מעוניינים לשוחח בנושא זה עם עורך דין אדי בליטשטיין? חייגו 03-6427876 או השאירו פרטים ליצירת קשר

הסדר פשרה בתביעה ייצוגית אינו מגן על הנתבע וניתן לעקוף אותו

הסדר פשרה בתביעה ייצוגית מאפשר לצדדים לחסוך התדיינות משפטית ארוכה, ומסייע לשני הצדדים להמנע מנטילת סיכונים שעשויים להגדיל את גובה הנזק (במקרה של הנתבע) או להוביל לדחיית התובענה (במקרה של התובע). הסדר פשרה בתביעה ייצוגית אמור, בראש ובראשונה, לדאוג לטובת קבוצת הנפגעים, ועל בית המשפט לפקח כי הצדדים המתדיינים בפניו אכן פועלים לפי הפרוצדורות הקבועות בסעיפים 18-19 לחוק התובענות הייצוגיות.

ברע”א 8479/02 סבו נ’ רשות שדות התעופה בישראל נפסק כי לבית המשפט נתונה הסמכות שלא לפעול על פי הוראות סעיפים 18-19 לחוק תובענות ייצוגיות במקרים בהם הפשרה היא פרי הצעתו של בית המשפט ובמקרים בהם בית המשפט מכיר הכרות מעמיקה את מכלול נתוני העניין.

במקרים בהם תביעה ייצוגית נוהלה על ידי התובעים בצורה ראויה, ובית המשפט היה מעורב בעיצוב הסדר פשרה בתביעה ייצוגית, נראה כי אין חשש מייצוג לא ראוי של קבוצת הנפגעים. במקרים אלה הגשת תביעה ייצוגית חדשה באותו נושא, על אף שהתקיים דיון והושגה פשרה בתיק קודם, לא תהיה, ככלל, הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

רוצים לקבל עדכונים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים? הזינו כתובת מייל

אנחנו לא שולחים דואר זבל אלא רק מידע משפטי שימושי. ניתן לבצע הסרה בכל שלב.

אך מה קורה באותם מקרים בהם קבוצת הנפגעים לא יוצגה ב”דרך ראויה” על ידי התובע הייצוגי? האם ראוי לחסום את גישתם לערכאות משפטיות במסגרת תביעה ייצוגית חדשה אשר תסייע להם (ולנפגעים נוספים) למצות את מלוא זכויותיהם המשפטיות?

הסדר פשרה בתביעה ייצוגית אינו סוף פסוק ובמקרים מסוימים ניתן להגיש תביעה ייצוגית נוספת באותו עניין

בספרה של המלומדת נינה זלצמן, “מעשה בית דין בהליך אזרחי (1991)“, עמודים 432-433, נקבע בסוגיה זו, כך:

מששוכנע בית המשפט, כי אמנם נשללה מבעל הדין העומד לפניו הזכות להישמע בעניינו בבית המשפט עקב ייצוג כושל של ענייניו על ידי מי שמונה מטעם בית המשפט להיות נציגה של הקבוצה, יהיה זה בלתי הוגן כלפי אותו בעל דין ופגיעה בזכותו להליכי משפט ראויים אם יופעל כלפיו כלל המניעות הדיונית רק משום שמבחינה טכנית פורמלית הוא נמנה עם חברי אותה קבוצה. כלל מעשה בית דין נדחה מפני האינטרס הציבורי להליכי משפט ראויים.”

על אף יתרונותיו של הסדר פשרה בתביעה ייצוגית, הערכאה אשר תדון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה לאחר הסדר הפשרה, תאלץ לבחון מספר פרמטרים על מנת לקבוע האם יש לנהל תביעה ייצוגית חדשה או שמא הסדר פשרה בתביעה ייצוגית קודמת מהווה למעשה חסם מפני הגשת תביעה ייצוגית חדשה.

יובהר, הערכאה אשר תדון בתביעה המאוחרת אינה יושבת כערכאת ערעור. תפקידה מסתכם בבחינת הפרוצדורה אשר הובילה לאישורו של הסדר פשרה בתביעה ייצוגית קודמת.

הפרמטרים שיש לבחון בעת בחינת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית קודמת הם:

  1. האם הוזכרה הפסיקה הרלוונטית התומכת בפרשנות התובעים הייצוגיים.
  2. האם היועץ המשפטי לממשלה היא מעורב באישור הסדר פשרה בתביעה הייצוגית הקודמת?
  3. האם בית המשפט נחשף לעמדת הרגולטור?
  4. האם ב”כ התובעים הייצוגיים הציג לבית המשפט גרסה עובדתית ומשפטית סדורה הסותרת את טענות המשיבה?
  5. האם פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה התייחס לשאלת הולמות הייצוג של חברי הקבוצה?
  6. האם פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה כלל הוראה בדבר פרסומו של ההסדר כהוראת סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות?
  7. האם הסדר פשרה בתביעה ייצוגית קודמת כולל מנגנוני פיקוח על מנת לוודא שאכן חברי הקבוצה יזכו לפיצוי או סעד כלשהו?
  8. האם פסק הדין התייחס לשאלת הסיכונים והסיכויים של כל אחד מהצדדים, אם התובענה תמשיך להתנהל, לעומת סיום ההליך בהסדר פשרה?

סוגיה דומה עלתה לאחרונה בהתדיינות משפטית בין מספר תובעים ייצוגיים לחברות ביטוח. שם התייחס כב’ השופט יצחק ענבר לשיקולים שהוזכרו עד כה וקבע כך:

נתונים אלה בכוחם המצטבר מספיקים כדי להטיל לכאורה ספק בכוחו של הסדר מסיקה לשמש מעשה בית דין הכובל את מי שהיו צדדים ישירים לו.

בסופו של דבר, אישר כב’ השופט ענבר את ניהולה של תביעה ייצוגית מאוחרת, על אף קיומו של הסדר פשרה בתביעה ייצוגית קודמת.

[Total: 0 Average: 0]

כתיבת תגובה

ליצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין חייגו 03-6427876 או השאירו את פרטיכם

הזינו מייל ותקבלו ללא תשלום:

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפייסבוק