מעוניינים לשוחח בנושא זה עם עורך דין אדי בליטשטיין? חייגו 03-6427876 או השאירו פרטים ליצירת קשר

הוכחת נזק בבית משפט לתביעות קטנות שונה מהוכחת נזק בערכאות אחרות. תביעה קטנה זהו הליך משפטי לא פורמלי במסגרתו השופט שדן בתיק רשאי לחרוג מסדרי הדין המקובלים בערכאות אחרות, במטרה לייעל את הדיון, ומתוך הבנה שמי שפונה לבית משפט לתביעות קטנות אינו משפטן ואינו בקיא בכל ההליכים והפרוצדורות המשפטיות.

בתאריך 30.1.2018 סוגיית הוכחת נזק בבית משפט לתביעות קטנות הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון (רע”א 10124/17 עבדאללה אשקר נ’ פאדי סלימאן), בעקבות תביעה שהתבררה בבית משפט לתביעות קטנות.

במסגרת התביעה הקטנה עלה קושי בפני השופט שדן בתביעה משום שהתובע לא הצליח להוכיח שנגרם לו נזק. במסגרת פסק הדין שניתן בתביעה הקטנה פסק השופט כך:

ניצב בית המשפט בפני שתי ברירות קשות. האחת היא דחייתה של תביעה קטנה מוצדקת עקב אי הוכחת הנזק. השנייה היא פסיקה על דרך האומדן. נראה לי כי ביצוע אומדן הוא האפשרות הפחות גרועה. יחד עם זאת, מאחר שמי שנושא בנטל הוכחת הנזק הוא התובע, יש לבצע את [ה]אומדן על הצד הנמוך

רוצים לקבל עדכונים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים? הזינו כתובת מייל

אנחנו לא שולחים דואר זבל אלא רק מידע משפטי שימושי. ניתן לבצע הסרה בכל שלב.

השופט חייב את הנתבע, על דרך האומדנה, בסך 8000 ש”ח בגין הנזק שנגרם, בתוספת 1000 ש”ח בגין נזק לא ממוני (עוגמת נפש), ועוד הוצאות משפט בסך 800 ש”ח.

בית המשפט העליון: הוכחת נזק בבית משפט לתביעות קטנות צריכה להתבצע בצורה מדויקת ככל הניתן

המקרה הגיע לבית המשפט העליון במסגרת בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי. בית המשפט העליון אמנם דחה את בקשת רשות הערעור אבל ציין כי השופט שדן בתביעה הקטנה לא פעל כראוי וכי הוכחת נזק בבית משפט לתביעות קטנות אינה יכולה להתבצע על דרך האומדנה כשניתן להוכיח את הנזק בצורה מדויקת (גם אם הדבר כרוך בתיקון כתבי הטענות או הוספת ראיות).

בין היתר נקבע על ידי בית המשפט העליון כך:

עם זאת, דומה כי ראוי לייחד מספר מילים להכרעת הערכאות הקודמות בנוגע לשיעור הנזק. אכן, בית המשפט לתביעות קטנות נועד לפתוח את שערי המשפט בפני האזרח הקטן” – בין היתר, באמצעות פישוט הליכי הדיון, תוך הגמשת סדרי הדין ודיני הראיות” (רעא 1868/16 רז נהאפרתי, [פורסם בנבו] פסקה י (19.6.2016)). ברוח זו, נקבע כי בית המשפט לתביעות קטנות רשאי להסתמך על ראיות שאינן קבילות בערכאות אחרות (סעיף 62 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמד-1984), ולקבוע את סדר הבאת הראיות וטענות הצדדים בדרך שנראית לו” (תקנה 13(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשלז-1976). ברם, הגמישות בכל הקשור לדיני הראיות וסדרי הדין אינה חודרת לתחומי הדין המהותי, ואינה מאפשרת לבית המשפט לתביעות קטנות לקבל את תביעתו של תובע שלא השכיל להרים את נטל ההוכחה המוטל עליו.

אשר לנטל ההוכחה שמטילים דיני הנזיקין על תובע, נקבע מימים ימימה כי –

הוכחת הנזק היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לקביעת הפיצוי. כשם שעל הנפגע להוכיח את הנזק שנגרם לו, כן מוטלת עליו החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים, מהם ניתן להסיק את הפיצוי […] נפגע אינו יוצא ידי חובתו בהוכחת הנזק, אלא עליו להניח אף תשתית עובדתית לקביעת שיעור הפיצוי” (עא 355/80 נתן אניסימוב בעמ נמלון טירת בת שבע בעמ, פד לה(2) 800, 808-809 (1981); להלן: עניין אניסימוב).

אכן, במצבים שבהם קיים קושי – מובנה או פרטני – בהוכחה מלאה ומדויקת של שיעור הנזק, ניתן יהיה להסתמך על התשתית הראייתית החלקית שהוצגה בפני בית המשפט לצורך עריכת אומדנה (שם, בעמ‘ 809; עא 3400/03 רובינשטיין נעין טל (1983) בעמ, פד נט(6) 490, 502-504 (2005)). אולם, במצבים שבהם טיבו ואופיו של הנזק מאפשרים להוכיח אותו באמצעות נתונים מדויקים, תובע שלא השכיל להרים את הנטל לא יזכה בפיצוי על אף תחושת אי הנוחותשבהותרתו בידיים ריקות (רעא 3608/17 הנסון (ישראל) בעמ נספאלדין, [פורסם בנבו] פסקה 13 (10.9.2017); עניין אניסימוב, שם).

5. הנה כי כן, גם כאשר בית המשפט לתביעות קטנות חש כי דחיית התביעה בשל אי הוכחת שיעור הנזק אינה ראויה, אין בידו להתעלם מן הדין המהותי ולפסוק לתובע שלא השכיל להציג ראיות ממשיות לגבי שיעור הנזק פיצוי על סמך אומדנה (אלא אם הצדדים הסכימו כי הסכסוך ייפתר במתכונת שונה). במצבים כאלה, עשוי בית המשפט לנצלאת הגמישות בסדרי הדין ודיני הראיות על מנת לאפשר לתובע לתקן את מחדלו, ולהוכיח את הנזק הנטען באמצעות ראיות מתאימות. פתרון זה מצוי בסמכותו, ובמידה רבה אף משרת את תכלית הקמתו: פתיחת שערי בית המשפט בפני האזרח הקטן שאינו בקיא בהוויות המחוקק וההלכה הפסוקה, ואינו מודע, בהכרח, לחובת הוכחת שיעור הנזק. אולם, מכאן ועד חריגה מהוראות הדין המהותי באשר לנטלי ההוכחה – ארוכה הדרך, ובלתי עבירה. עם כל ההבנה, אין להשלים עם גישת בית המשפט המחוזי לפיה דרך ההתמודדות עם מצב בו לא הובאו ראיות מספיקות היא לפסוק פיצוי מופחת. ברוח דומה, נכון לערער על הדרך בה צעד בית המשפט לתביעות קטנות בקבעו כי על בית המשפט לבכר פסיקה על דרך האומדן על פני דחיית התביעה הקטנה, כאשר האיזון בין הדברים יתבטא בעריכת האומדן על הצד הנמוך. נבהיר כי השאיפה להגיע לתוצאה צודקת יותר נשגבת היא, אך יש לממשה אך ורק בכלים משפטיים ראויים, כגון הסכמות בין הצדדים או דחיית הדיון על מנת לאפשר הבאת ראיות מספקות.

6. הנה כי כן, טענותיו המהותיות של המבקש בכל הקשור לשיעור הנזק אינן נטולות יסוד, והיה על הערכאות הדיוניות לתת עליהן את הדעת. עם זאת, הן אינן מעוררות, כאמור, סוגיות עקרוניות ומתמקדות באופן יישום הדין הכללי במקרה שלפנינו. יתר על כן, בהיעדר עילה להתערבות בקביעתו העובדתית של בית המשפט לתביעות קטנות לפיה המבקש השתמש בצבע בלתי מתאים אף שידע, ולמצער היה עליו לדעת, על חוסר ההתאמה – אין בפסיקת הפיצוי משום עוול זועקשנקבע בפסיקה כי ניתן להעניק בגינו רשות ערעור בגלגול שלישי. אדרבה, גם אם ייתכן שהסכום שנפסק חורג במידת מה מן הנזק הממשי, עצם החיוב עולה בקנה אחד עם הממצאים בדבר אחריות המבקש לנזקי המשיב.

[Total: 10 Average: 4.5]

כתיבת תגובה

ליצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין חייגו 03-6427876 או השאירו את פרטיכם

הזינו מייל ותקבלו ללא תשלום:

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפייסבוק