מעוניינים לשכור את שירותי משרדנו בנושא זה? חייגו 03-6427876 או השאירו פרטים ליצירת קשר

שאלות כלליות בנושא זה ניתן לשאול בתחתית העמוד (במקום המיועד לכתיבת תגובות) ונשתדל לסייע

הדרת נשים מטעמים דתיים זו סוגיה שעולה לאחרונה רבות בתקשורת. בתאריך 20.9.2018 ניתן פסק דין סופי במסגרת תביעה ייצוגית שעסקה בסוגיית הדרת נשים על ידי תחנת רדיו חרדית (ת”צ 23955-08-12 קולך – פורום נשים דתיות נ’ רדיו קול ברמה בע”מ).

תביעה ייצוגית זו בגין הדרת נשים הוגשה עוד בשנת 2012 והגיעה גם לפתחו של בית המשפט העליון (לפרטים נוספים לחצו כאן). תחנת הרדיו סירבה בכל תוקף להעלות נשים לשידור, ונתנה במה אך ורק לגברים.

בית המשפט העליון הסכים – הדרת נשים איננה תופעה רצויה גם בחברה החרדתית

בית המשפט המחוזי ציטט את בית המשפט העליון אשר התייחס לתופעות השליליות כתוצאה מהדרת נשים:

בית המשפט העליון עמד בפסק דינו על הפגיעה הנגרמת למאזינות התחנה בשל שלילת האפשרות להשמיע או לשמוע קולן של נשים בשידורי התחנה רק בשל היותן נשים. בית המשפט קבע כי “חוק איסור הפליה מניח כהנחת עבודה שכאשר נגרמה הפליה במובן סעיפיו, נגרם בשל אותה הפליה נזק, וכי אותו נזק הוא בר פיצוי”. עוד קבע כי “הפגיעה בנשים אלה היא קודם כל הפגיעה הנפשית הגלומה בעצם הידיעה כי רק בשל היותן נשים הן אינן רשאיות להשתתף בשידורי התחנה. ידיעה זו היא פוגענית, מנמיכה ומשפילה, ודי בה כדי ללמד על הפגיעה באותן נשים” (ס’ 61 ו-63 לפסק דינו של כב’ השופט דנציגר). בית המשפט העליון הוסיף וציין כי לפגיעה זו משנה חומרה בשל כך “שההדרה אף כרוכה בהשתקה”, באופן שהדרתן של נשים מכלי תקשורת מהווה לא רק פגיעה בזכות לשוויון אלא גם בזכות לחופש הביטוי, הן בהיבט המימוש העצמי של הנשים שנמנע מהן הביטוי בזירה הציבורית והן בהיבט התרומה הפוטנציאלית שלהן לשיח הציבורי. צוין שפגיעה זו היא בעלת חומרה מיוחדת עת מדובר בכלי תקשורת ובשימוש במשאב ציבורי מובהק (ס’ 6-9 לפסק דינה של כב’ השופטת ד’ ברק-ארז, כן ר’ אביאל פלינט וחגי ויניצקי, תובענות ייצוגיות, הוצאת נבו 2017, בעמ’ 506-507). כפי שציינה התובעת בטיעוניה “קול הוא חיוני לתחושת ערך עצמי וליכולת ‘לכתוב את סיפור חיי’. אדם שסביבתו החברתית רואה בקול שלו ושל חברי קבוצתו קול לא חיוני, חסר ערך, ואף אסור להשמעה או להאזנה, נפגעת אנושות האפשרות שלו להרגיש חבר שווה ערך בקהילתו ובעל תחושת ערך עצמי” (“חוות דעת המומחיות”, בעמ’ 6). 

 

פיצוי של מיליון שקלים בגין הדרת נשים

בית המשפט המחוזי התחשב במצבה הכלכלי של תחנת הרדיו וקבע כי במקום 10 מיליון שקלים, ישולם פיצוי בגובה מיליון שקלים:

בענייננו, ובשים לב לנתונים שהובאו בחוות דעת שני המומחים בהתייחס ליכולתה הכלכלית של הנתבעת, הנני סבורה כי פסיקת פיצוי בסכום של 10 מיליון ₪ ויותר, אכן עלולה לפגוע ביציבותה הכלכלית של הנתבעת. עוד הנני סבורה כי בעת קביעת שיעור הפיצוי ואופן תשלומו יש מקום לערוך את מאזן הנזק והתועלת ויש להתחשב גם בנזק העלול להיגרם לתחנה ולציבור מאזיניה ככל שתיפגע יציבותה הכלכלית של הנתבעת. מדובר בענייננו בכלי תקשורת המספק מעצם טיבו שירות חשוב לציבור מאזיניו. יתר על כן, מדובר בכלי תקשורת שהוקם, על פי הזיכיון שניתן לו ע”י הרשות השנייה, כתחנת רדיו ייעודית לציבור “תורני-מסורתי-ספרדי” לאחר שנמצא כי מגזר זה אינו זוכה למענה הולם בשוק התקשורת המקומי. תיקון תופעת הדרת נשים בשידורי התחנה ע”י חיוב בפיצוי שתוצאתו תהיה סגירת התחנה והדרתו (לפחות הזמנית) של כל ציבור מאזיניו משוק התקשורת היא תוצאה בלתי סבירה ובלתי רצויה. לסגירת ערוץ תקשורת אף נודעת משמעות מיוחדת מעבר ל”סגירתו” של עסק כלכלי או גורם עסקי אחר. אכן, לו הייתה הנתבעת, העושה שימוש במשאב ציבורי, ממשיכה במדיניות הפליית נשים בשידורי התחנה, ייתכן שלא היה מקום להתחשב בסיכון לפגיעה ביציבותה הכלכלית. ואולם בעקבות ההליך הרגולטורי תיקנה הנתבעת את דרכיה ושינתה את דפוסי השמעת נשים בשידוריה לשביעות רצונה של הרשות השנייה, הגורם הרגולטורי המפקח על פעילותה, אשר אף האריכה את זיכיונה. בנסיבות אלה הנני סבורה שיש לפסוק פיצוי לחברות הקבוצה אשר לא יפגע בהמשך קיומה של התחנה והמשך פעילותה (ור’ לעניין זה גם הערת כב’ השופט דנציגר בס’ 66 לפסק דינו). ניתן להעריך כי זו הייתה גם העדפת חברות הקבוצה לו ניתנה הבחירה בידן.

אוסיף ואציין כי בענייננו, בהעדר יכולת לזהות את חברות הקבוצה, אין בפיצוי שייקבע כדי להיטיב במישרין את מצבן של חברות הקבוצה הנפגעת. לפיכך, תכליתו העיקרית של הסעד שייפסק בענייננו היא הרתעת המזיק מפני המשך התנהגות עוולתית (ענין תנובה, פסקה 58). יש לפסוק, אפוא, פיצוי שיש בו כדי להרתיע את הנתבעת מפני התנהגות עוולתית ומפלה אך מבלי לפגוע ביציבותה של הנתבעת ולסכן את המשך פעילותה של התחנה.

אחר בחינת הנתונים שהובאו ע”י הצדדים בכל המתייחס למצבה הכלכלי של הנתבעת, ותוך עריכת איזון בין הצורך בקביעת פיצוי משמעותי הנותן ביטוי לפגיעה הגלומה בהפליה המגדרית שבענייננו ואשר יש בו כדי להרתיע את הנתבעת מפני הפרת החוק בעתיד מחד, ובין האינטרס שלא לפגוע ביציבותה של הנתבעת המעניקה שירותי תקשורת חשובים לחברות הקבוצה וחברי קהילתן ולסכן את המשך פעילותה מאידך, אני מעמידה את סכום הפיצוי על סך של מיליון ₪. בהתחשב בחיובה הכולל של הנתבעת, לרבות בגין הגמול, שכ”ט עו”ד והוצאות המשפט, ישולם סכום זה בשני תשלומים כפי שיפורטו בהמשך.

[Total: 1 Average: 5]

כתיבת תגובה

רוצים לדעת כיצד לקבל פיצוי כספי בסכום העולה על 50,000 ש"ח? הרשמו לרשימת התפוצה שלנו במייל ונעביר אתכם למדריך מפורט

רוצים לדעת כיצד לקבל פיצוי כספי בסכום העולה על 50,000 ש"ח? הרשמו לרשימת התפוצה שלנו במייל ונעביר אתכם למדריך מפורט

נרשמת בהצלחה