הגשת תביעה ייצוגית כדי להרוויח כסף אפשרית – כל עוד דואגים לקבוצה

בעת הגשת תביעה ייצוגית תמיד קיים חשש שהתובע הייצוגי יפעל על מנת לקדם את האינטרס הכלכלי האישי שלו על פני אינטרס הקבוצה. חשש זה אינו חשש סרק, אך יש להבין את הסיבה שעומדת מאחורי רצונו של התובע הייצוגי להרוויח מהליך זה.
הגשת תביעה ייצוגית אינה הליך הדומה להוצאת כספים מכספומט. תובע ייצוגי אשר מגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית לא בהכרח יזכה בהליך המשפטי ולא בהכרח “יוציא כסף” מהנתבע. בחלק לא מבוטל מהמקרים תביעות ייצוגיות נכשלות ומסתיימות בדחיית הבקשה (מתן החלטה על ידי בית המשפט) או בהסתלקות התובע הייצוגי מההליך. בשני המקרים התובע הייצוגי עשוי להיות מחויב בהוצאות משפט אשר עשויות להגיע, ללא כל קושי, לעשרות אלפי שקלים.
ברור כבר בשלב זה, כי הגשת תביעה ייצוגית חייבת להתבצע לאחר איסוף ראיות רבות, ובליווי עורך דין תביעות ייצוגיות מנוסה.

לציבור בכללותו קיים אינטרס מובהק בקיומן של תביעות ייצוגיות. תביעות אלה גורמות לכלל החברות ו/או רשויות המדינה לקיים את הוראות החוק, שאם לא כן, יוגשו נגדן תביעות ייצוגיות רבות אשר בסופו של דבר יגרמו להן להוצאות כספיות רבות מאוד.
יחד עם זאת, לא ניתן להגיש תביעות ייצוגיות ללא תובע ייצוגי בעל עילת תביעה אישית (כלומר, תובע שלו נגרם נזק מאותה חברה ו/או רשות).
אם יקבע כי תובע ייצוגי נושא רק בסיכונים בעת הגשת תביעה ייצוגית (תשלום הוצאות משפט בעת דחיית התביעה הייצוגית), הרי שאז לא יהיו תובעים ייצוגיים שיחפצו לייצג את קבוצת הנפגעים.

משכך, ברור כי תובע ייצוגי חייב להנות מהשקעתו הרבה (הבאה לעיתים לידי ביטוי בהשקעת כספים ו/או זמן רב מאוד). במצב בו תובעים ייצוגיים פוטנציאליים ידעו כי הם ירוויחו סכומי כסף גבוהים, הם יגישו יותר תביעות ייצוגיות, הדבר יוביל להרתעת הגופים מפני הפרתו של הדין ובסופו של דבר יוביל לטובת הקבוצה (בין אם בפיצוי כספי ובין אם בהתנהלות עתידית שמטיבה עם חברי הקבוצה).

לא ניתן להתעלם מהעובדה שגם בעת הגשת תביעה ייצוגית לתובע הייצוגי ולקבוצה יש אינטרס כספי משותף. על פי פסיקת בתי המשפט הגמול שמשולם לתובע הייצוגי נגזר מהתועלת שהושגה לטובת הקבוצה. אם הגשת תביעה ייצוגית הובילה לתועלת כספית נמוכה, הגמול שישולם לתובע הייצוגי יהיה נמוך. אם הגשת תביעה ייצוגית הובילה לתועלת כספית גבוהה, הרי שאז הגמול של התובע הייצוגי יהיה גבוה (ועשוי להגיע למאות אלפי שקלים).

אמת, קיימים מקרים (לא מעטים) בהם לאחר הגשת תביעה ייצוגית התובע מחליט להסתלק מההליך הייצוגי, וגם במקרים אלה הוא עשוי לקבל תשלום כספי (לעיתים לא מבוטל), על אף שקבוצת הנפגעים, לרוב, לא קיבלה דבר. אם נאמר כי אין לאפשר מצב שכזה נחזור לנקודת ההתחלה שבה תובעים ייצוגיים לא יגישו תביעות ייצוגיות ומי שיהנה מכך הן החברות שימשיכו להפר את הדין (קיימת עמדה הפוכה של בית המשפט לפיה במקרים כאלה אין לעודד מלכתחילה הגשת תביעה ייצוגית שאיננה מבוססת מספיק).

הגשת תביעה ייצוגית מתוך מניע כספי אישי – עמדת היועץ המשפטי לממשלה

בתאריך 9.11.2015 הוגשה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה שדן בסוגיה זו בדיוק ובחן האם הגשת תביעה ייצוגית מתוך מניע אישי זהו דבר רצוי. היועץ המשפטי לממשלה לא פסל הגשת תביעה ייצוגית מתוך מניע כלכלי אישי, כל עוד הדבר אינו פוגע בטובת הקבוצה.

בין היתר נקבע בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, כך:

אולם, כל עוד ההליך הייצוגי ואופן ניהולו ע”י התובע המייצג וב”כ, מתיישבים עם האינטרסים של הקבוצה, הרי שלעמדתנו, אין מקום לדחות בקשת אישור מבוססת, מחמת המניע הכלכלי העומד בבסיסה, שהרי התמריצים הכלכליים שמעניק החוק לתובע המייצג ולב”כ, מקדמים את טובת הקבוצה, ומביאים להגשת תובענות ראויות.

עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה הינה, שאין בדבר קיומו של מניע כלכלי להגשת התובענה הייצוגית, בכדי להצביע על חוסר תום לב מצד התובע המייצג ובא כוחו, או בכדי להביא לדחיית בקשת האישור, וזאת כל עוד נשמרים האינטרסים של חברי הקבוצה, שהרי המניע הכלכלי הוא הכוח המניע את מוסד התובענה הייצוגית, באופן המובנה במוסד זה, שהוכר ואומץ ע”י המחוקק. חוק תובענות ייצוגיות עושה שימוש במניע הכלכלי העומד בדרך כלל בבסיס הגשת התובענה הייצוגית, וזאת לשם קידום האינטרסים הציבוריים. האפשרות החלופית לפיה, אין לאשר הגשת תובענה ייצוגית הראויה לגופה, בשל קיומו של מניע כלכלי, לא זו בלבד שאינה עולה לעמדתנו בקנה אחד עם הוראות החוק, עם כוונת המחוקק ועם פסיקת בתי המשפט כדלהלן, אלא גם צפויה לפגוע בקבוצה המיוצגת עצמה ובאינטרס הציבורי הדורש לקדם תובענות ייצוגיות מבוססות, ובפרט שההנחה היא, שבבסיסן של רוב התובענות הייצוגיות המוגשות, עומד מניע כלכלי.

היועץ המשפטי לממשלה אף התייחס למצב בו התובע הייצוגי יוצר עילת תביעה באופן מלאכותי ורק לצורך הגשת תביעה ייצוגית. גם במקרה כזה נקבע כי אין בהכרח להורות על דחייתה של התביעה הייצוגית:

בנוגע לשאלת היחס המשפטי הראוי, למקרים שבהם התובע המייצג או ב”כ יוצרים לעצמם באופן מכוון עילה אישית, לשם הגשת התובענה הייצוגית, למשל ע”י התקשרות בעסקה שכל מטרתה הינה יצירת עילה אישית, הרי שגם בנוגע לכך, עמדת היועץ המשפטי לממשלה הינה, שאין מקום לדחות את בקשת האישור רק מטעם זה.
ככל שמדובר בתובענה ייצוגית מבוססת, בעלת עילה משפטית מוצקה, הרי שאיננו רואים טעם לדחות בקשת אישור ראויה, ובכך לקפח את זכותה של הקבוצה ושל הציבור, רק בשל ההתנהלות הנזכרת של התובע המייצג.

לאור דברים אלה, ברור כי הגשת תביעה ייצוגית ממניעים כלכליים אינה דבר שלילי. יחד עם זאת, תמיד חשוב לזכור כי הליך התובענה ייצוגית אינו מתמקד בתובע הייצוגי (או עורך דינו) ותמיד צריכים לשאוף לתועלת רבה ככל הניתן עבור חברי הקבוצה.

[Total: 4 Average: 5]

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

המלצות לקוחותינו

ליצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין חייגו 03-6427876 או השאירו את פרטיכם

הזינו מייל ותקבלו עדכונים ומידע נוסף בנושא זה ונושאים משפטיים נוספים

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב