בתאריך 6.6.2019 ניתן פסק דין חדש של בית המשפט העליון אשר קיבל את ערעורה של חברת בזק בעקבות אישור תביעה ייצוגית נגדה בסוגיית משלוח דבר פרסומת באמצעות הודעת SMS (רע"א 1154/18 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' רן זינגר ואח').

בית המשפט המחוזי אישר ניהולה של תביעה ייצוגית נגד בזק בסוגיית משלוח דבר פרסומת באמצעות הודעת SMS משום שהוכח שכאשר מישהו פנה למוקד הטלפוני של בזק הייתה נשלחת אליו הודעת SMS המציעה לו מגוון אפשרויות לקבל שירות עצמי (לדוגמה באמצעות אתר האינטרנט של בזק). בית המשפט קבע כי הודעות אלה מהוות דבר פרסומת ובזק לא היית רשאית לשלוח הודעות אלה ללא הסכמת הנמענים.

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

אם המידע שאתם קוראים סייע לכם נשמח אם תשתפו אותו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

מה קובע החוק בעניין משלוח דבר פרסומת?

דבר פרסומת מוגדר בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב – 1982 (הידוע גם בתור "חוק הספאם") מוגדר כך:

רוצים לקבל עדכונים משפטיים בנושא זה ובנושאים משפטיים מעניינים נוספים? הזינו מייל ונדאג שתמיד תשארו מעודכנים – השירות לא כרוך בתשלום

אנחנו לא שולחים דואר זבל אלא רק מידע משפטי שימושי. ניתן לבצע הסרה בכל שלב.

"דבר פרסומת" – כל אחד מאלה:

(1)    מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;

(2)    מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה;

(3)    מסר שאינו דבר פרסומת כאמור בפסקה (1) או (2), המופץ לציבור הרחב, ונכללת בו הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו; הוראות פסקה זו לא יחולו על מסר כאמור מאת המדינה ומוסדותיה, מסר כאמור שתכליתו העברת מידע ששלח גוף הצלה כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, לשם מילוי תפקידו, או מסר כאמור מאת גוף אחר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ורשאי השר לקבוע כאמור סוגים שונים של מסרים לגופים שונים שקבע;

לכאורה הודעת ה-SMS של בזק עשויה להכנס בגדר "לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת".

סעיף 30א(ב) לחוק התקשורת מוסיף וקובע כך:

לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי בלא הסכמת הנמען כאמור ייחשב הפרה של הוראות סעיף זה, גם אם החיוג הופסק בטרם נענתה השיחה ובחיוג של הנמען למספר שממנו בוצע החיוג מושמע לו דבר פרסומת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.

כלומר, כדי לשלוח דבר פרסומת המפרסם צריך לקבל את הסכמת הנמען מראש.

בית המשפט העליון: ההודעות שנשלחו על ידי בזק הן שירותיות ולא פרסומת

בפסק דין קצר בית המשפט העליון קיבל את הערעור של בזק וקבע כי מטרת ההודעות הינה שירותית ולא שיווקית, ולכן לא ניתן לראות בהן דבר פרסומת.

בין היתר נקבע כך:

המונח "דבר פרסומת" מוגדר בסעיף 30 א(א)(1) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: חוק התקשורת), כ"מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת" (ההדגשה שלי, ע'ב'). ככלל סעיף 30א לחוק התקשורת, הידוע בכינויו "חוק הספאם", אוסר על "מפרסם" לשלוח "דבר פרסומת" ללא קבלת הסכמה מפורשת ומראש של הנמען. הוראה זו, כפי שעולה גם מדברי ההסבר שקדמו לחקיקתה, מכוונת להתמודד עם התופעה הפסולה של הפצה המונית של הודעות פרסומת הנשלחות לנמען שלא ביקש לקבלן ואינו חפץ בהן, תוך חדירה לפרטיות, גרימת מטרד ונזקים.

בקשת האישור שהפנו המשיבים כלפי "בזק" עניינה במסרון הנשלח מאת האחרונה ללקוחותיה בעת שהם פונים למוקד הטלפוני של "בזק" לקבלת שירות (להלן: המסרון). לטענת המשיבים מדובר ב"דבר פרסומת" האסור במשלוח בלא קבלת רשות ומראש מאת הנמען; עמדה זו נתקבלה על דעת בית המשפט המחוזי.

סברנו כי יש ממש בערעור משורה של טעמים, ודי אם נציין את העיקריים שבהם. בראש ובראשונה, משום שעל פניו מטרתו של המסרון נושא בקשת האישור, היא באופן מובהק שירותית ולא פרסומית; ומשכך, הוא אינו עונה על הגדת "דבר פרסומת". המסרון נועד ליידע את מי שפונים למוקד הטלפוני של "בזק" לצורך קבלת שירות, על דבר קיומו של אתר שירות ייעודי בשם "בזק שלי", שאותו מפעילה בזק במרחב האינטרנטי – אתר שבאמצעותו ניתן לקבל שירות ותמיכה במגוון רחב של נושאים – תוך שהמסרון מפנה לקישור לאתר. באתר עצמו אין תוכן שיווקי; השירות ניתן ללא המתנה לנציג שירות; ללא תשלום; בכל ימות השבוע ומסביב לשעון (24/7); ועל פניו מדובר בשיפור והנגשת השירות ללקוח. זאת ועוד, קיימים הבדלים מהותיים בין נסיבות משלוח ההודעה ותוכנה בעניין "פסגות" (רע"א 4806/17 פסגות בית השקעות בע"מ נ' גלסברג (25.10.17) לבין המסרון כהגדרתו לעיל, ו"מבחן המטרה" שיושם שם מוביל לתוצאה שונה בענייננו. יוסף לכך שגם שיקולי מדיניות מורים על דחיית בקשת האישור, שכן לא להודעות מסוג המסרון ששלחה "בזק" נועד "חוק הספאם", ודומה כי הותרת ההחלטה על כנה לא רק שלא תיטיב עם ציבור הלקוחות הנדרש לקבלת השירות מ"בזק" אלא ההיפך מכך. יצוין כי בהינתן האמור, גם אין רבותא בעילות האחרות שנזכרו בבקשת האישור.

דבר פרסומת

ציון ממוצע

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

אם המידע שאתם קוראים סייע לכם נשמח אם תשתפו אותו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב