התעללות בבעלי חיים לפני שחיטה לצורכי מאכל הובילה להגשת תביעה ייצוגית ופשרה משמעותית (ת”צ 14842-06-15 צבי הלר נ’ בית מטבחיים דבאח בע”מ. החלטה מיום 7.8.2018).

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

במסגרת ההליך הייצוגי נטען כי ארגון “Animals Australia” ערך ביקורת בבית העסק ומצא כי פעילות המשיבה, בית המטבחיים הגדול בישראל, מתנהלת תוך הסבת כאב רב לבעלי החיים, בנקודות שונות של הטיפול בהם, תוך התעללות בבעלי חיים לפני שחיטה. בית המשפט אף ציין כי התיאורים כה קשים שאין לתארם במסגרת פסק הדין.

במסגרת תגובתה המשיבה הכחישה התעללות בבעלי חיים לפני שחיטה לצורכי מאכל, וטענה שתוקנו ליקויים נקודתיים עוד לפני הגשת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית.

הזינו מייל ותקבלו בחינם עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים

אנחנו לא שולחים דואר זבל אלא רק מידע משפטי שימושי. ניתן לבצע הסרה בכל שלב.

הצדדים פנו להליך גישור במסגרתו הגיעו להסכם שמטרתו לפצות את הציבור. עיקרי הסדר הפשרה והגדרת קבוצת הנפגעים הם אלה:

כל מי שרכש ו/או צרך מוצרי בשר בקר ו/או כבש שמקורו בשחיטה בבית המטבחיים דבאח במהלך 7 השנים שקדמו להגשת התביעה (קרי: מיום 8.6.2008)”.

המשיבה התחייבה לעבודה לפי כל הוראות הדין. באופן מיוחד התחייבה לעבודה לפי הנוהל שהוכן עי דר רוברטו דלה רוקה, ואושר עי השירותים הווטרינריים.

בגין העבר התחייבה המשיבה להרים תרומה לצבור, בסכום של 1.2 מליון ₪, לטובת עמותת אנונימוס, שהיא ארגון למען בעלי חיים. בנוסף התחייבה למסור לידי עמותת לשובעשוברים לרכישת מוצרי מזון ברשת דבאח, בשווי 150 ₪כל אחד, וסהכ 400,000 ₪.

הומלץ לאשר למבקש גמול בסכום של 70,000 ₪, ושכט לבכ בסכום של 330,000 ₪ בצרוף מעמ.

בית המשפט דן בהסכמות הצדדים והחליט לקבלן (עם תיקון ביחס לתרומה לעמותה), בין היתר, מהטעמים הבאים:

אין מקום להכריע בגדר הסדר הפשרה בין טענות הצדדים. אך ראוי להדגיש את הממצאים שנמצאו, ולעומתם את טענות המשיבה בדבר זכותם של חברי הקבוצה לפיצוי.
אבהיר כי חוק צער בעליחיים (הגנה על בעליחיים), תשנד-1994, קובע בסעיף 2(א): לא יענה אדם בעל חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי“. אך החוק אינו חל על המתת בעלי חיים לצרכי מאכל אדם (סעיף 22(1) בחוק). עם זאת, ברי כי יש לשמור על שלמות גופם ובריאותם של בעלי החיים גם בהעדר הגנה חוקתית ישירה, בכל שלב שעד לשחיטה עצמה. הדבר עולה גם מן התקנות שנזכרו לעיל המסדירות את תנאי השחיטה של בעלי חיים, ואת אופן ההובלה שלהם, שהמשיבה נדרשת לעמוד בהם. מכל מקום ברי שאין לקבל התאכזרות לבעלי חיים רק משום שהם מיועדים לבסוף לצריכה.

במקרה שלפנינו ראוי ומתאים כי ישולם פיצוי לציבור, שכן קשה למצוא את הנפגעים הספציפיים מן ההתרחשות ולהעריך את נזקם האישי (סעיף 20(ג)(1) בחוק תובענות ייצוגיות).

אין מניעה כי חלק מן הפיצוי לציבור ישולם באמצעות שוברים של המשיבה עצמה לנזקקים. אמנם ערכם למשיבה אינו הערך בידי המקבל, אך הערך בידי המקבל מתאים וראוי, ומאפשר מתן פיצוי למשפחות רבות.

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

הזינו מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומועילים

ניתן לבצע הסרה בכל שלב. אנחנו לא שולחים דואר זבל.

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב