עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

תוכן עניינים למאמר

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

בתאריך 27.12.2017 ניתנה החלטה ארוכה ומעניינת במיוחד העוסקת בסוגיית הגנה על איכות הסביבה באמצעות תביעות ייצוגיות, וחשיבותן של תביעות ייצוגיות במקרים אלה (ת”צ 29117-03-13 דב יעקובוביץ נ’ מי הרצליה בע”מ).

צרו קשר עם עורך דין תביעות ייצוגיות במקרים דומים.

ביום 8.3.13 הודיעה עיריית הרצליה, באמצעות אתר האינטרנט שלה, כי: הרחצה בים אסורה עד להודעה חדשה בשל זיהום. עדכונים נוספים ימסרו בהמשך“.

התובעים המייצגים, תושבי העיר הרצליה, אשר מגדירים עצמם כגולשי גלים ואנשי ים המבלים חלק משעות הפנאי שלהם בים, פנו לנציגי העירייה ואז התבשרו, כך לטענתם, כי כתוצאה מתקלה במערכת הביוב של העיר, המנוהלת ומטופלת על ידי תאגיד המים והביוב העירוני, מוזרם כל הביוב של העיר אל הים.

ביום 14.3.13 הגישו התובעים המייצגים בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסך 27,000,000 ₪ כנגד עיריית הרצליה, בה טענו, כי השפכים שהוזרמו לים ביום 8.3.13, או בסמוך לכך, מנעו מהם – כמו גם ממתרחצים, גולשים, שייטים, ספורטאים, חובבי טבע ותושבי המרכז – לטייל, להתאמן ולנפוש בחוף הים, וכי הזרמת השפכים לים מקורה ברשלנותה של העירייה.

נטען, כי גם במועד הגשת הבקשה הביוב עודנו ממשיך לזרום ולזהם את הים ואת חופי הרצליה, תוך שהוא גורם לצחנת ביוב חריפה.

לאחר שבקשת האישור תוקנה, העירייה נמחקה מהבקשה ותאגיד המים והביוב העירוני, מי הרצליה בעמ, בא במקומה כמשיב, טען התאגיד, כי אמנם התגלתה תקלה באחת מהבריכות שבמכון לטיהור שפכים שבאחריותו.

אולם, התקלה, שהתגלתה ביום 8.3.13, תוקנה כבר ביום 13.3.13, כאשר לאורך כל האירוע הוזרמו לעומק הים מי קולחין (מי שפכים מטוהרים), בהתאם להיתר הזרמה לים שניתן לתאגיד כדין מהמשרד להגנת הסביבה.

מכאן, כך נטען, שלא הוזרם ביוב לים, חוף הים לא זוהם, וגם אם הוזרם ביוב לים, הרי שהוא הוזרם כדין.

ביום 20.2.2016 בית המשפט המחוזי אישר את הבקשה והורה על ניהול תביעה ייצוגית.

לאחר שבית המשפט אישר את התביעה כתביעה ייצוגית, הצדדים ניהלו מו”מ והגיעו לפשרה במסגרתה הציבור יפוצה בשישה מיליון שקלים.

בהחלטה על הסדר הפשרה בית המשפט הסביר בהרחבה מדוע תביעות ייצוגיות חשובות ביותר כשמדובר על הגנה על איכות הסביבה. בין היתר נקבע כך:

השמירה על איכות הסביבה היא מרכיב חשוב בקביעת איכות החיים ואינטרס חברתי מן הדרגה הראשונה. לבית המשפט תפקיד בשמירה על הסביבה ועל המשאבים המצומצמים של טבע ונוף בישראל, כן תפקידו להגן על זכויות הפרט לסביבה ראויה. על בית המשפט לפעול למטרות אלו במסגרת המשפט המינהלי, הפלילי והאזרחי

חשיבותה של ההגנה על איכות הסביבה הוכרה על ידי בית המשפט העליון כשיקול רב ערך, הן במישור הלאומי והן במישור הבינלאומי.

אכן, הגנת הסביבה היא ערובה לאיכות חיים במישור הפרטי, הלאומי והבינלאומי. ביטוייה שונים ומגוונים, החל בהגנה על החי והצומח נוכח פיתוח מואץ, וכלה באיכות המים והאוויר שאנו צורכים.

היינו, לצורך הגנה על הסביבה ומניעת מפגעים יש לדאוג כי מי שמזהם לצד פעילותו חייב לשאת בעלויות. הדבר יביא לצדק סביבתי, בכך שמי שנהנה מהפעילות המזהמת יישא במחיר הזיהום או במניעתו, ואף יביא לצמצום הפעילות מקום שהמזהם יפנים את העלויות.

יש חשיבות להכרה בעקרון המזהם משלםגם לעניין תובענות ייצוגיות, באשר יש להניח, כי הגשת תובענה ייצוגית וחשיפה אפשרית של המזיק לתשלום הנזק בגין יצירת מפגע סביבתי, הייתה מחייבת אותו לנקוט משנה זהירות על מנת להפחית את האפשרות לגרימת נזקים עתידיים. עם זאת, יישום עקרון זה במקרה שלפנינו הוא בעייתי, שכן, תאגידי המים הם בבעלות הרשויות המקומיות, ולמעשה בעלות הפעלתם נושאים תושבי העיר. כך, אם יוטל היטל על הנתבעת, או אף אם תתקבל התובענה ויוטל על הנתבעת פיצוי, מי שיישא בכל, בסופו של יום, הם תושבי העיר. היינו, התושבים סובלים הן מהזיהום, הן מעלות הפנמת הזיהום. עם זאת, כפי שאבהיר בהמשך, בהחלט יתכן כי פגיעה כפולה זו בתושבים תביא ללחץ ציבורי שימנע זיהום במקרים עתידיים, או אף לתביעות אישיות, במקום שתמצא לכך התשתית העובדתית המתאימה.

לגיטימיות זו בציבור, והמודעות של הציבור לזכותו לסביבה ראויה, מביאה להגשת תובענות כמו זו שלפני. אמנם, בעניין זה קיים הקושי עליו עמדתי לעיל, העלול להיווצר מהטלת העלויות על תושבי הערים הסמוכות למקור הזיהום, שהוא פעמים, כמו במקרה זה, מכון הטיהור או תאגיד המים והביוב של אותה רשות מקומית. כך, גם תובענה זו אם תתקבל, תביא להטלת עלויות, בעקיפין, על תושבי הרצליה. עם זאת, וכפי שציינתי, בהחלט יתכן כי הטלת עלויות על תושבי העיר תביא לדרישה לאכוף ביתר שאת את הרגולציה העוסקת במניעת זיהום הים, אם דרך מחאה ציבורית, אם באמצעות השבת הפיצוי לתושבים בדרך אחרת, ואם באמצעים משפטיים אחרים.

הטענה בבסיס בקשת האישור הינה, כי הנתבעת לא דאגה לתחזוקה שוטפת של המתקן ובמובן זה, בקשת האישור שלפני מהווה כלי נוסף וחשוב בשרשרת האכיפה, שבאמצעותו האזרח בעל המודעות לאיכות הסביבה משפיע על הרשות בשמירה על איכות הסביבה. פסיקת פיצוי למי שרחצתו בים נמנעה כתוצאה מזיהום עשויה לחולל שינוי חברתי בתפיסת הערך המשאב הטבעי וחשיבות השמירה עליו. על חשיבותן של תובענות ייצוגיות בהיבט זה עמדתי כבר במסגרת החלטתי בבקשות לסילוק על הסף בתצ (תא) 38647-12-09 עומרי חצור נעירית אור יהודה (פסק דיני מיום 16.1.13):

המדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בעלת חשיבות ציבורית עליונה. הייחוד של תובענה זו, ומכאן גם חשיבותה, הוא באפשרות של הציבור לפקח על פעולות השלטון, באמצעות מכשיר התובענות הייצוגיות, לא רק בקשר לגביית כספים על ידי רשויות המדינה, אלא בקשר לחובותיו של השלטון כלפי הציבור בשמירה על תנאי מחייה סביבתיים מינימאליים.

הבקשה מעוררת שאלות של אחריות גופים ורשויות שלטון כלפי הציבור למחדלים ומפגעים סביבתיים, ומחויבותם לאפשר לציבור חיים בסביבה הולמת נטולת סיכונים בריאותיים. המבקשים מייצגים, במובן הרחב, את כלל הציבור במערכת היחסים שלו אל מול השלטון. החשיבות בבירור התובענה הינה בעצם לקיחת אחריות של רשויות שלטון למחדלים בנושאים אשר בתחום אחריותם. לקיחת האחריות הכרחית לקיומו של אמון הציבור ברשויות ולשמירתו של לשלטון החוק.”

גם בארץ, הגידול במספר הזיהומים הסביבתיים, הגברת המודעות לסכנות הנובעות מהם, ההכרה במגבלות המשפט המינהלי והצורך לפצות את מי שנפגעו מחשיפה לזיהומים סביבתיים, הביאו לכך שבעשור האחרון נעשה שימוש במכשיר התובענות הייצוגיות שבמרכזן נזקים הנגרמים מזיהומים סביבתיים (שנור, תביעות נזיקין סביבתיות, 29).

התובענה הייצוגית בהקשר של איכות הסביבה פותרת בעיות המתעוררות בהגשת תובענות פרטניות בעניינים אלו.

הכלי של תביעה ייצוגית מאפשר אכיפה סביבתיתאזרחית ומחייב את המפעלים הגדולים למנגנון של אחריות אישית וישירה מול הנפגעים, למעשה מול הציבור. כוחה גם מתעצם לאור הנזק התדמיתי של החברות והפעילות הנלוות של הרשויות באמצעות פיקוח הדוק יותר ודרישה להשקעה משמעותית בתיקון העיוותים כתוצאה מהתביעה.

בתובענה ייצוגית כדוגמת התובענה נשוא בקשת האישור שלפני יש בכדי לתמרץ מזהמים פוטנציאליים כדוגמת הנתבעת לנקוט באמצעי זהירות מראש, ולא בדיעבד, לאחר שנגרם כבר הנזק. מכשיר התובענה הייצוגית יכול להפוך את הזיהום לבלתי משתלם מבחינה כלכלית עבור מזהמים, ובכך להביאם לידי נקיטת אמצעי זהירות ומניעת זיהום הסביבה.

אישור הסדר פשרה, במסגרתו עדיין משלם המזהם מיליונים רבים, מעביר מסר לציבור, לנתבעים, ולמזהמים פוטנציאליים אחרים, לפיו גופים שיש בפעילותם לגרום זיהום, לרבות רשויות מקומיות, אינם רשאים לצמצם את הוצאותיהם ולהחצין עלויות לציבור ולסביבה; חובה עליהם להפנים עלויות ולהוציא את ההוצאות הנדרשות על מנת למנוע מפגעים. יש להדגיש, כי מזהמים פוטנציאלים לא יוכלו לסמוך על כך שבבוא היום יגיעו להסדר פשרה שלא ישקף את עלות מניעת הנזק. שכן, ראשית, בחלק מהמקרים שסקרתי לעיל נפסקו סכומים משמעותיים לשדרוג מתקנים ומניעה. בנוסף, בהחלט יתכן כי יהיו מקרים בהם יהיה פשוט יותר להוכיח מה הנזק שנגרם, התובענה תנוהל עד תומה ויהיה עליהם לשלם את מלוא הנזק, כפי שקרה, למשל, בעניין תנובה. הכלי של תביעה ייצוגית מאפשר אכיפה סביבתיתאזרחית ומחייב את המפעלים הגדולים למנגנון של אחריות אישית וישירה מול הנפגעים, כלומר הציבור.

ההסדר שלפני, הכולל, כאמור, השקעה בסך 6,000,000 ₪ בפרויקטים סביבתיים, מבטא את הקושי לאתר את יחידי הקבוצה המיוצגת ואת הפיצוי הסמלי שלו היה זכאי כל אחד מחברי הקבוצה. עם זאת, הסכום שעל הנתבעת להוציא מכיסה במסגרת ההסדר הוא סכום לא מבוטל. יש לזכור לעניין זה, כי הנתבעת הינה תאגיד ציבורי הממומן מכספי התושבים, כך שהכסף שתשלם יצא למעשה גם הוא מכיסי התושבים. מכל מקום, התועלת לציבור בכללותו המושגת מן ההסדר חשובה יותר מן הסכום שאותו היו יכולים חברי הקבוצה לקבל, שהוא סכום זניח לנוכח גודל הקבוצה שביקשו לייצג.

ציון הגולשים למידע זה
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

לקבלת עדכונים משפטיים נוספים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים הזינו כתובת מייל והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתובת מייל

לפני שאתם עוזבים....

הזינו כתובת מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים (אנחנו לא שולחים פרסומות או ספאם)

וגם….

הצטרפו לקבוצות הפייסבוק והטלגרם שלנו במסגרתן הגולשים יכולים לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום