הזינו מייל ותקבלו עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים

המלצות שקיבלנו מלקוחות המשרד (לחצו להגדלה)

המלצות

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

בתאריך 6.9.2017 ניתן פסק דין על ידי בית המשפט העליון (בהרכב מורחב של שבעה שופטים) אשר עסק בסוגיית הגשת תביעות ייצוגיות מרובות באותו נושא, על ידי אותו תובע או עו"ד, לבתי משפט שונים, ומבלי לעדכן על כך את בתי המשפט (רע"א 3698/11 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' ש.א.מ.ג.ר שירותי אכיפה בע"מ).

רישום בפנקס תובענות ייצוגיות לאחר הגשת תביעות ייצוגיות

מכיוון שהליך בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוא הליך מיוחד שבמסגרתו המבקש ובא כוחו מבקשים מבית המשפט לאשר להם לייצג את כלל הנפגעים (הרלוונטיים לאותו מקרה), על ההליך להתקיים באופן כזה שיאפשר לציבור לעקוב אחרי ההתפתחות בכל תיק. לשם כך נוצר פנקס תובענות ייצוגיות המאפשר לכל אדם (גם מי שלא מעורב באותו תיק) לעיין במרבית כתבי הטענות ו/או בהחלטות המהותיות שהתקבלו באותו תיק.

סעיף 6(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כך:

הוגשה בקשה לאישור, ישלח המבקש הודעה למנהל בתי המשפט בדבר הגשתה ויצרף להודעה העתק מהבקשה ומנוסח התובענה נושא הבקשה, לשם רישומם בפנקס.

מסעיף זה ברור – לאחר הגשת תביעות ייצוגיות יש לדאוג לפרסומן בפנקס תובענות ייצוגיות כדי שגם אחרים (נפגעים או עורכי דין אחרים ששוקלים להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית דומה) יהיו מודעים להליך זה. מי שאינו מקיים חובה זו מכשיל את בית המשפט, מבקשים פוטנציאלים אחרים, ועורכי דין ששוקלים להגיש הליך ייצוגי בנושא דומה מאוד/זהה.

למעשה, סוגיית הבדיקה לפני הגשת תביעות ייצוגיות איננה נתונה לשיקול דעתו של המבקש או עורך דינו. סוגיה זו מוסדרת בבירור בסעיף 5(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות:

בטרם הגשת בקשה לאישור, יבדוק המבקש בפנקס אם רשומה בו בקשה לאישור או תובענה ייצוגית, שהיא תלויה ועומדת, אשר השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה המתעוררות בה, כולן או חלקן, זהות או דומות בעיקרן לשאלות כאמור המתעוררות בבקשתו לאישור; מצא המבקש כי רשומה בפנקס בקשה לאישור או תובענה ייצוגית כאמור, יציין בבקשתו לאישור את פרטיה.

גם תקנות תובענות ייצוגיות מתייחסות לחובות הרלוונטיות לפנקס תובענות ייצוגיות. תקנה 2(א)(13) קובעת כך:

בבקשה לאישור יפרט בעל הדין את טיעוניו, כולל אסמכתאות, לרבות בעניינים האלה:

13. פרטי בקשה אחרת לאישור או תובענה ייצוגית אחרת אשר השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה המתעוררות בה, כולן או חלקן, זהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, אם מצא בפנקס;

חובה זה, בדומה לחובות המפורטות בסעיפים 5(א)(2), 6(א) לחוק תובענות ייצוגיות, נועדה ליידע את בית המשפט על הגשת תביעות ייצוגיות באותו נושא. ככל שמוגשות בקשות לאישור תביעות ייצוגיות באותו נושא לבתי משפט שונים, לבתי המשפט ישנה סמכות (מכוח סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות) להעביר ולאחד את התיקים, כך שידון בהם שופט אחד.

המטרה בכללים אלה היא למנוע פסיקות סותרות, אך גם כדי לייעל את ההליך המשפטי ולנצל את הזמן השיפוטי (משאב מוגבל ביותר) בצורה הטובה ביותר.

מדוע שמישהו לא יעדכן את בית המשפט על הגשת תביעות ייצוגיות באותו נושא לבתי משפט שונים?

התופעה הייתה נפוצה מאוד בעבר – עורכי דין לא מעטים הגישו בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהיו בעיקרן משוכפלות (מלבד שם המשיב/ה תוכן בקשת האישור היה כמעט זהה מילה במילה). אחת ההערכות היא שהדבר נעשה כדי למזער סיכונים, כך שאם בית משפט אחד לא יקבל את טענות המבקש, יתכן שבית משפט אחר כן יקבל את טענות המבקש. בעגה המקצועית הדבר נקרא Forum Shopping.

הגשת תביעות ייצוגיות עשויה להוביל כמובן לפסיקת שכר טרחה גבוה. ההנחה היא שאם תביעות ייצוגיות רבות ירוכזו בפני ערכאה אחת, הדבר עשוי להקטין משמעותית את שכר הטרחה. לעומת זאת, אם בתי משפט שונים ידונו בתיקים רבים, ההערכה היא שכל אחד מהם יפסוק שכר טרחה גבוה (מבלי לדעת על קיומם של יתר התיקים או שכר הטרחה שנפסק בכל אחד מאותם תיקים).

אלה הסוגיות אשר הובילו לכך שבית המשפט העליון ידון ויקבע כי הגשת תביעות ייצוגיות באותו נושא לבתי משפט שונים איננה רצויה, מעידה על חוסר תום לב, ובמקרים קיצוניים יש לדחות את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית אך ורק משום כך.

במקרה זה בית המשפט העליון פסק, בין היתר, כך:

סעיף 6(א) לחוק מחייב את מגיש התובענה הייצוגית לרשום את התובענה בפנקס התובענות הייצוגיות. סעיף 5(א)(2) מחייב, בהתאם, את המבקש להגיש תובענה ייצוגית, לבדוק את הפנקס שמא יש בקשות אחרות תלויות ועומדות באותו עניין או בעניין דומה; ובסיפת הסעיף נאמר: "מצא המבקש כי רשומה בפנקס בקשה לאישור או תובענה ייצוגית כאמור, יציין בבקשתו לאישור את פרטיה". נציין כבר כאן, כי נדמה שההסדר האמור שבסעיף 5(א)(2) יפה מקל וחומר, בפרשנות בחינת פשיטא ובשכל הישר ובגדרי תום הלב, גם למקרה בו התובע המייצג או בא כוח הקבוצה זהים בתובענה הראשונה בזמן ובתובענה שבאה אחריה, בין אם הראשונה נרשמה ובין אם לאו; ברי, כי מטרת הרישום היא ליידע את בא הכוח הפוטנציאלי הנוסף בדבר קיומה של התובענה, ובמקרים בהם מדובר באותו בא כוח, או באותו תובע מייצג, מובן כי אלה יודעים על התובענה שהגישו הם עצמם, ומכאן חובתם ליידע את בית המשפט על אודותיה, בין אם זו נרשמה ובין אם לאו.

פנקס התובענות הייצוגיות ולצדו חובת היידוע האמורה, נועדו ליתן פומבי לתובענות ייצוגיות המתנהלות בעניינים דומים, תוך ריכוז המידע באופן שקוף וגלוי לעיני כל, המאפשר לציבור ולתובעים ייצוגיים בכוח לכלכל את צעדיהם באופן מושכל; מטרתו העיקרית בכך היא יעילות, דהיינו מניעת דיונים נוספים בעניינים דומים מאוד ואף זהים המביאים להשחתת זמנם של הצדדים ולהשחתת זמן שיפוטי (עניין דבח, פסקאות י"חכ'), אך אוסיף לכך את הממד הערכי של הגינות.

בנוסף לשאלת היעילות, הרישום בפנקס ולצדו חובת היידוע בדבר תובענות דומות, נועדו ליתן מענה לבעיה הידועה לשמצה – והיא שלובה בשאלת היעילות – של Forum Shopping (המונח לא זכה, דומני, לתרגום הולם בעברית, ואולי יאה לו "ציד ערכאות", כפי שעלה משיחה ראשונית שהתקיימה עם המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון העברית), היינו פניה לערכאה שהתובעים ובאי כוחם סבורים כי הסיכוי שתביעתם תתקבל מרבי.

בנוסף, ובהמשך לדיון מעלה באשר לחובת הרישום ויידוע בית המשפט בעניין הליכים דומים, אף שכאמור אין סנקציה מפורשת לצד הפרתן של חובות אלה, נדמה כי המענה הראוי נמצא כאמור בחובות תום הלב והייצוג ההולם. בעניין דבח עמדנו על כך שהימנעות מרישומה של תובענה ייצוגית, כמתחייב בחוק, עלול להצביע על חוסר כשירותו של בא כוח הקבוצה לייצגה; כך, שכן "תובע שאינו עושה את הפעולה הבסיסית שקבע החוק – רישום, מעלה שאלות לגבי מידת רצינותו בניהול תובענה מסוג זה" (שם, פסקה כ"א). חברי השופט מלצר הוסיף, כי "מחדלו של המערער לרשום את בקשתו בפנקס משליך על הניתוח במישור הגשמת ערך היעילות עצמו" (הדגשה במקור – א"ר), וכי "העובדה שהמערער כשל מלפעול בהתאם לסעיף 6(א) לחוק… [מעלה] ספק מסוים באשר ליעילות ההליך שאותו יזם המערער, ואותו הוא מבקש לנהל. זהו המחיר שעל המערער לשאת בו בשל הבעייתיות שבהתנהלותו…". מכאן, מצאנו באותו מקרה, בין היתר מטעם זה, כי יש למחוק את בקשתו של התובע הראשון מקום שנמנע מרישום בקשתו – ולהעדיף את הבקשה השניה.

אם כן, מצאנו למדים כי היעדר רישומה של תובענה ייצוגית וכן אייידועו של בית המשפט בדבר קיומה של תובענה ייצוגית דומה המתנהלת במקביל, עלולים לעלות כדי חוסר תום לב וכן להעלות ספק לגבי יכולתו של בא כוח הקבוצה לייצגה באופן הולם; כך במיוחד, כאמור, במקרים בהם מדובר באותו בא כוח המייצג בהליכים השונים או באותם תובעים מייצגים. כך אף מקום בו נמצא כי התובע המייצג הגיש תצהירים שאינם מדויקים לבית המשפט, וייתכן שגם מקום בו התובע הייצוגי ובאי הכוח קשורים ביניהם בקרבה משפחתית.

ואולם, כאשר יימצא כי ההתנהלות עולה כדי חוסר תום לב קיצוני, ובין היתר גם בהתחשב בשלב הדיוני בו נמצאת הבקשה, הדבר עלול להביא את בית המשפט לדחות את התובענה, נוכח הצורך בהרתעת תובעים ועורכי דין פוטנציאלים עתידיים מהתנהגות דומה, והכל תוך שמירה על האינטרס הציבורי ותכליתה הציבורית של התובענה הייצוגית בכללותה; וכאמור, אף שעיקרה של חובת תום הלב עניינו במערכת היחסים שבין התובע המייצג ובא הכוח לחברי הקבוצה, עלינו לבחון זאת כחלק מחובתו הכללית של כל בעל דין לנהוג בתום לב במסגרת ההליך המשפטי, כלפי בעלי הדין האחרים וכלפי בית המשפט. הדברים אמורים ביתר שאת כאשר בהתנהלותם של התובע ובא הכוח נפלו מספר פגמים משמעותיים, כאלה שאף אם כל אחד מהם ניתן היה לריפוי בנפרד, משקלם המצטבר עלול להביא לדחיית התובענה. כך במיוחד, כאשר בא הכוח גם הפר חובות מפורשות שבדין, באופן המעלה ספק ממשי באשר ליכולתו לייצג את הקבוצה באופן הולם. Forum Shopping, חיזור על פתחיהם של מספר בתי משפט בתקוה שבאחד מהם ייקלט הזרע בלא ליידע אחרים, הוא אינדיקציה ממשית לנושא תום הלב. בנוסף לצורך בהרתעה, יתכן גם כי קיומם של הפגמים מביא למסקנה שאלה יורדים לשורש הטענות בגוף התובענה הייצוגית, באופן המקשה על בירור התובענה הייצוגית עצמה, וגם מטעם זה יתכן לעתים כי לא יהא מנוס אלא להורות על דחיית התובענה מחמת התנהלות התובע המייצג או בא הכוח.

סבורני, כי נוכח משקלם המצטבר של פגמים אלו בתובענות נשוא ענייננו –ראשית ועיקר, נוכח ההגשה המבוזרת – Forum Shopping – והיעדר היידוע של המותבים השונים היושבים בדין שיצרו מינון מוטה לעבר האינטרס האישיהכלכלי – אין בידינו אלא לקבל את בקשת רשות הערעור ולדחות את הערעור, ולקבוע כי אין לדון בתובענות נשוא ענייננו כתובענות ייצוגיות. אכן, כפי שציינו, במצב העניינים הרגיל, אין בעצם קיומם של פגמים בתובענה הייצוגית כדי להביא בהכרח לדחייתה, ועל בית המשפט לבחון פתרונות מידתיים יותר, לרבות החלפת התובע המייצג או בא הכוח. ואולם, סבורני כי נוכח משקלם המצטבר של הפגמים שנפלו בענייננו היורדים לשורש העניין – ובעיקר, כאמור, ההגשה המבוזרת לשלושה מותבים, ללא רישום וללא יידוע המותבים המקבילים, תוך שבתי המשפט הגיעו לתוצאות סותרות – אין להסתפק בפתרון אחר שהוא פחות מאיהיעתרות לבקשות. הנושא יורד לשורש ההליכים, ועל כן גם אם היה בנושא לגופו משום עניין כתובענה ייצוגית – וכאמור, איני קובע זאת – הנסיבות אינן מותירות לטעמי ברירה.

בעקבות הגשת תביעות ייצוגיות רבות ודחיית הליכי הערעור, המבקשים הייצוגיים חויבו בהוצאות משפט בסך העולה על 80 אלף ש"ח.

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם

לקבלת עדכונים משפטיים נוספים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים הזינו כתובת מייל והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתובת מייל

יש לכם שאלה או הערה בעניין המאמר? כתבו לנו תגובה ונשתדל להגיב בהקדם

כתיבת תגובה