הזינו מייל ותקבלו עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים

המלצות שקיבלנו מלקוחות המשרד (לחצו להגדלה)

המלצות

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

אלימות בגן ילדים הוא הסיוט המפחיד ביותר של כל הורה. עולה השאלה מה לעשות אם מגלים מקרה אלימות בגן ילדים?

האם לפרסם כדי שכולם ידעו וימנעו מלרשום את הילדים שלהם לאותו גן? אם כן, כיצד לתאר את מקרה האלימות?

מצד שני, אולי כדאי פשוט להוציא את הילד מהגן, להעבירו לגן אחר, ולתת להורים אחרים להתמודד עם האלימות כנגד הילדים, ובכך להימנע מכל סיכון שתוגש נגדכם תביעת לשון הרע – הוצאת דיבה בעקבות פרסום דברים שעשויים להיחשב כסוג של שיימינג ברשת.

סוגיות רגישות אלה מגיעות לאחרונה רבות הן לתקשורת (ראו לדוגמה המקרה של כרמל מעודה – גננת נגדה הוגש כתב אישום בגין אלימות בגן ילדים שנוהל על ידה) והן לבתי המשפט.

כיצד לתאר אלימות בגן ילדים ברבים כדי להימנע מתביעת דיבה?

תובע רשאי להגיש תביעת לשון הרע כאשר הדבר שפורסם נועד, בין היתר, לבזותו או לפגוע בפרנסתו.

לכאורה פרסום על מקרה אלימות בגן ילדים בהכרח יבזה את הגננת ויפגע בפרנסתה (הרי ההורים יחששו למסור לה את ילדיהם).

יחד עם זאת, חוק איסור לשון הרע קובע הגנות רבות לנתבע – אחת מהן מוכרת לרבים כטענת "אמת דיברתי". תמיד כדאי להתייעץ עם עורך דין לשון הרע כדי להבין כיצד לפעול במקרים אלה.

משמעות הדברים – תיאור מקרה אלימות בגן ילדים, ככל שהתיאור נכון, יחסה תחת ההגנות הקבועות בחוק, והנתבע לא ישלם פיצוי כספי.

כשמחליטים לפרסם מקרה אלימות בגן ילדים חשוב להצמד לעובדות ולא להוסיף פרשנויות למקרה.

לדוגמה; אם הילד חזר מהגן עם סימנים אדומים ניתן לצלם את הסימנים ולפרט כי כך הילד חזר מהגן. כתיבת אמירות כגון "הגננת הרביצה לילד שלי" עשויה בהחלט להוביל לתביעת לשון הרע כנגדכם, וייתכן שאף תחוייבו לשלם פיצוי כספי משמעותי.

מכיוון שבעת מקרה אלימות בגן ילדים, ההורים, לרוב, לא נמצאים בגן, הם לרוב מסתמכים על מה שהילדים הקטנים שלהם מספרים להם.

כפי שידוע לכם, לעיתים הילדים לא מדייקים בדבריהם, ולכן, לפני האשמת גננת במקרה אלימות בגן ילדים כדאי לפנות להורים אחרים ולבדוק האם מקרה דומה התרחש גם לילדים שלהם.

מה לא(!) עושים בעת גילוי מקרה אלימות בגן ילדים

לאחרונה התברר בבית משפט השלום בראשון לציון מקרה בו נטען כי התרחשה אלימות בגן ילדים (ת"א 28764-07-15 אסתר אדרי נ' אתי טלאור).

לטענת האמא של הילד, כלפיו לכאורה פעלו באלימות, היא גילתה סימן אדום על ידו, שאלה מי עשה לו את זה, והילד ענה לכאורה שהגננת עשתה זאת.

ההורים תיארו את המקרה בקבוצת וואטסאפ של הגן ולאחר מכן פרסמו את הדברים בפייסבוק. בין היתר נכתב על ידם כך:

"סיוון ערב טוב זה אבא של (שם בנם של הנתבעים),הדבר הכי נכון כרגע לעשות זה להשעות במיידית את הגברת אסתר עד לסיום החקירה בנושא, בעוד אנו משתפים אתכם בנושא למען בטחון ילדיכם בלבד.

זכותנו וחובתינו בתור הורים היא להגן על היקר לנו מכול, אם יש ביניכם הורים שלא מוצא חן בעניהם הסירטון הזה אז הם באמת צריכים לשאול את עצמם איזה מן סוג של הורים הם, ואם דבר כזה היה קורה לילדכם איך הייתם מגיבים???"

"תראי, אם זה בן ילדים זה משהו אחר… מתי שגננת מפעילה אלימות על פעוט זה עובר את כל הגבולות.. תשאלי את (שם בן זוגה של אחת הכותבות) מה הוא היה עושה לו (שם בתה של אותה כותבת) הייתה חוזרת אם סימנים… (כך במקור)".

"… העניין הוא שגננת מחזירה את הילד הביתה להורים שלו שהוא חבול.

ילדים לא משקרים".

שהוא אומר לך שהגננת הרביצה גם תשבי בשקט?

בעיה שלך שלא אכפת לך מהילדים שלך.

בדברים האלה אני לא סופר גם אלף כמוכם… אתן כנראה אמהות צעירות חסרות נסיון ואחריות כלפי הילדים שלכם ומעדיפות לעצום עיניים ולא להתמודד אם מה שהילדים שלכן באמת עוברים…

תחקרו קצת לגבי האסתר הזאת ותראו שלא סתם אנחנו מזהירים"

"ברצוני לשתף מקרה מזעזע של אלימות מצד הגננת אסתר מגן הראה של עמותת פשר שהבן שלי (שמו של הבן) חזר עם סימנים על היד ואתם יכולים להתרשם מהעדות שלו".

פירוט הדברים של ההורים חרג באופן ברור מדיווח על מקרה אלימות בגן הילדים. ההורים נסחפו לוויכוחים מיותרים עם חלק מההורים והדברים הובילו אותם לרשום מסקנות, שמבחינתם הן היו עובדות חד משמעיות – התרחש מקרה אלימות בגן ילדים, הם צודקים, הגגנת הכתה את הילד, יתר ההורים לא מבינים שום דבר.

לצערם הרב של ההורים, בית המשפט לא קיבל את גרסתם שהתרחש מקרה אלימות בגן הילדים וחייב אותם בפיצויים משמעותיים כלפי הגננת.

בין היתר נקבע על ידי בית המשפט, כך:

כעולה מן המובא לעיל, על העובדות ועל תוכן הפרסומים אין מחלוקת. אף אין מחלוקת של ממש (ולמצער, לא יכולה להיות מחלוקת), על כך שפרסום במסגרתו נטען כלפי מטפלת כי הפגינה אלימות כלפי פעוט הנתון לטיפולה, מהווים לשון הרע.

יש לדון, אפוא, בשאלה, האם חוסים הפרסומים תחת איזו מן ההגנות הקבועות בחוק.

העדות תמכו בעדות התובעת ובגרסתה לפיה מעולם לא נקטה באלימות כלפי ילד והיא מטפלת מסורה ואוהבת, וכך גם היה בעניינו של בנם של הנתבעים.

מנהלת הגן תמכה גם את גרסת התובעת כי באותו בוקר נמסר לנתבעים כי התנהגותו של בנם מקשה על התובעת את הטיפול בו וכי יש לשקול נוכחות של סייעת אישית.

אין צריך לומר, כי הנטל להוכחת התקיימות איזו מן ההגנות הקבועות בחוק, מוטל על הנתבעים. להשקפתי, הנתבעים לא עמדו בנטל זה ולפיכך יש להטיל עליהם אחריות בלשון הרע בגין הפרסומים שביצעו.

הנתבעים לא הוכיחו כי הדברים שפורסמו הם אמת.

בהקשר זה יוזכר, כי כמובא בהרחבה לעיל, הנתבעים לא הסתפקו בהעלאת הסרטון והצפת חששותיהם, אלא קבעו קביעות נחרצות כי התובעת הרימה יד על בנם.

כך, בעוד שתחילה הייתה הנתבעת מסוייגת, לאחר מכן, שב הנתבע וקבע בנחרצות: "חד משמעית היא הרימה יד עליו"; "הוא אומר לך שהגננת הרביצה גם תשבי בשקט"; "ילדים לא משקרים"; ועוד.

אף הגדיל הנתבע עשות, והוסיף רמיזה כאילו היו דברים נוספים בעברה של התובעת: "תחקרו קצת לגבי האסתר הזאת ותראו שלא סתם אנחנו מזהירים".

ובמקביל, בפרסום בפייסבוק, נרשמו דברים חריפים ונחרצים: "מקרה מזעזע של אלימות מצד הגננת".

מדובר בדברים חמורים, אשר לא הוצג להם ביסוס עובדתי.

יצויין, כי אכן בסרטון נשמע הילד אומר את המילים שצוטטו לעיל, מהן ניתן, אולי, להבין כי אסתר נתנה לו מכות.

אך זוהי רק פרשנות אחת אפשרית. אין בידי לקבוע, כטענת התובעת, כי הסרטון נערך או בויים ע"י הנתבעים, אך אין ספק כי הסרטון אינו סרטון ספונטני, אלא מגמתי, הדבר עולה מתוכו שעה שברור שלכתחילה צולם הסרטון על מנת לתעד את תשובותיו של הילד, ובמסגרתו מצביעה האמא לסימן ומפנה שאלות.

אין צריך להיות מומחה לפסיכולוגיית ילדים על מנת להבין, שלא בהכרח ניתן לפרש את הדברים שנאמרו בסרטון, באופן שבו נאמרו, כעדות ברורה לכך שהתובעת הכתה את בנם של הנתבעים.

אף אין בידי לקבל את טענת הנתבעים כי הפרסום חוסה תחת הגנת תום הלב.

ראשית, אין מדובר כלל בהבעת דעה, אלא, שכמצוטט לעיל, הנתבעים קבעו עובדות נחרצות.

עפ"י ההלכה הפסוקה, על המפרסם המבקש לחסות תחת הגנת תום הלב בשל הבעת דעה, לערוך הבחנה ברורה בין העובדות לבין הדעה המבוססת על אותן עובדות.

בענייננו, הנתבעים חרצו את דינה של התובעת וחזרו פעם אחר פעם על קביעות נחרצות כעובדות כי נקטה אלימות כלפי בנם, ואף הוסיפו ורמזו כי אין מדובר בפעם הראשונה.

על כך יש להוסיף, כי אין ספק כי הפרסום חרג בהרבה מן הסביר באופן שבו נוסח, בנחרצות ובבוטות, טון חריף שהלך והסלים עם התפתחות הדיון והופנה גם כלפי מי מן ההורים שהעז לצאת להגנתה של התובעת.

גובה הפיצוי בגין האשמת גננת במקרה אלימות בגן ילדים

בית המשפט התייחס לצורת התיאור החד משמעית שבה נקטו ההורים של הילד בשעה שטענו שאכן התרחש מקרה אלימות בגן ילדים.

ההורים לא הסתפקו בהצגת דעתם בלבד אלא קבעו עובדות נחרצות וחד משמעיות שאכן הגננת הכתה את הילד. תיאור זה הוא זה שגרם לכך שהם הפסידו בתביעת הדיבה שהוגשה נגדם ויאלצו לשלם לגננת פיצוי כספי.

בית המשפט פסק, בין היתר, כך:

מדובר, כאמור, בפרסום חמור, המייחס למטפלת פגיעה בפעוט תחת טיפולה.

הנתבעים פרסמו דברים קשים, כעובדות נחרצות, ולא הסתפקו בהפצת הסרטון והדברים הנלווים בקבוצת הוואטסאפ של הגן, אלא פרסמו את הדברים גם ברשת הפייסבוק, לקבוצה רחבה.

הנתבעים לא סייגו את דבריהם ולא התנסחו בזהירות כפי שמצופה היה, אלא ההיפך הוא הנכון. זאת ועוד, בעקבות התגובות הקשות לא זו בלבד שהנתבעים לא חזרו בהם או התנצלו על הדברים, אלא שהם עצמם אף הסלימו את השיח, ואף במסגרת ההליך לפניי לא מצאו להתנצל על הפרסום או על עוגמת הנפש שגרם לתובעת …

לאחר שנתתי דעתי למכלול הנסיבות, לרבות תפוצת הפרסום (בפרט ברשת הפייסבוק), ויתר נסיבות העניין כמפורט על קצה המזלג לעיל, ולקחתי בחשבון את הסכומים שנפסקו במקרים דומים, מצאתי להעמיד את גובה הפיצוי שייפסק לתובעת על סך של 18,000 ₪.

נוסף לכך, יישאו הנתבעים בהוצאות התובעת ובשכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪.

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם

לקבלת עדכונים משפטיים נוספים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים הזינו כתובת מייל והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתובת מייל

יש לכם שאלה או הערה בעניין המאמר? כתבו לנו תגובה ונשתדל להגיב בהקדם

כתיבת תגובה