שאלות כלליות בנושא זה ניתן לשאול בתחתית העמוד (במקום המיועד לכתיבת תגובות) ונשתדל לסייע. כמו כן, נשמח אם תכתבו לנו בתגובות אם מצאתם באתרנו את המידע המשפטי שחיפשתם, ואם לא, נשמח אם תציינו מה היה חסר לכם במאמר או במאמרים שקראתם באתרנו.

אושרה תביעה ייצוגית נגד ביטוח ישיר – גבתה כספי ביטוח ממבוטחים שלא הסכימו לכך

בתאריך 27.10.2016 אישר בית המשפט המחוזי מרכז ניהולה של תביעה ייצוגית נגד חברת הביטוח – ביטוח ישיר (ת”צ 12963-12-11 אושרת שמעון נ’ איי. די. איי. חברה לביטוח בע”מ).

הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה בעקבות נוהל של חברת הביטוח לחדש פוליסות ביטוח גם ללקוחות שלא פנו אליה בסיום תקופת הפוליסות ו/או לקוחות שחברת הביטוח לא הצליחה ליצור עימם קשר באופן יזום במועד הסמוך לסיום הפוליסה.

חברת הביטוח טענה כי מדובר במנהג שמתקיים כבר שנים רבות מאוד, אך במידה ולקוח שבוצע לו חידוש אוטומטי פנה בתוך ה-30 הימים הראשונים ממועד חידוש הפוליסה, חברת הביטוח הייתה מבטלת את הפוליסה ולא מחייבת אותו בגין אותה תקופה.

בית המשפט קיבל את טענת חברת הביטוח בעניין המנהג ובעניין זה לא קיבל את טענות המבקשת בבקשת האישור:

אני סבורה כי גם הנחיית 1999, אף שנראה שמדברת בשני קולות – קרי מצד אחד קובעת כי חידוש אוטומטי אסור אך מצד שני קובעת כי אין כוונה שייווצר מצב שבו ייוותר המבוטח ללא ביטוח – תומכת בנוהג הנטען בענף שבית המשפט הכיר בו בעניין שירביט. כך אני סבורה שגם התכתבויות 2000 תומכות בנוהג הנטען ואף מאמצות אותו, שכן כאמור נקבע בהתכתבויות 2000 כי אם המבוטח שותקחל העקרון של קיבול בהתנהגות“. על כן אני סבורה כי בענייננו הוכח לכאורה כי נוהג שבתום תקופת הפוליסה המוסכמת יוארך הביטוח מאליו.

אני מקבלת את טענת המשיבה כי החוזר החדש (מיום 30.9.14) מלמד כי המפקח על הביטוח סבר כי להנחיית 1999 וכן להתכתבויות 2000, היה תוקף מחייב, וכי רק בחוזר החדש בוטל תוקפן (רסעיף 7 בחוזר החדש).

נוכח האמור עד כאן אני סבורה כי בעצם חידוש הפוליסות של המבקשים ושל חברי הקבוצה נהגה המשיבה לכאורה כדין, בתקופה הרלבנטית לתובענה. על כן אין אפשרות סבירה כי השאלה אם המשיבה נהגה כדין עת חידשה את הפוליסות באופן אוטומטי ללא הסכמה אקטיבית, תוכרע לטובת הקבוצה.

ביטוח ישיר לא שלחה את פוליסות הביטוח למבוטחים להם חידשה את הפוליסה מבלי שהביעו את הסכמתם לכך

בעניין זה נקבע על ידי בית המשפט כך:

החובה למסור את הפוליסה לאחר החידוש למבוטחים בכלל וללקוחות שכלל לא התקבלה הסכמתם האקטיבית לחידוש בפרט, עולה גם מחובת תום הלב החלה כאמור על חברת ביטוח במהלך פעילותה בעת ההתקשרות עם הלקוח ולאורך כל תקופת הביטוח (ורגם האמור בהודעת המפקח לבית המשפט מיום 21.4.13).

המשיבה נמנעה מלשלוח לחברי הקבוצה לאחר חידוש הפוליסה את הפוליסה החדשה או למצער הודעה המיידעת אותם כי הפוליסה חודשה וכי ייגבו מהם דמי ביטוח (רהצהרת מבקש 1 בסעיף 24 לתצהירה, הצהרת מבקש 2 בסעיף 33 לתצהירו והצהרת מבקש 3 בסעיף 26 בתצהירו). וולברגר העיד כאמור כי אחרי החידוש אנו לא שולחים פוליסה לאלה שביטחנו אותם אוטומטית (פרעמ‘ 19 ש‘ 2-1). מכיוון שסעיף 2(א) נוקט בלשון פוליסהולא מפרטאו הצעהלחידוש, הרי שלא די שאלה נשלחו כטענת המשיבה בצמוד להצעת החידוש.

חוסר תום הלב של המשיבה עולה לכאורה גם מהעובדה שהוכח לכאורה כי המשיבה כן שולחת הודעה אודות חידוש פוליסה למי שמחדש את הפוליסה מול נציג שלה. כך נשלחה למבקש 2 הודעה לאחר שהחידוש נעשה בשיחה עם נציגת המשיבה (רהצהרת מבקש 2 בסעיפים 32-29 לתצהירו ונספחים 14-13 לבקשת האישור). כך גם נשלחה הודעה למבקש 3 לאחר התקשרותו בפוליסה הקיימת שנעשתה ביוזמת מבקש 3 (סעיף 25 לתצהיר מבקש 3 ונספח 19 לבקשת האישור) והודעת SMS נשלחה למבקשת 1 לאחר התקשרותה בפוליסה בשנת 2010 (רמב/1 יומן אירועים של המשיבה בהתייחס למבקשת 1 בדף מס‘ 5).

המשיבה לא נתנה הסבר המניח את הדעת להימנעותה ממשלוח פוליסת הביטוח או למצער הודעה למבוטחים לאחר חידוש הפוליסות. האמור נכון ביתר שאת נוכח העובדה שעל פי עדות וולברגר מדובר בחלק קטן מאד ממבוטחי המשיבה, 7% ממבוטחיה (פרעמ‘ 27 שש‘ 18 ועמ‘ 28 ש‘ 27 וכן טענת המשיבה בסעיף 25 בסיכומיה).

מהאמור עולה כי הוכח לכאורה כי יש אפשרות סבירה שהשאלה אם המשיבה הפרה את הוראת סעיף 2(ב) בחוק חוזה ביטוח ונהגה בחוסר תום לב כלפי חברי קבוצה, הלקוחות שלהם נעשה חידוש אוטומטי ללא הסכמתם הפוזיטיבית, עת נמנעה ממשלוח הפוליסה או למצער הודעות אודות החידוש לאחר החידוש האוטומטיתוכרע לטובת הקבוצה.

ביטוח ישיר לא השיבה ללקוחותיה את כספי הביטוח בתוספת ריבית – כנדרש בחוק

ביטוח ישיר טענה כי השיבה את הכספים בצירוף הצמדה, אך לא בצירוף ריבית. בית המשפט פסק כך:

ריבית טענת המשיבה לתחולתו של סעיף 26 בפוליסה התקנית“, בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמו-1986 (להלן: “הפוליסה התקנית“), שעל פיו ההשבה של דמי הביטוח היא בצירוף הפרשי הצמדה בלבד, דינה להידחות. סעיף 26 הנל מסדיר את אופן החזר דמי הביטוח במקרה בו המבוטח או המבטחת ביטלו את הפוליסה לפני תום תקופת הביטוח. ענייננו שונה. החזר דמי הביטוח נובע מחידוש אוטומטי של הפוליסה על ידי המבטחת מבלי שהתקבלה הסכמתו האקטיבית של המבוטח ומבלי שהודיעה לו על כך לאחר החידוש. על כן אין להחיל את האמור בסעיף 26 על ענייננו.

נוכח הוראת סעיף 28(ג) בחוק חוזה ביטוח ונוכח הודאת המשיבה שלא השיבה את דמי הביטוח בצירוף ריבית, הוכח לכאורה כי המשיבה לא השיבה לחברי קבוצה את דמי הביטוח בצירוף ריבית וזאת בניגוד לדין. על כן אני קובעת כי יש אפשרות סבירה שגם שאלה זו תוכרע לטובת הקבוצה.

הטענה להשיב את כספי הריבית אינה זוטי דברים

טענת זוטי דברים משמעותה שגם אם בוצעה הפרת חוק, ההפרה היא כה זניחה עד כדי שאינה מצדיקה ניהול הליך משפטי (ובוודאי שלא הליך תובענה ייצוגית). בית המשפט דחה את טענת ביטוח ישיר:

לא מצאתי ממש בטענת המשיבה כי בעניין הריבית מדובר בזוטי דברים. ראשית משום שעניין זה מצטרף לדמי ביטוח שלא הושבו כלל, ושנית משום שהחזר דמי ביטוח ללא ריבית מהווה הפרה ברורה של החוק ועל כן אינו עניין של מה בכך“. העובדה שייתכן שמדובר בסכומים שאינם גבוהים אין בה כשלעצמה לאיין את התובענה נוכח האינטרס הציבורי הקיים באכיפת הדין החקוק על חברות הביטוח.

[Total: 2 Average: 5]

רוצים לקבל עדכונים בנושא זה ובנושאים נוספים? הזינו כתובת מייל.

כתיבת תגובה