שאלות כלליות בנושא זה ניתן לשאול בתחתית העמוד (במקום המיועד לכתיבת תגובות) ונשתדל לסייע. כמו כן, נשמח אם תכתבו לנו בתגובות אם מצאתם באתרנו את המידע המשפטי שחיפשתם, ואם לא, נשמח אם תציינו מה היה חסר לכם במאמר או במאמרים שקראתם באתרנו.

גילוי מסמכים וצירופם בתביעה ייצוגית – עם הגשת הבקשה או בשלב מאוחר יותר?

לאחרונה ניתנה החלטה מעניינת בסוגיית גילוי מסמכים וצירופם במסגרת תביעה ייצוגית נגד בנק דיסקונט (ת”צ 60832-07-13 ברק יצחק רון נ’ בנק דיסקונט לישראל). בעת הגשת הבקשה לאישור תובענה כייצוגית יש לצרף לבקשה כל מסמך שעל פי טיבו עשוי להיות רלוונטי להליך המשפטי.
במקרה זה, לתשובת המבקשים (כתב טענות שמוגש לאחר תגובת המשיבה) צורף תצהיר של אדם נוסף שתמך בטענות הבקשה – כלומר, גילוי מסמכים וצירופם נעשה בשלב מאוחר יותר, בשלב שלמשיבה אין יותר זכות תגובה.

המשיבה הגישה בקשה למחוק את הסעיפים הרלוונטיים בתשובה המתייחסים לתצהיר, את התצהיר עצמו ומסמכים שצורפו לתצהיר, וטענה כי המבקש נקט בטקטיקה לפיה הוא משיג יתרון דיוני לא הוגן, שכן, בשלב זה אין לה זכות תגובה.

בהחלטה מנומקת קבע בית המשפט שיש לקבל את עמדת הבנק בעניין גילוי מסמכים וצירופם כבר בשלב הגשת הבקשה, וקבע כך:

“הלכה היא כי אין להתיר למבקש בבקשה לאישור תובענה ייצוגית לצרף תוך כדי הליך האישור, ובלא קבלת היתר מבית המשפט, חומר אשר על פי טיבו אמור היה להיות מוגש עם בקשת האישור המקורית (רעא 4778/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל נעוד אופיר נאור פסקה 6 (19.7.2012); רעא 8562/06 לימור פופיק נפזגז 1993 בעמ פסקה 8 (15.4.2007)).

בעניין תנובה קבע בית המשפט כי אף אם ניתן לגלות גמישות רבה יותר עם מבקשים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, עדיין נדרש בית המשפט ליתן אישור מראש להגשת חומר נוסף בשלב התשובה לתשובה בבקשת אישור (ונראה, כי הדרך הראויה היא הגשת בקשה לתיקון בקשת האישור עצמה). זאת, כמובן, לגבי חומר החורג מגדר מה שרשאי המבקש להביא בגדר תשובה לתשובה(שם, בפסקה 6).

נקבע כי הדרך הדיונית הראויה לבחינת מידת הצידוק בהוספת החומר החדש, כמו גם הטענות המתייחסות לאותו חומר, הינה הגשת בקשה למתן היתר לצירוף החומר או בקשה לתיקון בקשת האישור. היה ותוגש בקשה כאמור יידרש בית המשפט לבחון האם יכול היה המשיב, בשקידה ראויה, לצרף את החומר החדש כבר לבקשת האישור (שם, בפסקה 9) (וכן ראה ברם 4312/12 תמר אינסלר נהמועצה האיזורית עמק חפר פסקה 16 (20.11.2012), שם צוין כי דרך המלך להוסיף ראיות וטענות עובדתיות שלא נטענו מלכתחילה בבקשת האישור אך דרושות לשם הכרעה בה, היא לבקש לתקן את בקשת האישור).

עיקר טענת המבקש, כי עניינו של עוד כהן הובא לידיעתו לאחר הגשת התובענה הייצוגית, בעקבות פרסום דבר הגשתה באמצעי התקשורת וכי מכל מקום, אין המדובר בחומר החורג מגדר מה שהיה רשאי להביא בתשובה לתגובה, אלא בתשובה עניינית לטענת הבנק בדבר היעדר קבוצה.

לא אוכל לקבל עמדה זו:

טענות המבקש המתייחסות לעוד כהן, לרבות התצהיר והמסמכים הנוספים שצורפו לתשובה מהוות תיקון מהותי של בקשת האישור על ידי הוספת צד גשעניינו לא נזכר בה.

אכן, הבנק טען בתגובה לבקשת האישור כי אין קבוצת לקוחות שעונה להגדרת הקבוצה הנטענת בבקשה (סעיפים 281-282 בתגובה), אולם היתה זו טענה צפויה בנסיבות הענין. מכל מקום, המבקש טען לקיומה של קבוצה בבקשת האישור עצמה (כמתחייב מחוק תובענות ייצוגיות, תשסו – 2006) , כך שהבאת עניינו של עוד כהן בכתב התשובה נועדה, הלכה למעשה, לבסס את הנטען בבקשה. הדבר מנוגד לפרשנות שניתנה לתקנה 241 (ג1) בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמד – 1984, שלפיה ענינה של התקנה בתשובה לטענות בלתי צפויות שעלו בכתב התשובה (תא (תא) 2524/01 אריה קראוס נתאגיד איסוף מכלי משקה בעמ, פסקה 10 (13.1.2003).

הותרת התשובה על כנה תקנה למבקש יתרון בלתי הוגן על פני הבנק שאינו זכאי להשיב לטענות החדשות ולראיות שצורפו, ואת זאת אין לאפשר. בכ המבקש הסכים אמנם לקבל תגובה של הבנק לענינו של מר כהן, אך אין בכך תרופה לנושא כולו, ובעיקר לתקלה הרוחבית שעלולה להיגרם בתיקים מסוג זה.

איני מוציאה מכלל אפשרות שבמקרים מסוימים האפשרות להשיב על תשובת המבקש לתשובת המשיב לבקשה לאישור תובענה ייצוגית תהיה הדרך היעילה יותר לפתרון, במיוחד כאשר ברור מן הנושא שלדיון כי אם תוגש בקשה מתאימה לתיקון בקשת האישור או להוספת מסמכים – היא תיענה בחיוב (תנג (תא) 35114-03-12 יהודה אשש ניוסף אטיה (כבהשופטת ררונן, 26.11.2013). אך בעניננו, מדובר למעשה בתוספת של מבקש, שיש לאפשר לבנק להתמודד עמו מראש ולא בדיעבד. נדמה שלכך כוונה החלטת כבהנשיא (כתארו אז) גרוניס בענין תנובה.

לאור האמור, אין לכלול בכתב התשובה את הטענות המתייחסות לעוד כהן ואת הראיות שהובאו בקשר אליו, והן תימחקנה.

הוצאות הבקשה תיקבענה בסיום ההליך.”

על פי החלטה זו אנו עדים לחשיבות גילוי מסמכים וצירופם כבר בעת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. זו אחת הסיבות מדוע חשוב לתכנן היטב את הבקשה ולא להסתמך על כך שבית המשפט יאפשר לבצע תיקונים בהמשך. בכל מקרה, צירוף מסמכים נוספים לאחר הגשת הבקשה מחייב הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט, על מנת שיאשר את צירוף המסמכים לתיק בית המשפט.

[Total: 9 Average: 4.7]

רוצים לקבל עדכונים בנושא זה ובנושאים נוספים? הזינו כתובת מייל.

כתיבת תגובה