עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

תוכן עניינים למאמר

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

מדוע במסגרת תביעה ייצוגית הנתבע נדרש לשלם סכומים גבוהים?

תובענה ייצוגית נועדה לפצות את כלל הנפגעים ממחדלי הגוף הפוגע, כאשר על פי הערכות התובע הייצוגי סכומי הנזק והפיצוי נאמדים, בדרך כלל, במיליוני שקלים (לכל הפחות). לתובע הייצוגי, טרם הגשת תביעה ייצוגית, אין דרך מעשית להעריך את סכום הנזק המדויק ו/או את מספר הנפגעים משום שאין בידיו את המידע הקיים אצל הגוף הפוגע. מידע זה נחשף במהלך בירורה של תובענה ייצוגית, ולרוב מתברר כי סכומי הנזק או מספר הנפגעים קטן באופן משמעותי מהמספר בו נקב התובע הייצוגי במסגרת בקשתו לאישור תובענה ייצוגית.

תשלום אגרת בית משפט לפני הגשת תביעה ייצוגית

לרוב טרם הגשת תביעה לבית המשפט, על התובע לשלם אגרה. בחלק ניכר מההליכים המשפטיים המתחילים בהגשת כתב תביעה, על התובע לשלם אגרה בת 2.5% מסכום התביעה (כאשר מחציתה משולמת מיד עם הגשת כתב התביעה).
המצב שונה כאשר מגישים בקשה לאישור תובענה ייצוגית. ראשית, תובענה ייצוגית לא מתחילה עם הגשת כתב תביעה, אלא עם בקשה לאישור תביעה ייצוגית. שנית, במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית נדרש פיצוי עבור כלל חברי הקבוצה, ולא רק עבור התובע הייצוגי.

היות ובמסגרת תביעה ייצוגית מיוצג אינטרס הציבור, ולא רק האינטרס של התובע הייצוגי, לא משולמת אגרה בעת פתיחת הליך זה. אם נעשה חשבון פשוט נראה כי אילו היה התובע הייצוגי נדרש לשלם אגרה בעת הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית, סביר להניח שהוא היה מוותר מראש על הליך זה.

ניקח לדוגמה תביעה ייצוגית על סכום של מיליון שקלים (סכום נמוך יחסית עבור תביעה ייצוגית). כפי שציינו, האגרה היא 2.5% מסכום התביעה, כלומר, על פי הדוגמה שלנו סכום האגרה הוא 25,000 ש”ח. אילו הייתה קיימת חובת תשלום אגרה לפני הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, היה על התובע הייצוגי לשלם מיד עם הגשת הבקשה סכום השווה ל-12,500 ש”ח (ובשלב מאוחר יותר את היתרה). ניתן להניח, בסבירות גבוהה מאוד, שאילו הייתה קיימת דרישה לתשלום אגרה, הליך התביעות הייצוגיות לא היה מתקיים.

קיימת הנחה שגויה שאם תוגש תביעה ייצוגית על סכום גבוה כך גם הגמול ושכר טרחת עורך הדין יהיו גבוהים יותר

במסגרת תביעה ייצוגית קיימים שלושה פיצויים/תשלומים אפשריים:

  1. הפיצוי לקבוצת הנפגעים – זו מטרת התביעה הייצוגית ולכן צריכים לשאוף לכך שהפיצוי יהיה גבוה ככל הניתן.
  2. גמול לתובע הייצוגי – התובע הייצוגי אינו עושה את עבודתו בהתנדבות. ככל שהתביעה הייצוגית מתבררת כמוצדקת, ונפסק פיצוי לכלל הקבוצה, נפסק לתובע הייצוגי סכום כסף אשר מיועד אך ורק עבורו בגין הטרחה והסיכון שנטל על עצמו (דחיית תביעה ייצוגית מובילה, לרוב, לחיוב בהוצאות משפט, המשולמות על ידי התובע הייצוגי).
  3. שכר טרחת עורך דין – בדומה לתובע הייצוגי, גם עורך הדין המייצג את הקבוצה במסגרת תביעה ייצוגית זכאי לתשלום עבור עבודתו.

סכומי הגמול ושכר הטרחה תלויים בקשר ישיר בהצלחתה של תביעה ייצוגית ובגובה הפיצוי המושג עבור הקבוצה. ככל שיושג פיצוי גבוה יותר עבור הקבוצה, הדבר יוביל לתשלום גבוה יותר לתובע הייצוגי ועורך דינו. יתכן מאוד שזוהי הסיבה מדוע נדרשים סכומים גבוהים (ולעיתים מופרזים) במסגרת תביעה ייצוגית.

יחד עם זאת, במהלך בירורה של תביעה ייצוגית עשוי להתברר כי סכומי הנזק נמוכים בצורה משמעותית מהסכום בו נקב התובע הייצוגי במסגרת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית, והדבר עשוי, כפי שיפורט להלן, להוביל לשלילת הגמול ושכר טרחת עורך הדין.

פסיקת בית המשפט בעניין סכומים מופרזים במסגרת תביעה ייצוגית

בחודש יולי 2015 ניתנו החלטה ופסק דין אשר עשויים לשנות את המגמה הרווחת, לפיה נדרשים במסגרת תביעה ייצוגית סכומים גבוהים ולעיתים מופרזים (ראו: רע”א 2282/15 פסגות קופות גמל ופנסיה נ’ לילי לוי, ת”צ 2284-06-14 סמיון גילמן נ’ סופר פארם (ישראל)).

ההחלטה במקרה הראשון ניתנה על ידי בית המשפט העליון. במקרה זה התייחס בית המשפט העליון לסכומים מופרזים במסגרת תובענה  ייצוגית וקבע שהדבר עשוי להוביל להחלפת התובע הייצוגי ואף עורך דינו, ובמקרים מסוימים אף לדחייתה של התביעה הייצוגית:

בשולי הדברים ראיתי להעיר עם זאת כי לא אחת נוקבים מבקשי אישור של תובענות כייצוגיות סכומי תביעה מופלגים בחסות הפטור הקיים היום מתשלום אגרה בהליכים מסוג זה (ראו, סעיפים 44 ו45(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות) ולעיתים, ניתן להתרשם כבר בשלב הבקשה לאישור כי מדובר בסכומים מופלגים ומופרזים הנתבעים ללא בסיס וללא הצדקה. במקרים כאלה מן הראוי שהערכאה הדיונית תביא את הדבר במניין שיקוליה בבואה לקבוע את מידת התאמתו של המבקש לשמש כתובע ייצוגי ואת התאמת בא כוחו לייצגו בהליך כאמור, וזאת עד כדי דחיית הבקשה מטעם זה במקרים מתאימים (ראו, סעיפים 8(א)(3) ו8(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות).

במקרה השני ניתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר התייחס להחלטתו של בית המשפט העליון. במקרה זה בית המשפט המחוזי החליט לפסול את הגמול ושכר הטרחה אשר הושגו במסגרת תובענה ייצוגית זו משום שהסכום הנדרש במסגרת תובענה ייצוגית זו הועמד על 50 מיליון, אך בפועל קבוצת הנפגעים לא קיבלה דבר. במקרה זה נפסק כך:

כאמור, כאשר הערכאה הדיונית שוקלת את מידת התאמתו של מבקש לשמש כתובע ייצוגי ואת התאמת בא כוחו לייצגו בהליך עליה להביא במניין שיקוליה את העובדה, שמדובר בתביעת סרק כספית וזאת עד כדי דחיית הבקשה מטעם זה במקרים מתאימים. מקל וחומר, שיש לשקול עובדה זו כאשר מוגשת בקשת הסתלקות מבקשה לאישור על סך 50 מיליון ₪, ללא פיצוי כלשהו לקבוצה המיוצגת, כשם שמתבקש בענייננו.

לאור פסיקות אלה ראוי לשקול היטב מהו גובה הסכום שמעוניינים לתבוע במסגרת תביעה ייצוגית.

ציון הגולשים למידע זה
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

לקבלת עדכונים משפטיים נוספים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים הזינו כתובת מייל והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם

יש לכם שאלה בעניין המאמר? הערה על המידע שקראתם? בקשה כלשהי?

אתם מוזמנים להשאיר לנו תגובה ונשתדל להתייחס בהקדם

כתיבת תגובה

הזינו כתובת מייל ונשלח אליכם מדי פעם עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים

או הצטרפו לקבוצות הפייסבוק והטלגרם שלנו במסגרתן הגולשים יכולים לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום

לפני שאתם עוזבים....

הזינו כתובת מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים (אנחנו לא שולחים פרסומות או ספאם)

וגם….

הצטרפו לקבוצות הפייסבוק והטלגרם שלנו במסגרתן הגולשים יכולים לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום