עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

תוכן עניינים למאמר

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

בתאריך 1.5.2017 אושרה תביעה ייצוגית נגד זוגלובק על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (ת”צ 46053-02-16 שגב ואח’ נ’ נקניק נהריה כשר זוגלובק בע”מ). הליך זה מנוהל על ידי משרדנו.

על תחילתו של הליך זה ובגין אילו הפרות בדיוק הוא הוגש, תוכלו לקרוא כאן.

לקריאת החלטתו המלאה של בית המשפט המחוזי לחצו כאן.

במסגרת ההכרעה בבקשה לאישור תביעה ייצוגית, בית המשפט קבע, בין היתר, כך:

48. כפי שיפורט להלן, עלה בידי המבקשים לבסס את היסודות המרכיבים את עילת ההטעיה. ההטעיה הנטענת היא כאמור שהמשיבה לא הפחיתה את משקל האריזות מהמשקל הסופי של המוצרים שנרכשו על ידם, כך שלמעשה הם חויבו ביתר ללא ידיעתם, ושילמו עבור האריזה מחיר של בשר. הטעיה נוספת התבצעה בשלט הפרסום שהוצג מחוץ לחנות בנהריה. כאן המקום לחדד, כי עילה לתביעת פיצויים בשל הפרת איסור ההטעיה אינה מחייבת להראות שהתרחשה “הטעיה מכוונת” הלכה למעשה. די בכך שיש במעשה או במחדל של המשיבה דבר העלול להטעות צרכן. הוראות הסעיף אינן אוסרות רק הטעיה מכוונת בפועל אלא גם עשיית דבר העלול להטעות (עניין ברזני).

אני דוחה את הטענה שמדובר ב”תקלה נקודתית”. תקלה נקודתית היא תקלה חד פעמית. כאן מדובר על הפרה בסוג מסויים של מוצרים משך שנתיים. אפילו היתה זו תקלה נקודתית, כפי שציינתי רק לאחרונה, תקלה נקודתית אינה מורידה מעצם העובדה שהתקיימה הפרה. תקלה נקודתית יכולה להיות הסבר להפרה, אבל היא אינה משנה את העובדה שעקב התקלה הייתה הפרה…

70. באשר לאריזות שהמשיבה עושה בהן לכאורה שימוש, על פי מסמך מיום 7.12.2016, שכותרתו “מחירי רכש אריזות חנות”, החתום על ידי רו”ח שלומי כחלון, רואה החשבון של המשיבה (מב/1), בחנות קיימות אריזות במשקלים של 4, 6, 8, 10, 12, 18, 22, 54 ו-64 גרם, דהיינו 9 סוגי אריזות שונות. האמור במסמך זה אינו מתיישב עם דברי מר דנן – לא מופיעה בו אריזה במשקל 14 גרם; לפי המסמך קיימות אריזות במשקל הנמוך מ-8 גרם ובמשקל הגבוה מ-62 גרם; יש יותר משישה סוגי טרה. אציין, כי האמור במסמך מב/1 אינו מתייחס למשקל השקיות שלעיתים נשקלות ביחד עם המוצרים הנרכשים. מר דנן העיד שמשקל כל שקית הוא 8 גר’ (עמ’ 45 לפרוטוקול, שורות 15-18).

71. בהקשר זה הפנו המבקשים לכך שמסמך מב/1 אינו כולל את כל האריזות שבחנות, שכן קיימות אריזות שלא צוינו על ידי רו”ח כחלון, במשקלים של 14, 16 ו-20 גרם (כפי שעולה מנספחים ח’8-ח’11, ח’13, ח’14 ו-ח’16 לבקשת האישור). מה גם שנראה כי הוא מתייחס אך ורק לחלק התחתון של האריזה, ללא מכסה. בנספח א’ שבמסמך מב/1, תחת “שם אריזה”, צוינו סוגי האריזות הבאים: מרובע סופג שחור, מגש קבב, מגש חזה שחור, מגש גמבו שחור עמוק, מגש כרעיים סופג, מיכל מלבני 2 ליטר, מיכל מלבני 1 ליטר, גביע 500 גרם, גביע 250 גרם וגביע 125 גרם. מונחים אלו אינם מזכירים את המכסה, ששוקל משקל נוסף. מר דנן העיד, כי דבר המזון שנבחר על ידי הלקוח מועבר לאריזה ונסגר עם מכסה, כאשר רק לאחר מכן מניחים את האריזה עם המכסה על גבי המשקל (עמ’ 42 לפרוטוקול, שורות 11-19). מכך עולה, כי אפשר שמלבד משקל האריזה (החלק התחתון), לקוחות המשיבה מחויבים ביתר גם עבור המכסה.

75. אין חולק איפוא על כך שהמשיבה חייבה מי שרכש פחות מקילו במחיר העולה על המחיר שפרסמה. השאלה היא איך יש להבין את מה שפירסמה המשיבה. נכתב בשלט שמחיר המוצר הוא 39.90 ל– 1 קג. המובן הפשוט של השלט הוא שלתקופת המבצע, כל כמות של המוצר תימכר לפי מכפלה של 39.90 ל- 1 ק”ג. לא ש- 1 ק”ג של המוצר ימכר ב- 39.90 ₪. אילו המובן האחרון היה הנכון, היה צריך למכור ב- 39.90 ₪ רק בדיוק 1 ק”ג, ומי שרכש יותר או פחות היה משלם יותר מ- 39.90 ₪. זה מובן לא הגיוני של הפירסום, וכל אדם מן הישוב מבין, שאם כתוב שהמחיר הוא “39.90 ₪ ל- 1 ק”ג,, אז המחיר הוא 19.95ל- 1/2 ק”ג ו- 79.80 ₪ ל- 2 ק”ג – מכפלות של המחיר המתפרסם. אילו באמת רצתה המשיבה למשוך רק את הלקוחות שרוצים לקנות מעל 1 ק”ג, היה עליה לכתוב “39.90 ₪ ל- 1 ק”ג בקניה מעל 1 ק”ג”. היא לא עשתה כן, משום שרצתה למשוך לחנותה, באמצעות שלט גדול מחוץ לחנותה, גם מי שרוצה לקנות פחות מ- 1 ק”ג. בכך הטעתה את הלקוחות וגבתה מהם מחיר גבוה יותר מהנקוב בפרסום.

81. בנוסף להטעיה, העובדות מקימות גם את טענת המבקשים כי המשיבה הפרה גם את סעיף 4(א) לחוק הגנת הצרכן, שכותרתו “חובת גילוי לצרכן”, הקובע כי עוסק חייב לגלות לצרכן – (1) כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס…”. נטען, מכוח סעיף זה היה על המשיבה לגלות ללקוחותיה כי משקל האריזות מפחית מערך המוצרים שנרכשו על ידם, שכן בפועל קיבלו בשר במשקל נמוך יותר מזה שעבורו שילמו. כמו כן, המשיבה לא גילתה באופן ברור שרכישת פחות מקילו של מוצר בשר שפורסם בשלט תחייבם בתשלום יקר בעשרה שקלים לק”ג. המשיבה גם פעלה לכאורה בניגוד לסעיפים 17א ו-17 ב לחוק הגנת הצרכן שעניינם סימון טובין ואריזתם, חובת הצגת מחיר על טובין והמחיר המחייב.

ציון הגולשים למידע זה
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

לקבלת עדכונים משפטיים נוספים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים הזינו כתובת מייל והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם

יש לכם שאלה בעניין המאמר? הערה על המידע שקראתם? בקשה כלשהי?

אתם מוזמנים להשאיר לנו תגובה ונשתדל להתייחס בהקדם

כתיבת תגובה

הזינו כתובת מייל ונשלח אליכם מדי פעם עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים

או הצטרפו לקבוצות הפייסבוק והטלגרם שלנו במסגרתן הגולשים יכולים לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום

לפני שאתם עוזבים....

הזינו כתובת מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים (אנחנו לא שולחים פרסומות או ספאם)

וגם….

הצטרפו לקבוצות הפייסבוק והטלגרם שלנו במסגרתן הגולשים יכולים לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום