חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, תשס”ז – 2007 קובע כי יש לאפשר עבודה בישיבה. איסור על ישיבה בעבודה באופן מוחלט חושף את המעסיק בפני תביעות אישיות רבות של עובדים או בפני תביעה ייצוגית אחת (בדומה לבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד א.ל.מ שהוגשה באמצעות משרדנו בעבר).

הפיצוי הכספי האפשרי בגין איסור על ישיבה בעבודה?

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

סעיף 4(ב)(1) לחוק קובע כך:

מצא בית הדין לעבודה כי נתבע הפר את הוראות סעיפים 2, 3, 3א או 3ב, רשאי הוא לחייב את המפר בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 20,000 שקלים חדשים; ואולם רשאי בית הדין לעבודה לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום שלא יעלה על 200,000 שקלים חדשים, בהתחשב בחומרת ההפרה או בנסיבותיה.

שימו לב, איסור על ישיבה בעבודה מקנה פיצוי כספי ללא הוכחת נזק. כלומר, העובד אינו צריך לטעון או להוכיח שנגרמו לו נזקים גופניים או אחרים בעקבות אי מתן הזכות לשבת בעבודה. עצם העובדה שלא ניתנה לעובד הזכות לשבת בעבודה היא זו שמאפשרת לדרוש את הפיצוי הכספי.

הזינו מייל ותקבלו בחינם עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים

אנחנו לא שולחים דואר זבל אלא רק מידע משפטי שימושי. ניתן לבצע הסרה בכל שלב.

הפיצוי הכספי “הסטנדרטי” בגין איסור על ישיבה בעבודה הוא עד 20,000 ש”ח. יחד עם זאת, לבית הדין שיקול דעת נרחב וסכום הפיצוי יכול להגיע עד 200,000 ש”ח בהתאם לחומרה של ההפרה או בהתאם לנסיבות חריגות.

למעשה סכומי הפיצויים אף גבוהים יותר נכון להיום, וזאת בעקבות מנגנון ההצמדה למדד שקבוע בסעיף 4(ג) לחוק.

באילו תנאים ניתן לדרוש פיצוי כספי בגין איסור על ישיבה בעבודה?

החוק מטיל על המעסיק להציב כסא לעובד והדום למנוחת הרגליים. עניין זה קבוע בסעיפים 2, 3, 3א לחוק:

2. מעסיק יעמיד לרשות עובד במקום העבודה מושב לעבודה ולא ימנע מעובד ישיבה במהלך העבודה, אלא אם כן הוכיח המעסיק שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה.

3. בלי לגרוע מהוראות סעיף 2, מעסיק יעמיד לרשות העובדים במקום העבודה כיסאות או ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין, לישיבה בעת הפסקה בעבודה.

3א(א). מעסיק של מאבטח יעמיד לרשות המאבטח עמדה מקורה או מוצלת באופן אחר, המספקת הגנה מגשם ומשמש; לעניין זה, “עמדה” – מקום שמאבטח יכול לשבות בו בעת מילוי תפקידו, בין שהמקום משמש למטרה זו בלבד ובין שהוא חלק ממבנה המשמש למטרות נוספות.

הגדרת “מושב לעבודה” על פי החוק היא זו:

“מושב לעבודה” – מושב במצב תקין בעל משענת גב, מותאם בצורתו, במבנהו ובממדיו לעובד ולעבודה המבוצעת, וכן הדום שעליו יוכל להשעין את רגליו בנוחות, אם אין הוא יכול לעשות כן בלי הדום;

אם המעסיק מפר את הסעיפים המפורטים לעיל, קמה לעובד זכות תביעה לפיצוי כספי בגין איסור על ישיבה בעבודה.

עמדת בית הדין הארצי בעניין חובת המעסיק לאפשר עבודה בישיבה

בית הדין הארצי, אשר פסיקותיו מהוות הלכה מחייבת, פסק בעבר כי זכות לעבודה בישיבה היא זכות בסיסית של כל עובד וכי איסור על ישיבה בעבודה מטיל על המעסיק את הנטל להוכיח שלא ניתן לקיים את העבודה בישיבה.

בע”ע 33680-08-10 דיזינגוף קלאב בע”מ נ’ יעקב זואילי, פסק בית הדין הארצי, בין היתר, כך:

הזכות לישיבה בעבודה נמנית על אבני היסוד של הזכויות המוקנות לאדם העובד באשר הוא, וכזכות ראשונית לסביבת עבודה העונה על רווחתו של העובד, בריאותו ובטיחותו.

פן נוסף של ההיבט הנורמטיבי, הוא ההיבט החברתי פטרנליסטי של חוק הזכות לעבודה בישיבה. ככזה, בא החוק בגדר חוקי המגן בעבודה, ותכליתו לכונן את זכותו החוקית, הבסיסית והקנויה של האדם העובד לישיבה בעבודה, כזכות קיומית ומובנת מאליהָּ, כזכות הנמנית על זכויות המגן הקוגנטיות של העובד, וכתנאי אלמנטארי מתנאי העבודה המכוונים לבטיחותו ובריאותו של העובד, כמענה לצרכיו הפיזיים-ארגונומיים, ולרווחתו.

במהותו זו מצר החוק ומצמצם את הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק בקביעת תנאי העבודה וסביבת העבודה של העובד. זאת, תוך הטלת חיוב על  המעסיק לתכנן את סביבת העבודה ואת מהות העבודה (job design) באופן שיתאימו לצרכים הבסיסיים של גוף האדם בכלל ושל העובדים האינדיבידואלים, בפרט, ולמניעת בעיות בריאות חמורות וממושכות.

במישור החוזי, אין לקשור בין זכות העובד לעבודה בישיבה, לבין התמורה הכספית המשתלמת לו במהלך העבודה או בסיומה. עניינה של הזכות לישיבה בעבודה אינו בזכויות כלכליות, כי אם בתנאי העבודה, בדרישות העבודה ובסביבת העבודה של העובד. במסגרת זו, הזכות החוקית לישיבה בעבודה נגזרת מעקרון-העל של תום הלב המהווה “מקור לחובה החוזית של המעביד לדאוג לתנאי בטיחות וגיהות במקום העבודה”.

מכוח יחסי העבודה, כאמור, קמה חובתו של המעביד לקיים סביבת עבודה בטוחה ותנאי עבודה העונים על דרישות החוק. במסגרת זו, קמה הזכות לישיבה בעבודה וחבות המעסיק כנגדה – באיזון הראוי בין צרכי המעסיק ואופי העבודה עצמה לבין צרכי העובד בכל הנוגע לבטיחותו, רווחתו וזכויות האדם שלו.

הרישא לסעיף 2 לחוק מכילה הוראה כללית המקימה חזקה סטטוטורית לפיה ביצועה הרגיל של העבודה – של כל עבודה – ניתן להיעשות בישיבה. מכוח חזקה זו קמה חובתו של המעביד כלפי העובד ובה שני יסודות מצטברים: היסוד החיובי הפטרנליסטי מתערב בפררוגטיבה הניהולית של המעביד, באופן המטיל עליו חובה לעצב את סביבת העבודה כך שתנאי העבודה יאפשרו ביצוע העבודה בישיבה. זאת, באמצעות העמדת מושב מתאים וראוי לשימוש העובד במקום העבודה, כאשר על איכות המושב, צורתו ומיקומו להתאים הן לדרישות העבודה והן לרווחת העובד ובריאותו. בנוסף, על כמות המושבים להיות ביחס ראוי למספר העובדים בסביבת העבודה.

היסוד השלילי של חובת העבודה בישיבה – אוסר על המעביד למנוע מן העובד אפשרות לעבודה בישיבה. מניעת עבודה בישיבה יכול ותהיה אחת מאלה: הקצאת מושב בלתי תקין – שבור או רעוע, או מושב אשר אינו מותאם לתנאי עבודתו של העובד ורווחתו, כנדרש בחוק; מספר המושבים יהיה ביחס בלתי הולם למספר העובדים, כך שבפועל אין לכל עובד הזדמנות לשבת במהלך העבודה השוטפת ובהפסקות; העמדת המושבים במרחק בלתי סביר מסביבת העבודה השוטפת של העובד; וכיוצ”ב.

הפועל היוצא מהוראות סעיף 2 לחוק בכל הקשור לנטלי השכנוע בקיום החזקה הסטטוטורית והפרכתה הינו כלהלן:

ראשית דבר על התובע להוכיח שני יסודית מצטברים אלה: מתקיימים יחסי עובד ומעביד בינו לבין הנתבע, והופרה החובה לספק לעובד אפשרות לישיבה במהלך ביצוע העבודה.

עמד התובע בנטל השכנוע כנדרש, קמה החזקה ברישא שבסעיף 2 לחוק בדבר חובתו של המעביד להעמיד אפשרות ישיבה לעובד במהלך ביצוע העבודה, בכל סוג של עבודה.

חזקה זו הינה חזקה שבדין הניתנת לסתירה, ככל שהמעביד עומד בנטל השכנוע לפיו “אין עליו אותה חבות שלכאורה נלמדת מהחלת החזקה”. לאמור, על המעסיק חל נטל השכנוע להפריך החזקה שבדין ולהוכיח כי “ביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה”. 

ודוק. החלתה של חזקה שבדין לפיה ביצועה הרגיל של העבודה – של כל עבודה – ניתן להיעשות בישיבה, הינה בעלת נפקות ראייתית מרחיקת לכת. שכן, “החלת החזקה מטילה על הנתבע נטל שכנוע לסתירת החזקה. משמעות הדבר היא, כי הנתבע ייחשב כמי שנשא בנטל רק אם הביא ראיות מספיקות להטיית מאזן ההסתברות לטובתו. אם לא עלה הדבר בידו, כגון שראיותיו הביאו רק למצב של שקילות, חובת בית-המשפט תהיה ליישם את החזקה ולפסוק לטובת התובע”. ככל שהמעביד אינו כופר בתחולת החזקה שבחוק, עליו להוכיח כי לא הפר את החובה שבדין וכי מילא אחריה הלכה למעשה, בכך שהעמיד לרשות העובד אפשרות לשבת במהלך ביצוע העבודה. הוכחת טענותיו, כנדרש, תיעשה על פי המסכת הראייתית שבפני בית הדין.

מה גובה הפיצוי שבתי הדין לעבודה פוסקים בגין אי מתן זכות ישיבה בעבודה?

ע”ע 1673-10-11 פטרול (א.ל) אופנה בע”מ נ’ מיטל נעימי – בגין איסור על עבודה בישיבה בחנות בגדים נפסק פיצוי בגובה 50,000 ש”ח. ערעור על סכום הפיצוי לבית הדין הארצי נדחה.

בעניין זה בית הדין הארצי אף יותר מרמז שאם התובעת הייתה תובעת סכום גבוה מ-50,000 ש”ח, היא כנראה הייתה מקבלת אותו:

כללו של דבר: בנסיבותיו של המקרה הנדון, אנו סבורים כי חומרת התנהלות המערערת הצדיקה פסיקת פיצוי בגין הפרת חוק הזכות לעבודה בישיבה ברף הגבוה, ושיעור הפיצוי בשיעור של 50,000 ₪ שנפסק על ידי בית הדין האזורי העומד על 25% מהפיצוי המירבי אינו מופרז או בלתי מידתי בנסיבות המקרה הנדון. נציין, כי המשיבה העמידה את תביעתה על סך של 50,000 ₪, כך שאין אנו נדרשים לשאלה אם נסיבות המקרה הצדיקו פסיקת פיצוי בשיעור גבוה יותר.

סע”ש 6822-06-13 מריאנה ריינין נ’ ה.ק.ט הייר קליניק טיפולים בע”מ – עובדת שעבדה במקום עבודתה רק חודשיים (קליניקה לטיפולי שיער). בית הדין פסק לטובתה 30,000 ש”ח בגין איסור על ישיבה בעבודה.

 

מעוניינים לבדוק אם יש לכם עילת תביעה בגין איסור על ישיבה בעבודה? צרו קשר עם משרדנו.

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

הזינו מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומועילים

ניתן לבצע הסרה בכל שלב. אנחנו לא שולחים דואר זבל.

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב