שאלות כלליות בנושא זה ניתן לשאול בתחתית העמוד (במקום המיועד לכתיבת תגובות) ונשתדל לסייע. כמו כן, נשמח אם תכתבו לנו בתגובות אם מצאתם באתרנו את המידע המשפטי שחיפשתם, ואם לא, נשמח אם תציינו מה היה חסר לכם במאמר או במאמרים שקראתם באתרנו.

מה ההבדל בין הסדר פשרה להסתלקות מתוגמלת בתביעה ייצוגית?

הסדר פשרה

הסדר פשרה הוא מצב בו הצד הנתבע מודה שפעל בניגוד להוראות החוק. לרוב, במקרים אלה אין טעם לנהל הליך משפטי ארוך ומורכב משום שהתוצאה הסופית ידועה מראש. צד שמתעקש על ניהול הליך משפטי מלא במקרים אלה עשוי להיות מחויב בהוצאות משפט גבוהות במיוחד בסופו.

הסדר פשרה יוצר מעשה בית דין. כזכור, תביעה ייצוגית מייצגת קבוצה גדולה של אנשים. משמעות הדבר היא שאם האדם הנמנה על הקבוצה ירצה להגיש תביעה אישית לאחר אישור הסדר הפשרה על ידי בית המשפט – הוא לא יוכל לעשות זאת.

ברוב המוחלט של המקרים, הסדר פשרה כולל פיצוי כספי לקבוצת הנפגעים ו/או לתועלת ציבורית כלשהי. פיצוי כספי עשוי להינתן באמצעות הנחה על מוצרים שאותו נתבע מספק לציבור (לדוגמה: תנובה עשויה לתת הנחה על מוצרי החלב).

בהסדר פשרה הגמול לתובע ייצוגי ושכר טרחה לעורך הדין שייצג את הקבוצה עשוי להיות גבוה יותר לעומת הסתלקות מתוגמלת.

במסגרת תביעה ייצוגית המטרה הסופית חייבת להיות השגת תועלת לקבוצה (ולא לתובע הייצוגי או עורך דינו), ולכן, ככל שמנהלים משא ומתן לצורך סיום ההליך, צריכים לשאוף לחתימה על הסדר פשרה ולא על הסתלקות מתוגמלת.

הסתלקות מתוגמלת

משתמשים באפשרות של הסתלקות מתוגמלת כאשר הנתבע אינו מודה במחדל, אך על מנת לייתר את ניהול ההליך (הכרוך לרוב בעלויות רבות מאוד לנתבע) הוא מוכן לשלם לתובע הייצוגי ולעורך דינו סכום כסף לצורך סיום ההליך. יודגש, התשלום אינו סוג של “שוחד” אלא הנתבע עשוי לטעון כי טענות התובע אינן מתאימות להליך של תביעה ייצוגית (לדוגמה אם מדובר בטעות נקודתית/פרטנית) על אף שהתובע מתייחס למחדל אמיתי של הנתבע. במקרים אלה הנתבע עשוי לתקן את המחדל מבלי להודות בו.

הסתלקות מתוגמלת אינה יוצרת מעשה בית דין. כל אדם (מלבד התובע הייצוגי) יוכל להגיש תביעה אישית נגד הגוף הפוגע בסיומה של התביעה הייצוגית.

ברוב המקרים הסתלקות מתוגמלת איננה כוללת פיצוי כספי כלל או פיצוי כספי משמעותי לטובת קבוצת הנפגעים. בדרך כלל מדובר בתשלום כספי לתובע הייצוגי ועורך דינו.

בהסתלקות מתוגמלת הגמול לתובע הייצוגי ושכר טרחה לעורך דינו לא יהיה גבוה במיוחד (ולעיתים לא יצדיק את ההשקעה בהגשת התביעה הייצוגית).

הסדר פשרה לעומת הסתלקות מתוגמלת על פי גישת בתי המשפט

סקרתי בעבר את עמדתו של כב’ השופט יצחק ענבר להסתלקות מתוגמלת. כב’ השופט ענבר מתנגד באופן נחרץ להסתלקויות מתוגמלות משום שלטענתו הדבר מעודד הגשת תביעות סרק. מיד לאחר פסק דינו של כב’ השופט ענבר בעניין פסטה נונה, פורסמו פסקי דין רבים של שופטים אחרים אשר חלקו עליו ופסקו כי אין לפסול הסתלקות מתוגמלת כל עוד התביעה הובילה לתועלת כלשהי.

בתאריך 4.3.2015 ניתן על ידי כב’ השופט ענבר פסק דין נוסף (ת”צ 59092-07-14 אמיר זיו נ’ בבילון בע”מ) במסגרתו הוא סוקר בהרחבה את פסיקות בתי המשפט אשר חלקו עליו ומפרט מדוע יש להעדיף הסדר פשרה לעומת הסתלקות מתוגמלת. בין היתר נקבע בפסק הדין כך:

“בכל הכבוד הראוי, דומני, כי עמדותיהן של חברותיי אינן מייחסות כל משקל לכך, שחלק ניכר מבקשות ההסתלקות המתוגמלת כוללות הסתלקויות מתביעות כספיות מפליגות לתשלום פיצויים של מיליוני שקלים חדשים, אשר מלכתחילה אפשר היה לדעת – לו רק פעלו התובעים המייצגים ובאי כוחם בשקידה סבירה ובתום לב – שאין כל אפשרות לזכות בהן. להשקפתי, תביעות אלו לתשלום פיצויים הן תביעות סרק מובהקות, שנזקן רב, אשר על בתי המשפט לצנן את התמריצים להגשתן באמצעות הימנעות מוחלטת מאישור שכר טרחה וגמול. בעובדה שתביעות סרק אלו כללו בשוליהן סעד לתיקון אופן התנהלותה העתידית של הנתבעת, אין כדי להפוך את הקערה על פיה.

מצד שני, ככל שעסקינן בבקשת אישור מבוססתשבה סוגיית הנזק שנגרם לחברי הקבוצה שנויה במחלוקת אמיתית וכנה(כדברי כבהשופטת וילנר) – הרי שלהשקפתי אין לאשר הסתלקות מתוגמלת גם ממנה, שכן בקשת אישור מבוססתהמעלה מחלוקת אמיתית וכנהבדבר תוחלת הוכחת הנזק אמורה להיות מתורגמת לפשרה המיטיבה עם חברי הקבוצה, ולא להסתלקות. אישור תשלום שכר טרחה וגמול למסתלקים מבקשות אישור אלו יעודד, אפוא, הסתלקויות מתביעות מבוססות לכאורה.

עניינה של בקשת האישור בתיק יעד, שבו ישבה לדין כבהשופטת וילנר, היה אי סימון מחיריהן של קופסאות סיגריות, תוך מכירתן במחיר גבוה מזה שבו הן נמכרות בחנויות אחרות. בנוסף לצו עשה עתר המבקש לאישורה של תביעה כספית בסך 3,000,000 ₪. השופטת וילנר סברה כי ראוי לאשר את ההסתלקות המתוגמלת, משום שבקשת האישור הייתה מבוססת לכאורה, וסוגיית הנזק שנגרם לחברי הקבוצה שנויה במחלוקת אמיתית וכנה…”. אני מתקשה להסכים עם תוצאה זו: בקשת אישור מבוססת לכאורה, המעלה מחלוקת אמיתית וכנה” (כסברתה של השופטת וילנר) בסוגיית הנזק, מקפלת בחובה סיכוי ריאלי שהתובע המייצג יצליח לשכנע את בית המשפט בעמדתו. על כן, את חילוקי הדעות האמיתיים והכניםשבין הצדדים בדבר תוחלת הוכחת הנזק יש לתרגם להסדר פשרה המיטיב עם חברי הקבוצה, ולא להסדר הסתלקות אשר הנהנים היחידים ממנו הם התובע המייצג ובא כוחו, ואשר אף אינו מייצר הרתעה (ראו עניין פסטה נונה פסקה 27). אישור תשלום שכר טרחה וגמול למסתלקים במקרים כגון אלו מעודד, אפוא, הסתלקויות מתביעות מבוססות לכאורה אשר ראוי להתמיד בניהולן או למצער, לתעל אותן לפסים של פשרה.”

סוגיית ההסתלקות המתוגמלת לעומת הסדר פשרה טרם הגיעה לפיתחו של בית העליון ולכן עמדתו של כב’ השופט ענבר איננה מחייבת (אך מנחה), וסביר להניח שבתקופה הקרובה נמשיך לראות פסקי דין במסגרתם תעלה השאלה האם ראוי לחייב צדדים לשאוף לחתימה על הסדר פשרה או שמא ניתן להסתפק בהסתלקות מתוגמלת.

עמדתו של כב’ השופט ענבר עשויה ליצור מצב שבו תובעים ייצוגיים ועורכי דינם יעשו כל הניתן על מנת להימנע מלהגיש תביעה ייצוגית בבית המשפט המחוזי בתל אביב (מקום מושבו של כב’ השופט ענבר) על מנת שתיקם לא יגיע לכב’ השופט ענבר, אלא ינסו להגיע לשופט אחר אשר דעתו על הסתלקות מתוגמלת או הסדר פשרה שונה. 

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בעיקר בליטיגציה אזרחית – מסחרית, ומתמקד בתחום התובענות הייצוגיות. ניתן לקרוא פרטים נוספים על תביעות ייצוגיות אלה כאן.

ניתן לעיין בפרסומים מהתקשורת על תביעותיו של עורך דין אדי בליטשטיין כאן.

[Total: 10 Average: 4.7]

רוצים לקבל עדכונים בנושא זה ובנושאים נוספים? הזינו כתובת מייל.

כתיבת תגובה