החרמת רכב על ידי המשטרה אפשרית במצב בו הנהג ביצע עבירת תנועה. לדוגמה: חריגה גבוהה מהמהירות המקסימלית המותרת, שימוש ברכב לצורך ביצוע עבירה (לדוגמה רצח), נהיגה ברכב תחת השפעת סמים. 

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

במצבים מסוג זה המשטרה רשאית לפעול על פי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), אשר קובע כך:

רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.

כלומר, החרמת רכב על ידי המשטרה אפשרית אם מתקיימות החלופות הבאות:

הזינו מייל ותקבלו בחינם עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים

אנחנו לא שולחים דואר זבל אלא רק מידע משפטי שימושי. ניתן לבצע הסרה בכל שלב.

1. בחפץ נעברה עבירה.

2. באותו חפץ עומדים לעבור עבירה.

3. החפץ עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל העבירה.

4. החפץ ניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או החפץ ניתן כאמצעי לביצוע העבירה.

לעיתים החרמת רכב על ידי המשטרה נועדה כדי לחלט את הרכב בסוף המשפט (כלומר, הבעלות תעבור מבעל הרכב לידי המדינה). זה יכול להיות עונשו של האדם שהורשע בעבירה, בנוסף לכל עונש אחר. סמכות זו קבועה בסעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי:

על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32, או שהגיע לידי המשטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ; דין צו זה כדין עונש שהוטל על הנאשם

הוראת חוק נוספת בה עושה שימוש המשטרה הוא סעיף 57א(א)(2) לפקודת התעבורה אשר קובע כך:

היה לשוטר יסוד להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השביעית, רשאי הוא לדרוש מהנהג להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הרכב, והוראות סעיף 47(ג), (ד) ו-(ו) יחולו, בשינויים המחויבים; היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג, רשאי הוא למסור לו הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 ימים…”.

סעיף זה מאפשר לקצין משטרה לאסור על השימוש ברכב, ותכליתו של סעיף 57א(א)(2) לפקודת התעבורה היא למנוע מסוכנות מיידית הנובעת מביצועה של עבירת תעבורה, ולהרתיע נהגים מפני ביצועה. במקרים מסוימים המשטרה רשאית לאסור שימוש ברכב גם אם לא נעברה עבירה ולא נשקפת מבעל הרכב מסוכנות.

שחרור רכב לאחר שהוחרם על ידי המשטרה – חלופת תפיסה

על פי פסיקות בתי המשפט החרמת רכב על ידי המשטרה מהווה פגיעה בקניינו של בעל הרכב, ומכאן השאלה האם הפגיעה בקניין נועדה לתכלית ראויה ובאילו מקרים החרמת רכב על ידי המשטרה היא פגיעה מעבר לנדרש.

כאשר החרמת רכב על ידי המשטרה היא פגיעה מעבר לנדרש בוחנים חלופות אשר יבטיחו את התוצאה אליה רוצה להגיע המשטרה (לדוגמה: חילוט הרכב בסוף המשפט) מבלי שהרכב ישאר בפועל בידי המשטרה (חלופת תפיסה). לצורך שחרור רכב לאחר שהוחרם על ידי המשטרה יש להגיש בקשה לבית המשפט ולבקש לבחון חלופת תפיסה.

סוגיה זו נדונה לאחרונה בה”ת 8327-09-19 פארס דארי נ’ מדינת ישראל (החלטה מיום 26.9.2019) שם בעל הרכב נסע במהירות 200 קמ”ש בשטח שבו המהירות המקסימלית המותרת הייתה 90 קמ”ש. החרמת הרכב על ידי המשטרה הובילה לבקשה לשחרורו לידי בעליו.

בית המשפט קבע בעניין זה כך:

בענייננו, המבקש נתפס נוהג ברכב מושא הבקשה במהירות של 200 קמ”ש. מדובר במהירות קצה המעידה על זלזול בכביש, על חומרה רבה ועל מסוכנות.

דומה כי המשטרה תפסה את הרכב משתי סיבות: האחת מאחר שנעברה באמצעותו העבירה האמורה, קרי; נהיגה במהירות מעל המותר, והשנייה על מנת להבטיח אפשרות חילוטו בעתיד.

אין ספק כי החזקת חפץ הינה פגיעה בזכות הקניין של הבעלים. מכאן, השאלה הדרושה הכרעה הינה האם המשך החזקתו של הרכב בידי המשטרה כצעד הפוגע בזכות הקניין של הבעלים, נועד לתכלית ראויה, ובאילו תנאים ראוי לשחררו, כדי להבטיח שלא תסוכל יכולתה של המאשימה, בבוא העת, לבקש את חילוטו.

התפיסה פוגעת, מעצם מהותה, בזכות האדם לקניין; לפיכך, בביצוע סמכות התפיסה ושחרור הנכס יש לאזן איזון ראוי בין מידת הפגיעה ההכרחית בקניינו של אדם כדי להגשים את תכלית ההליך הפלילי, לבין הצורך בהשגת האינטרס הציבורי הטמון בהחזקת המשטרה בחפץ הנגוע בכתם העבירה, או אמור לשמש ראייה במשפט (בש”פ 555/07יחיא נ’ משטרת ישראל (פורסם בנבו, 06.03.07)).

עוד נקבע באותה פסיקה כי הצורך באיזון ראוי כאמור קיים לא רק בשלב התפיסה גופו, אלא גם לאחר מכן, וכל עוד המשטרה מחזיקה בתפוס, וכן בשלב שבו יש להכריע אם יש מקום לשחרור החפץ.

בהקשר לתפיסה של כלי רכב בפועל כבר נאמר על ידי בית המשפט העליון בהקשר לעבירות של סחר בסמים כי מדובר באמצעי הדרסטי ביותר להשגת התכלית של האפשרות לחלט בעתיד. שכן היא שוללת מן הבעלים שהועמד לדין, ובטרם נחרץ דינו, את השימוש בכלי הרכב עצמו למשך תקופה ארוכה, וזאת כאמצעי ביטחון.

כשם שלעניין מעצר תיבחן השאלה האם קיימת עילת מעצר, ואם כן, האם ניתן להגשים את תכליתו באמצעות חלופה שפגיעתה פחותה, כך גם בענייננו בהקשר להחזקתו של חפץ תפוס יש לבחון האם קיימת “חלופת תפיסה” אשר תגשים את מטרת התפיסה שפגיעתה פחותה בזכות הקניין של המבקש שהינו בעל הזכויות ברכב.

לאמור, שומה על בית המשפט בשיבתו לביקורת על מעשי המשטרה לבחון האם קיימת חלופה שפגיעתה בזות הקניין של בעל הנכס פחותה יותר.

במקרה זה בית המשפט קבע כי החרמת הרכב על ידי המשטרה והמשך החזקתו אינה מידתית, וניתן להשיג תוצאה דומה על ידי חלופת תפיסה. באותו מקרה המשטרה ביקשה וקיבלה צו המונע את מכירת הרכב, בעל הרכב התבקש לחתום על התחייבות עצמית בגובה 30,000 ש”ח שלא ימכור, ישעבד או יוציא מחזקתו את הרכב, ובנוסף יפקיד ערבון בגובה 5000 ש”ח.

בהחלטה לא תואר הרכב (חברה, דגם, שנת ייצור וכו’) ולכן סביר להניח שהסכומים ישתנו ככל שמדובר ברכב יוקרתי יותר.

מעוניינים להתייעץ איתנו לאחר החרמת רכב על ידי המשטרה? צרו איתנו קשר.

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

הזינו מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומועילים

ניתן לבצע הסרה בכל שלב. אנחנו לא שולחים דואר זבל.

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב