כנגד חברות תעופה מוגשות תביעות ייצוגיות בנושאים שונים. לאחרונה מתבררות תביעות ייצוגיות רבות בסוגיית אי ביצוע החזר מיסי נמל לנוסע שלא הגיע לטיסתו.

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

למי שאינו יודע, כל נוסע שטס לחו”ל משלם מלבד עלות ההטסה עצמה מיסים שונים, ולמעשה חברת התעופה אשר גובה את התשלום מהווה צינור להעברת אותם כספים לגורמים שונים.

כאשר נוסע אינו מתייצב לטיסתו חברת התעופה איננה חייבת לשלם מיסי נמל ולמעשה הנוסע זכאי לדרוש ולקבל החזר מיסי נמל ששילם. מכיוון שרוב הנוסעים אינם מודעים לעניין זה, וחברות התעופה, בדרך כלל, אינן מעדכנות את הנוסעים בעניין זה, הרי שבחלק מהמקרים חברות התעופה פשוט משלשלות את מיסי הנמל לכיסן.

תביעה ייצוגית נגד אל על בגין אי תשלום החזר מיסי נמל לנוסעים שלא הגיעו לטיסתם

הזינו מייל ותקבלו ללא תשלום או התחייבות עדכונים משפטיים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים

אנחנו לא שולחים דואר זבל אלא רק מידע משפטי שימושי. ניתן לבצע הסרה בכל שלב.

בתאריך 10.9.2019 אישר בית המשפט המחוזי מרכז תביעה ייצוגית נגד חברת אל על בגין אי ביצוע החזר מיסי נמל לנוסעים שלא הגיעו לטיסתם.

בין היתר נקבע על ידי בית המשפט כך:

הדברים פשוטים וברורים ביחס לאגרת הנוסע. כמובהר, החובה לשלם אגרה זו על פי תקנות האגרות מוטלת על הנוסע, ובעל כלי הטיס (אל-על בענייננו) מהווה רק חלק ממנגנון הגבייה של אגרה זו. לפיכך, כאשר מתברר שהנוסע אינו חייב בתשלום אגרת הנוסע, מאחר שלא התייצב לטיסה, פשיטא כי על המשיבה להשיב לו את הכספים ששולמו לה על מנת שתעבירם לרשות שדות התעופה. הדבר דומה למנגנון ה”ניכוי במקור” הקיים במסגרת פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (סעיפים 168-161), וכשם שלא יעלה על הדעת שמעביד או גורם אחר שניכה במקור כספים שלא היה צורך להעבירם לרשויות המס יוכל לשמור אותם בידם, ולא להעבירם לנישום ממנו נגבו, כך גם אין לקבל שחברת תעופה הגובה את דמי אגרת הנוסע בעבור רשות שדות התעופה יכולה להותירם בידה במקרה בו הנוסע אינו נושא בסופו של דבר בחובה לשלמם.

מצב אנלוגי למקרה בו עסקינן הוא זה בו משולם מס או תשלום חובה אחר בגין עסקה מסוימת, ולימים מסתבר כי העסקה, באופן מלא או חלקי, לא יצאה אל הפועל. במספר פסקי דין נקבע כי כישלון המטרה שלשמה שולם המס או תשלום החובה יוצרת זכות השבה לנישום במסגרת דיני עשיית עושר ולא במשפט…

לא זו אף זו, מאחר שחברת התעופה מהווה ביחס לאגרת הנוסע רק חלק ממנגנון הגבייה עבור רשות שדות התעופה, הרי שהחזקתה בכספים הללו איננה כבעלים, הרשאי לעשות בהם כרצונו, אלא כנאמן של הזכאי לתשלום (קרי, רשות שדות התעופה) הנושא בחובה הראשונית להעבירם לזכאי לתשלום…

בית המשפט אף דחה את טענת חברת התעופה כי על מנת לקבל החזר מיסי נמל, על הנוסע לפנות ביוזמתו לחברת התעופה

בתשובתה לבקשת האישור, וכן בסיכומיה, טענה אל-על כי גם אם מוטלת עליה חובת השבה כלפי נוסעים שלא התייצבו לטיסה, הרי שזו חובה הקמה רק לאחר שהנוסע פנה לאל-על, והציג דרישה להשבת מיסי הנמל. לשון אחרת, כי הדרישה להשבה היא תנאי להיווצרות חובת ההשבה. לטענה זו אין כל בסיס משפטי.

כמובהר בפסקאות 32 – 38 לעיל, חובת ההשבה המוטלת על המשיבה נובעת מכישלון המטרה שלשמה שולמו הכספים על ידי הנוסע לאל-על. מכאן שעילת התביעה בעשיית עושר ולא במשפט קמה במועד בו כשלה המטרה, דהיינו המועד בו הודיע הנוסע כי לא יתייצב לטיסה, ולמצער כאשר לא התייצב לטיסה בפועל (השוו ע”א 9371/00 אלבשארה נ’ קוסטודיה פרנציסקנה דה טרה סנקטה, פ”ד נו(4) 798, 805-806 (2002)). העלאת דרישה להשבה היא לפיכך תביעה למימוש זכות שכבר השתכללה, ואינה חלק מהתנאים להיווצרותה של עילת התביעה בעשיית עושר ולא במשפט. ממילא לא ניתן לטעון כי כל עוד לא הוצבה תביעה להשבה, לא קמה כלל הזכות להשבה.

אל-על יוצאת בטיעוניה נגד מטרת הדחליל שהיא מציבה לפיה במסגרת התובענה הייצוגית היא נדרשת לבצע “השבה אוטומטית” של מיסי הנמל, דהיינו להורות על השבתם באופן מיידי לאחר אי ההתייצבות, וללא תיאום עם הלקוח (ראו, למשל, סעיף 202-199 לסיכומי אל-על). ואולם אף אם נניח כי אל-על צודקת בטענתה שאין מקום לחייבה בביצוע “השבה אוטומטית” מידית ללא תיאום עם הלקוח, אין בכך כדי ללמד שלא מוטלת עליה חובה משפטית להשיב את מיסי הנמל כל עוד הלקוח לא פנה אליה. כאמור, חבות ההשבה היא עניין אחד, ודרכי מימושה הם עניין אחר.

המסקנה המתבקשת היא שאל-על חייבת בהשבת מיסי הנמל לכלל הלקוחות שלא התייצבו לטיסה, וכי חובת ההשבה אינה קמה במועד בו הוגשה לאל-על דרישה להשבת מיסי הנמל.

בית המשפט דחה את טענת חברת התעופה כי יש לבצע החזר מיסי נמל באמצעות סוכן הנסיעות דרכו בוצעה רכישת כרטיס הטיסה

ויובהר, לא נטען לפניי כי כאשר הרכישה בוצעה באמצעות סוכן נסיעות, קיימת מניעה שאל-על תבצע את ההשבה באמצעות סוכן הנסיעות. על כן, אין תובענה זו מתייחסת לאותם מקרים בהם אל-על החזירה את מיסי הנמל לסוכן הנסיעות באמצעותו נרכשו הכרטיסים (ככל שכך נעשה, זכות הנוסע להשבה צריכה להתברר במישור היחסים שבין סוכן הנסיעות לבין הנוסע, ועניין זה הוא נושא לתובענות ייצוגיות אחרות, ועל כן לא ארחיב בו). ואולם, כאשר אל-על לא ביצעה השבה של מיסי הנמל באמצעות סוכן הנסיעות, אין היא יכולה לטעון כי עצם העובדה שרכישת הכרטיס בוצעה באמצעות סוכן נסיעות מקימה לה זכות להימנע מהשבה לנוסע, שהוא הגורם לו עומדת הזכות המשפטית להשבת הכספים בגין כישלון העסקה שבגינה הועברו מיסי הנמל. לפיכך, אין מקום לקבל את טענת אל-על כי יש לצמצם את אישור התובענה כייצוגית רק לנוסעים שרכשו את כרטיסי הטיסה במישרין ממנה, אלא יש להגבילה רק בכך שמדובר בנוסעים שלא התייצבו, ואשר מיסי הנמל ששילמו לא הושבו על ידי אל-על, בין אם במישרין (דהיינו, לנוסע עצמו) ובין אם בעקיפין (דהיינו, לסוכן הנסיעות באמצעותו נרכש כרטיס הטיסה).

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

הזינו מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומועילים

ניתן לבצע הסרה בכל שלב. אנחנו לא שולחים דואר זבל.

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב