כיום האינטרנט הפך למקום פופולרי לכתיבת ביקורת צרכנית. פייסבוק או אתרים ייעודיים (כגון זאפ) מאפשרים ללקוחות של בתי עסק לכתוב ביקורת צרכנית בכל עת שהם מרוצים או לא מרוצים מהשירות שהם קיבלו מבית העסק.

נשאלת השאלה, מתי ביקורת צרכנית שפורסמה באינטרנט, ואליה נחשפו אנשים רבים, הופכת מלגיטימית לפרסום לשון הרע (הוצאת דיבה)?

במקרה שנדון לאחרונה בבית משפט השלום בראשון לציון נדונה תביעתה של חברת GO MOBILE המוכרת טלפונים סלולריים, שמובאים ארצה ביבוא מקביל (לא על ידי היבואן הרשמי), כנגד לקוחת החברה אשר כתבה ביקורת צרכנית לאחר רכישת מכשיר סלולרי שהתקלקל, בפייסבוק ובאתר זאפ (תא”מ 26701-02-17 סי. טי. אי גומובייל בע”מ נ’ אנה רובינשטיין, פסק דין מיום 7.4.2019).

בית המשפט דן בשתי ביקורות צרכניות אשר נכתבו על ידי הלקוחה:

“אל תקנו ב go mobile. לפני חודשיים רכדתי (צ”ל רכשתי) טלפון בסניף אילת והיול (צ”ל והיום) קיבלתי אותו ממעהדת (צ”ל ממעבדת) סמסונג רשמית שטלפון פרוץ ואיאפשר לתקן אותו. זאת אומרת טלפון מוחדש!!!!! במחיר של חדש.”

“אל תתקרבו לחנות הזאת… קניתי טלפון באילת בספטמבר 2016. אחרי חודשיםם (צ”ל חודשיים) הטלפון הפסיק לעבוד, אחרי בדיקה במעבדת (צ”ל במעבדה) הרשמית של סמסונג נאמר לי שטלפון פרוץ, זאת אומרת מחודש… אבל קניתי טלפון חדש במחיר של טלפון חדש. אחרי פנייה לחברה GO MOBILE, דרך אגב קיבלתי מנם (צ”ל מהם) תגובה רק אחרי שרשמתי פוסט בפייסבוק, לפני זה אף אחד לא התייחס אליי, נאמר לי דרך המייל ולא בטלפון שהם לא לוקחים אחריות ומוכרים טלפונים חדשים בלבד. ושאני יכולה למסור את הטלפון למעבדה שלהם וזה כמוון (צ”ל כמובן) כרוך בתשלום. אני עוד לא נפגשתי עם החוצפה כזאת. אל תתקרבו לרשת הזאת”.

קו הגבול בין ביקורת צרכנית לגיטימית באינטרנט, המהווה חלק מחופש הביטוי, לבין פרסום לשון הרע – הוצאת דיבה

בית המשפט ביצע את ההבחנה בין ביקורת צרכנית לגיטימית של הלקוחה לבין יתר דבריה המהווים הוצאת דיבה (לשון הרע):

בענייננו, מדובר בביקורת צרכנית שפורסמה ברשת, במקומות המיועדים לכך. בסוג זה של פרסומים, לא בהכרח ולא באופן אוטומטי ייקבע כי מדובר בפרסום לשון הרע אשר החוק מטיל אחריות בגינו. זאת, בהתחשב בחופש הביטוי של הנתבעת ובכך שקיימת חשיבות ציבורית לאפשר החלפת מידע חופשית וביקורת צרכנית ברשת, בפרט במסגרות המיועדות לכך (אתר הפייסבוק של הרשת; אתר “זאפ” שעיסוקו בהשוואת מחירים וחוות דעת על ספקים וחנויות).

במצב דברים זה, ככל שהיה הפרסום מתמצה בתיאור לגיטימי של חוויית שירות שלילית – לא בהכרח היה מקום להטיל אחריות בגינו בלשון הרע, גם אם היו נכתבים דברים בוטים וחריפים.

ואולם, בענייננו, לא הסתפקה הנתבעת בפרסום כי השירות אותו זכתה לקבל מהתובעת לא היה לרוחה, או בשיתוף בדבר תחושותיה כי התובעת התנערה מאחריות למוצריה. הנתבעת פרסמה – כעובדה מוגמרת – כי התובעת מכרה לה טלפון פרוץ ומוחדש כטלפון חדש.

מדובר בהאשמה חמורה, שככל שאכן יתברר כי לא הייתה נכונה, אין היא באה בגדרי ביקורת צרכנית לגיטימית, אלא פרסום לשון הרע לכל דבר ועניין. שהרי, אין לאפשר – בחסות חופש הביטוי והגנה על החלפת דעות וביקורות צרכנים ברשת – השמצות, המוצגות כעובדות, ומתברר כי אין להן בסיס.

מפסק הדין עולה בבירור שאם הנתבעת הייתה מצליחה להוכיח את טענתה, שהתובעת מכרה לה מכשיר פרוץ או לא חדש, הרי שהתביעה נגדה הייתה נדחית משום שבית המשפט היה מקבל את הטענה שהפרסום מהווה ביקורת צרכנית לגיטימית ונכונה.

למרות שבית המשפט קבע שאין מדובר בפרסום המהווה ביקורת צרכנית לגיטימית, אלא בפרסום לשון הרע (הוצאת דיבה), בית המשפט חייב את הנתבעת בפיצוי כספי נמוך באופן יחסי, בגובה 5000 ש”ח בלבד, משום שהתובעת לא בדקה את טענות הנתבעת לגופו של העניין, והתנערה ממנה ברגע שגילתה שהנתבעת מסרה את מכשירה לתיקון במעבדה אחרת שאינה שייכת לתובעת.

[Total: 1 Average: 5]

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

יצירת קשר

רוצים שעורך דין אדי בליטשטיין יחזור אליכם? מלאו פרטים ליצירת קשר

הצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומועילים

ניתן לבצע הסרה בכל שלב. אנחנו לא שולחים דואר זבל.

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב