביל לשינוי התנהגות אצל הנתבע, אשר יטיב עם הנפגעים.

במרבית המקרים תובעים ייצוגיים מקבלים גמול אשר נמוך מ-50 אלף שקלים. הטלת אגרה בסך 50 אלף שקלים תוביל לכך שאף אדם לא יסכים להיות תובע ייצוגי משום שהוא יאלץ לשלם סכום אסטרונומי, וכלל לא בטוח שהוא יזכה בגמול אשר יכסה את השקעתו.

אם לא די בכך, תובע ייצוגי חשוף גם להוצאות משפט בגובה עשרות אלפי שקלים אם תביעתו תדחה. לאחרונה התנהל הליך ייצוגי במסגרתו התובעים הייצוגיים חויבו בהוצאות משפט בסך מעל מיליון שקלים.

גם אם תוטל אגרה בסך אלפים בודדים הדבר יוביל לפגיעה אנושה במוסד התובענות הייצוגיות. בדרך כלל התביעות הייצוגיות עוסקות בסוגיות צרכניות, בהן הנזק לכל צרכן הוא שקלים בודדים. כשם שלא מוגשות תביעות אישיות במצבים בהם הנזק הוא שקלים בודדים, כך גם לא יוגשו תביעות ייצוגיות.

בית המשפט המחוזי בת”א יותר מרומז כי ראוי להטיל אגרה בגין הגשת תביעה ייצוגית

בתאריך 7.8.2016 ניתנה החלטה על ידי בית המשפט המחוזי בת”א בת”צ 8273-01-16 שרון פרידמן נ’ גד אורון הפקות בע”מ. החלטה זו עסקה בתביעה ייצוגית אשר הוגשה נגד חברת הפקות אשר הביאה לארץ את הקומיקאי ג’רי סיינפלד, אך במהלך הופעתו כל האנשים שהביאו בקבוקי שתייה מהבית לא הורשו להכנס עד שהם לא זרקו את הבקבוקים, וככל שרצו לרכוש בקבוק שתייה נאלצו לשלם 10 שקלים (לטענת התובע מדובר בסכום מופרז).

מכיוון שסכום התביעה הועמד כמעט על סך 2.8 מיליון שקלים הסמכות לדון בתביעה זו היא של בית המשפט המחוזי. המשיבה טענה כי התובע ניפח את התביעה בצורה לא פרופורציונאלית ודרשה להעביר את הדיון לבית משפט השלום (המוגבל בסמכותו עד לסך של 2.5 מיליון שקלים בלבד).

בית המשפט אישר את בקשת המשיבה ואכן הורה על על העברת הדיון לבית משפט השלום. בסיום ההחלטה בית המשפט ציין כי הוא שותף לדעה כי יש להציב בלמים ראויים שיימנעו הגשת תביעות ייצוגיות שהן תביעות סרק ותביעות מופרזות. מיד לאחר מכן, בית המשפט הזכיר פסיקה קודמת (משנת 2009) אשר התייחסה לסוגיית האגרה במסגרת תביעות ייצוגיות, ושהפטור מאגרה מנוצל לרעה.

לעיון בהחלטה המלאה לחצו כאן.

במקום הטלת אגרה בגין הגשת תביעה ייצוגית ניתן לפעול בדרכים אחרות על מנת למנוע תביעות סרק

כפי שהסברתי עד כה, הטלת אגרה בגין הגשת תביעה ייצוגית תמנע בפועל הגשת תביעות ייצוגיות מוצדקות. במצב שכזה החברות שמפרות את החוק ירוויחו, וציבור הצרכנים יפגע. אין זה מצב רצוי.

במקום להטיל אגרה בגין הגשת תביעה ייצוגית, אשר תמנע בפועל את הגשתה, ניתן לקבוע כי בסופו של ההליך, לאחר שבית המשפט יבחן את המקרה ויקבע שמדובר בתביעת סרק, יטיל הוצאות משפט בסכום גבוה (למעשה, בחלק לא מבוטל מהמקרים, זה מה שקורה בפועל גם כיום).

לחלופין, ניתן לקבוע בחוק או בתקנות הוצאות משפט מינימליות, כך שכל תובע ייצוגי ידע שהוא עומד בפני סיכון כספי משמעותי ככל שיתברר שמדובר בתביעת סרק. במצב שכזה תובע ייצוגי (ועורכי דינו) יפעלו כדי לבסס בצורה משמעותית את התביעה, וימנעו מהגשת תביעת סרק.

לעדכון בנושא לחצו כאן.

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

אם מצאתם מידע זה שימושי ומועיל נודה לכם אם תשתפו אותו על מנת שגם אחרים יוכלו להפיק ממנו תועלת

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדין
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל

אתם מוזמנים גם לעקוב אחרינו ברשתות החברתיות

הזינו מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומועילים

ניתן לבצע הסרה בכל שלב. אנחנו לא שולחים דואר זבל.

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב