בתאריך 21.3.2018 ניתן פסק דין מעניין על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת הליך ערעור, שדן באפשרות לפסוק פיצוי כספי לתאגיד מכוח חוק איסור הפליה (ע"א 38722-11-17 ארז ליברמן נ' המרכז הרפורמי לדת ומדינה – התנועה ליהדות מתקדמת בישראל ואח').

מדובר בסוגיה מעניינת משום שהוראות חוק איסור הפליה מתירות לבית המשפט לפסוק פיצוי כספי ל"אדם" ולא לתאגיד. בית המשפט המחוזי הסתמך על פסיקת בית המשפט העליון במקרה אחר וקבע כי אין מניעה לפסוק פיצוי כספי גם לתאגיד מכוח חוק איסור הפליה.

בין היתר נפסק כך:

השאלה השלישית, שאלת זכאותם של תאגידים לקבלת פיצוי – כפי שהוער לעיל, שאלה זו עלתה ביוזמת בית המשפט לנוכח לשון החוק ודברי ההסבר. חוק איסור הפליה קובע בסעיף 5(ב) כי "בית המשפט רשאי לפסוק בשל עוולה לפי חוק זה פיצוי …". בדברי ההסבר להוראה זו (דברי ההסבר לסעיף 6 בהצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, התש"ס-2000. פורסם בה"ח 2871, 15.5.2000, עמ' 370), נאמר כי "… מוצע לקבוע אפשרות לקבל פיצוי – מוגבל בסכום – בלא הוכחת נזק, בשל הקושי לכמת ולהוכיח את הנזק שבפגיעה הנגרמת לאדם שנמנעת ממנו כניסה למקום או הספקת מוצר או שירות. סעיפים דומים נחקקו לאחרונה בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, ובחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1988".

כפי שהבהרתי בדיון, מנוסח הצעת החוק וכן מההשוואה שנעשתה במסגרתו לחקיקה בעניין איסור לשון הרע ומניעת הטרדה מאיימת, עולה לכאורה, כי הפיצוי נועד לפצות את האדם שכלפיו נעשתה הפליה. בשל הקושי לכמת את הנזק שנגרם לאותו אדם ולהוכיחו, נקבע הסדר שעלפיו האדם שנפגע בשל הפרת החוק יזכה בפיצוי בסכום מוגבל, אף אם לא הוכיח את נזקו. מכאן אפוא, עלתה השאלה, אם לנוכח העובדה שהפיצוי נועד לפצות על פגיעה שנגרמה לאדם בפועל, יש מקום לפסוק פיצוי גם לתאגיד המגיש תביעה בשל הפרת חוק איסור הפליה, מכוח ההרשאה שניתנה כאמור, בהוראת סעיף 7 בחוק זה.

באכוח המערער לא הרחיב בעניין זה והסתפק בכך שמהטעמים האמורים (שהוצגו במסגרת השאלה), אין לחייב בפיצוי במקום שתביעה מוגשת באמצעות תאגיד.

באתכוחן של המשיבות 2-1 טענה כי לא רק שאין מניעה לחייב בפיצוי במקום שתביעה מוגשת באמצעות תאגידים (עלפי סעיף 7 בחוק איסור הפליה), כמו במקרה הנדון, אלא שההשלכה של קביעה אחרת, עשויה להיות בעייתית ואף מסוכנת. לטענתה, במקרים רבים, כמו במקרה הנדון, לא יהיה נפגע מסוים שיגיש תביעה וכך יהפוך החוק לאות מתה. כן טענה, כי הפיצוי הוא מכשיר המאפשר להתמודד עם גופים המפרים את חוק איסור הפליה ויש בו כדי לשמש מכשיר יעיל ליצירת הרתעה מפני הפרת החוק. לטענתה, המחוקק בחר לאפשר לתאגידים העונים על ההגדרה הקבועה בסעיף 7, להגיש תביעות מכוח החוק בידיעה כי בדרך זו ניתן יהיה לפעול נגד גורמים המפרים את החוק. עוד הוסיפה, כי פסיקת פיצוי לתאגידים אלו אף הוגנת מהטעם שיש בכספי הפיצוי כדי לסייע לאותם גורמים להוסיף ולפעול כלפי מפרי החוק וזאת כדי לקדם את תכליתו.

כן הפנתה באתכוח המשיבות 2-1 אל פסק הדין בעניין רע"א 6897/14 רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך פורום נשים דתיות (9.12.2015) (להלן – עניין קול ברמה), אשר במסגרתו אושר לארגון 'קולך' להגיש תובענה ייצוגית נגד תחנת הרדיו "קול ברמה בע"מ" בטענה כי מדיניותה המוצהרת בשנים 2009-2011, שלפיה לא נשים לא תושמענה בשידוריה, היא בבחינת הפליה אסורה לפי חוק איסור הפליה. אגב הדיון בשאלת מעמדה של 'קולך' בהליך, נדרש בית המשפט לשאלת זכותה לעתור לפיצוי. עלפי טענת באתכוח המשיבות 2-1, מהדברים שאמר בית המשפט (כבוד השופט י' דנציגר) בהקשר האמור, עולה כי אף תאגיד המגיש תביעה מכוח סעיף 7 בחוק זכאי לפיצוי עלפי סעיף 5 בחוק. אלו הם אפוא, דברי בית המשפט בעניין זה:

"השאלה המרכזית היא אפוא האם קולך הוכיחה ברמה הלכאורית הנדרשת לשלב זה כי נגרם נזק לחברות הקבוצה או לקבוצה עצמה. לשאלה זו יש להשיב בחיוב. ההכרה בקיומו של נזק וכן הזכות המשפטית לקבל פיצוי בגינו נובעים בנסיבות העניין מתוך חוק איסור הפליה עצמו, וזאת אף ללא צורך להידרש למסגרות משפטיות אחרות לביסוס המסקנה. חוק איסור הפליה מניח כהנחת עבודה שכאשר נגרמה הפליה במובן סעיפיו, נגרם בשל אותה הפליה נזק, וכי אותו נזק הוא בר פיצוי. מושכלת היסוד הגלומה בסעיפי החוק היא ש'בסירוב לאפשר לאדם כניסה למקום ציבורי או לספק לו שירות או מוצר, רק בשל השתייכותו לקבוצה, ובמיוחד קבוצה שיש לגביה היסטוריה של הפליה בעבר, יש משום פגיעה קשה בכבודו של אדם' [הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, התש"ס-2000, ה"ח 2871]. זאת ועוד, המחוקק אף מציע בחוק איסור הפליה מנגנונים לקבלת הפיצוי ותקרת מחיר לפיצוי שניתן לפסוק ללא הוכחת נזק" (עניין קול ברמה, כבוד השופט י' דנציגר, פסקה 61).

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי מכל הטעמים שעליהם עמדה באתכוח המשיבים 2-1, כמפורט לעיל, יש לקבוע כי אף במקום שבו תאגיד מגיש תביעה מכוח חוק איסור הפליה, יש מקום לפסוק פיצוי לטובתו.

עד כמה המידע סייע לכם? (הכוכב השמאלי=5)
[Total: 1 Average: 5]