בתאריך 19.8.2019 ניתן פסק דין חדש על ידי בית המשפט העליון אשר דן בסוגיית אפליה בעת רכישת דירה מקבלן (רע”א 10011/17 מי טל הנדסה נ’ חאלד סלמאן).

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

במקרה הנדון זוג ערבים ביקשו לרכוש דירה חדשה מקבלן אך זכו לתשובה מפורשת כי הקבלן אינו מוכר דירות לערבים. בני הזוג הגישו תביעה נגד הקבלן בגין אפליה בעת רכישת דירה, מכוח חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. בית המשפט קיבל את התביעה ופסק לזכותם פיצוי כספי. ערעורה של החברה לבית המשפט המחוזי נדחה, ומשכך הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

במקרה זה בית המשפט העליון התייחס למצב של אפליה בעת רכישת דירה מקבלן אך לא קבע דבר בעניין אפליה בעת רכישת דירה מאדם פרטי.

הזינו מייל ותקבלו ללא תשלום או התחייבות עדכונים משפטיים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים

אנחנו לא שולחים דואר זבל אלא רק מידע משפטי שימושי. ניתן לבצע הסרה בכל שלב.

כמו כן, על אף שבמקרה הנדון בית המשפט התייחס לאפליה של ערבים בעת רכישת דירה מקבלן, אין מניעה להחיל את מסקנות פסק הדין גם על מצבים אחרים, כגון חילונים שירצו לרכוש דירות מקבלן שמשווק רק לחרדים, או להיפך.

פסק דינו של בית המשפט העליון מצטרף לשורת פסקי דין האוסרים הפליה במגוון תחומים, עליהם תוכלו לקרוא על ידי לחיצה כאן.

בית המשפט העליון: אפליה בעת רכישת דירה מקבלן היא דבר פסול ופוגעני המצדיק קבלת פיצוי משמעותי ללא הוכחת נזק

בית המשפט התייחס בהרחבה לסוגיית אפליה בעת רכישת דירה מקבלן וקבע, בין היתר, כך:

לדעתי יש להשיב בחיוב על השאלה הנ”ל. אני סבור כי חוק איסור הפליה חל על שיווק דירות על ידי מי שעיסוקו בכך, להבדיל ממכירה פרטית, וכי מסקנה זו מתחייבת מתכלית החוק, המבקשת להגשים את עקרון השוויון באחד התחומים החשובים ביותר בחיי הפרט, והיא עולה בקנה אחד גם עם לשונו – הכל כמפורט להלן.

אין צורך לפרוס כאן יריעה רחבה באשר לחשיבות ערך השוויון. אסתפק אפוא בדברים קצרים. הזכות לשוויון הוכרה בישראל כזכות יסוד רבת חשיבות החל מימיה הראשונים של המדינה. זכות זו קיבלה ביטוי ברור והחלטי כבר במגילת העצמאות, מסמך היסוד של מדינת ישראל, בה נקבע כי מדינת ישראל “תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין”.

פגיעתה של הפליה באושיות החברה היא קשה. הפליה היא “רעה החודרת לבסיס המשטר הדמוקרטי, מחלחלת ומקעקעת את יסודותיו, עד שלבסוף היא מביאה להתמוטטותו ולחורבנו.”

על המדינה ואורגניה, כמו גם על כל רשות ציבורית, חלה אפוא חובה כללית לנהוג בשוויון ולהימנע מהפליה. “חובה זו – של שוויון בין כלל אזרחיה של מדינת ישראל – ערבים ויהודים כאחד – מהווה יסוד מיסודותיה של היות מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית”.

נוכח מרכזיותה וחשיבותה כאמור של הזכות לשוויון למרקם החיים החברתיים, קיימת אפוא חשיבות ציבורית-ערכית רבה לשיגור מסר חד-משמעי בגנותה של האפליה ולהעמדת כלים משפטיים אפקטיביים לרשות נפגעי האפליה לתבוע את עלבונם. מעבר לתכליתו ההרתעתית-מעשית, יש לחוק איסור הפליה תכלית ערכית-חינוכית שבאה לידי ביטוי בהצהרה שהפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובהספקת מוצרים ושירותים תהא אסורה במדינת ישראל. להצהרה זו יש חשיבות כלפי המופלה, כלפי המפלה, וכלפי החברה כולה. היא מגדירה כי הנורמה המקובלת במדינת ישראל היא שלילת ההפליה, ובכך שולחת מסר חשוב למפלה או למי ששוקל להפלות כי הוא פועל מחוץ לנורמה המקובלת. באותה העת ההצהרה שולחת מסר מנחם למופלה ומאשרת את תחושתו הפנימית כי האופן בו נהגו כלפיו הוא עוול, וכי הוא זכאי לתבוע את עלבונו באמצעות הכלים שהוקנו לו בחוק. הצהרה זו חשובה לא פחות אף עבור החברה הישראלית, באשר היא מעבירה מסר לפיו הפליה היא תופעה מגונה אשר אין להשלים עמה ויש לפעול למיגורה.

בחוק איסור הפליה ביקש המחוקק ליצור מנגנון אפקטיבי למאבק בתופעות ההפליה בתחומים בהם הוא עוסק – בשיווק מוצרים, במתן שירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. המחוקק לא הסתפק אפוא בקיומם של הכלים המשפטיים “הכלליים”, מסוג אלה אותם מציע היועץ כאלטרנטיבה להחלת החוק בענייננו. המחוקק ביקש להעניק לנפגעי הפליה דרך פשוטה, מהירה, זולה ויעילה לפיצוי, ללא הוכחת נזק, במטרה לעודד אותם להגיש תביעות מבלי לחשוש מקשיים – בעיקר קשיי כימות והוכחת הנזק, כמו גם עלויות משפטיות – הקיימים במסלולי תביעה רגילים, ובכך לקדם את המאבק בתופעת ההפליה כתופעה חברתית רווחת.

מסיבות דומות בעיקרן יצר המחוקק גם במספר תחומים נוספים ערוץ של תביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק, ולא הסתמך על הגשת תביעות “רגילות”. הדבר נעשה כדי לעודד את המאבק בתופעות חברתיות פסולות גם בכלים של אכיפה פרטית על ידי יצירת אמצעי פשוט, זול, מהיר ויעיל למימוש הזכות…

כאשר השיקול להפליה הינו כלכלי נדרשת סנקציה אפקטיבית שתאיין או תפחית את הכדאיות הכלכלית של ההפליה. לא בכדי פיצויים ללא הוכחת נזק מכונים לעיתים “פיצויים לדוגמה”. מטרתם היא ליצור תמריץ כלכלי למפלים פוטנציאלים להימנע מהתנהגות בלתי ראויה, וזאת מתוך הבנה שבפיצוי תרופתי רגיל אין די בכדי להבטיח קיומה של הרתעה אפקטיבית.

כאמור, מאחר ובתחום זה של הפליה במוצרים ושירותים עיקר האכיפה היא אכיפה פרטית, קיימת אפוא חשיבות מכרעת במתן כלי פשוט, יעיל, מהיר וזול לנפגעי הההפליה, שכן בלעדי כך לא תהא אכיפה כלל. יש להדגיש שמכלול מאפייניו הייחודיים של חוק איסור הפליה שנסקרו לעיל, חשובים לא רק מכיוון שהם מאפשרים לפרט שהופלה לתבוע את עלבונו באופן אפקטיבי, אלא גם בכך שהגשת תביעות מכוחו מוציאה את מעשה ההפליה מן החושך אל האור, מדבר שנעשה בחדרי חדרים למעשה פומבי שעל הגורם העסקי המפלה יהיה לשאת בהשלכותיו על תדמיתו הציבורית והעסקית. וגם בכך יש כדי לתרום למאבק בתופעות ההפליה.

על כן, ונוכח צירוף כל האמור לעיל גלויה וברורה החיוניות בהחלת חוק איסור הפליה על מכר דירות, שכן שימוש בכלים משפטיים חלופיים אין בהם באופן אמיתי מענה לנפגעי הפליה, אף מקום שמבחינה משפטית עיונית השימוש בהם אפשרי. הסתמכות על כך שנפגעי הפליה יגישו תביעות רגילות לבתי המשפט מתעלמת מהקשיים הרבים הכרוכים כאמור בהגשת תביעות כאלה. גלוי לעין כי זו הייתה גם סברת המחוקק, שכן אילו סבר כי הדין הכללי מספק מענה הולם לנפגעי הפליה, לא היה צורך בחקיקת חוק איסור הפליה כלל. לכן, בהעדר מניעה חוקית או טעם ענייני משכנע המצדיק הימנעות מהכרעה ישירה בשאלה של תחולת החוק על מכר דירות, אין להשלים עם תוצאה לפיה הכלים החשובים והחיוניים שהחוק מעמיד לרשות המאבק בהפליה לא יחולו על תחום חיוני וחשוב כמו תחום הדיור.

הפיצוי האפשרי מכוח אפליה בעת רכישת דירה מקבלן

חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים קובע בסעיף 5 כך:

(א) מעשה או מחדל בניגוד לסעיפים 3 ו-4 הם עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליהם, בכפוף להוראות חוק זה.

(ב) בית המשפט רשאי לפסוק בשל עוולה לפי חוק זה פיצוי שלא יעלה על 50,000 ש”ח, בלא הוכחת נזק; סכום זה יעודכן ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין סעיף קטן זה –

            “מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

            “המדד החדש” – מדד החודש שקדם לחודש העדכון;

            “המדד הבסיסי” – מדד חודש אוקטובר 2000.

למעשה, הצמדת הסכום למדד מובילה לתוצאה שבה סכום הפיצוי בגין אפליה בעת רכישת דירה מקבלן (או אפליה במקרים אחרים הרלוונטיים לחוק) עשויה לזכות בסכום פיצוי בגובה העולה על 60 אלף ש”ח.

אפליה בעת רכישת דירה מקבלן עשויה להיות עילה טובה לצורך הגשת תביעה ייצוגית

תביעה ייצוגית עשויה להיות רלוונטית לאותם מקרים בהם מוכח כי הקבלן אינו מוכר דירות למגזר מסוים (ערבים, חילונים, דתיים, וכו’) באופן שיטתי וקבוע. כלומר, לא מספיק להראות סירוב חד פעמי אלא יש להציג דוגמאות רבות למקרים בהם הקבלן סירב למכור דירה אך ורק בעקבות השתייכות הקונים למגזר מסוים.

סוגיית האפליה זוכה להכרה וחשיבות מיוחדת במסגרת הליכים ייצוגיים וזו הסיבה לכך שמי שמעוניין להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בעניין אפליה אינו נדרש לשלם אגרה בגין הגשת הליך ייצוגי. במרבית הסוגיות האחרות האגרה בעת הגשת הליך ייצוגי לבית המשפט המחוזי עומדת על 16 אלף ש”ח.

נתקלתם במקרה של אפליה בעת רכישת דירה או במקרה אחר? מעוניינים לבחון האם מגיע לכם פיצוי כספי? צרו איתנו קשר.

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

אם מצאתם מידע זה שימושי ומועיל נודה לכם אם תשתפו אותו על מנת שגם אחרים יוכלו להפיק ממנו תועלת

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדין
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל

אתם מוזמנים גם לעקוב אחרינו ברשתות החברתיות

הזינו מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומועילים

ניתן לבצע הסרה בכל שלב. אנחנו לא שולחים דואר זבל.

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב