עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

תוכן עניינים למאמר

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

תארו לעצמכם את המצב הבא וענו לעצמכם האם לדעתם חלה הגנת הצורך:

אתם נוסעים ברכב על פי חוק. לפתע קופץ בעל חיים לכביש. במטרה להמנע מלפגוע בבעל החיים אתם מסיטים את ההגה לצד (פעולה אינסטינקטיבית עבור מרבית הנהגים), וכתוצאה מכך אתם פוגעים ברכב חונה. ברכב החונה ישב נהג אשר נפגע קשות מהפגיעה.

האם במצב כזה יש להרשיע אתכם או שאתם זכאים לטעון שחלה עליכם הגנת הצורך?

הגנת הצורך – סעיף 34י"א לחוק העונשין

הגנת הצורך מוגדרת כך:

לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא היתה לו דרך אחרת אלא לעשותו.

על מנת שהגנת הצורך תחול יש לעמוד בתנאים המצטברים הבאים:

א. המעשה דרוש באופן מיידי.

ב.  להצלת חייו שלו או של זולתו (או ערכם נוספים כפי שמפורטים).

ג.  המדובר בסכנה מוחשית של פגיעה חמורה.

ד.  הסכנה נובעת ממצב דברים נתון.

ה.  ולא הייתה לו דרך אחרת למנוע את אותה הסכנה

לצד תנאים אלה ישנם גם שלושה חריגים – סייגים:

1. כניסה למצב בהתנהגות פסולה

2. חובה לעמוד בסכנה

3. חריגה מן הסביר.

כניסה למצב בהתנהגות פסולה עשויה להיות במצב של שכרון או תחת השפעת סמים.

הפסיקה הכירה בכך כי במצבים בהם יש לבחור בין חייו של בעל חיים לבין חייו של אדם, עם כל הצער שבדבר, יש להמנע מפגיעה באדם, גם אם זה אומר לדרוס את בעל החיים.

במקרה שנדון לאחרונה (ת"ד 6919-02-18 מדינת ישראל נ' אודי משה, הכרעת דין מיום 25.9.2019), בעל נסיבות דומות למתואר עד כה, נקבע בעניין זה כך:

במקרה זה, על פי עדותו של הנאשם בפניי ובמשטרה, הרי שביקש במעשהו למנוע פגיעה בחייו של חתול שקפץ לכביש, סטה שמאלה בחדות וזאת כשידע או כשעליו היה לדעת, שיש מכוניות שחונות בצד הדרך ואף שבני אדם יכולים להימצא בסמוך, ברכב או עומדים בינות לכלי הרכב החונים.

בחינת שני הערכים של מניעת פגיעה בבעל חיים אל מול האפשרות של פגיעה בחיי אדם, מביאה למסקנה, שהנאשם נטל סיכון שאינו מתיישב עם הסיכון שרצה למנוע, כאשר אותה אפשרות שהינה במתחם הצפיות אף התקיימה, שכן עובדה היא, שהמעורב אשר היה בדרכו להיכנס לרכב נפגע קשה והועף אל המדרכה. 

לנאשם היו דרכי פעולה נוספות חלופיות להימנע מן הסטייה המסוכנת שבחר לבצע, כגון לבלום על אתר או לסטות קלות, אולם על פי התמונות שהוגשו על ידי ההגנה, עדות הנאשם בפניי ועדות המעורב, הרי שאין מחלוקת שהסטייה הייתה חדה מאוד ולא מידתית, כך ניתן לראות מן האופן שבו עבר הנאשם בנהיגה זו שנבחרה על ידיו באירוע זה, מנתיב אחד לנתיב אחר ופגע ברכב שחנה בצד השמאלי של הרחוב.

הנאשם השתמש במונח "אינסטינקט", אולם כפי שצוין לעיל המבחן אינו סובייקטיבי, דהיינו, מה בפועל עשה הנאשם –הנהג הספציפי, אלא מבחן אובייקטיבי, דהיינו, מה היה עושה נהג סביר במקומו של הנאשם, וברור הוא שאין למנוע סכנה אחת ביצירת סכנה אחרת, גדולה המינה. 

בנוסף, ועל פי אותו הסייג בחוק, חתול או כל בעל חיים אשר נמצא על הכביש, עם כל הצער שבדבר אינו נמנה עם המונח "זולתו" שבסעיף, כאשר זולת הינה מילה השייכת לבני אדם בלבד מתוך רצון למנוע פגיעה בהם בגופם, בחירותם וברכושם ובמדרג בין שמירה על חיי אדם לבין חיי בעל חיים, חיי אדם – הזולת – עדיפים.

נראה כי שיקול הדעת של הנאשם במקרה זה היה מוטעה ומכאן הרי שהיה רשלן בנהיגתו ואף על פי שיכול היה לצפות את גרימת התוצאה שהינה בגדר הסיכון הסביר- לא עשה כך ולא צפה אותה כראוי ופגע ברכב חונה ובמעורב שהיה בדרכו להיכנס לתוך הרכב.

במקרה שלנו אין מחלוקת בדבר העובדות שבהן סטה הנאשם סטייה שמאלה באופן חד, פגע ברכב חונה פגיעה חזקה שכתוצאה מכך הועף המעורב והוטח על המדרכה וכן ניזוקו כלי הרכב. במצב דברים זה, הרי שהנטל עובר להגנה ולא מצאתי שזו הצליחה להוכיח שהתנהגות זו הייתה הכרחית ובלתי נמנעת אף לא ברמה שהותירה בליבי ספק סביר, (כאשר כאן אומר, שלמעט אמירתו זו של הנאשם בחקירתו, לא מצאתי כל חיזוק נוסף בחומר הראיות).

הפוך מזה, הנאשם עצמו הסכים שייתכן שהיו התנהגויות נוספות חלופיות, אלא שהוא פעל על פי אינסטינקט, ופעולה זו, כפי שציינו קודם, צריכה להיבחן על פי המבחן האובייקטיבי, על פי בחינה של פגיעה קלה שהתכוון למנוע, וברור הוא שאינו עומד במבחן הסבירות.

לא שמעתי מאת ההגנה פרטים ונסיבות לעניין אותה התנהגות, כגון: מתי הבחין בחתול בעת שנקרה בפניו, המרחק ממנו, מתי הבחין בו לראשונה והאם ניתן היה להבחין בו קודם לכך, לפיכך, לטעמי, הנאשם לא עמד בנטל הוכחת הסייג ואינו יכול לחסות תחתיו.

בעניין זה אומר כי אף בחנתי את הראיות בראי של תאונה בלתי נמנעת, ולא מצאתי כי יש ראיות לכך, וכפי שציינתי לעיל, אותה התנהגות של סטייה חדה שמאלה, היא היא, יש בה על מנת להצביע על התנהגות רשלנית של הנאשם

מעוניינים שנבחן האם הגנת הצורך חלה במקרה שלכם? צרו איתנו קשר.

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

לקבלת עדכונים משפטיים נוספים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים הזינו כתובת מייל והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתובת מייל

יש לכם שאלה או הערה בעניין המאמר? כתבו לנו תגובה ונשתדל להגיב בהקדם

כתיבת תגובה

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם

לפני שאתם עוזבים....

הזינו כתובת מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים (אנחנו לא שולחים פרסומות או ספאם)

וגם….

הצטרפו לקבוצות הפייסבוק והטלגרם שלנו במסגרתן הגולשים יכולים לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום