עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

תוכן עניינים למאמר

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

בתאריך 30.5.2018 ניתנה החלטה מעניינת של בית המשפט העליון המתייחסת למשלוח דברי פרסומת או הודעות שיווקיות באמצעות רשתות חברתיות (רע"א 3599/18 דניאל שפירא נ' לירון עופרי).

במקרה הנדון מדובר על תביעה קטנה שהגיעה עד לפתחו של בית המשפט העליון. במסגרת התביעה נטען כי נשלחו לתובע מסרים שיווקיים באמצעות הפייסבוק. התובע ביקש מהנתבע מספר פעמים לחדול ממשלוח דברי הפרסומת, אך הנתבע המשיך.

הנֱתבע טען כי התובע הוא זה שפנה אליו לראשונה וביקש להיות חבר שלו בפייסבוק ולא הייתה כל מניעה מצידו של התובע להסיר את הנתבע מרשימת החברים בפייסבוק או לחסום אותו, ובכך להפסיק לקבל דברי פרסומת.

בית המשפט העליון קבע בעניין זה, בין היתר, כך:

השאלה השנייה נוגעת כאמור לפרשנות המונח "הסכמה מפורשת" בכל הנוגע לפעילות ברשת הפייסבוק. בהקשר זה חשוב להידרש למאפייניה של הרשת החברתית, אשר אינם זהים בהכרח לשימוש שנעשה באמצעים אלקטרוניים אחרים שעליהם חל החוק. כך למשל, כתובת הדואר האלקטרוני של אדם עשויה להיות חלק מרשימת דיוור מבלי שאותו אדם נתן כל הסכמה לקבלת הודעות מן השולח. לעומת זאת, כאשר מדובר ברשת חברתית, עצם יצירתם של קשרי החברות כרוכים בהסכמה, ולו מסוימת, לקבלת הודעות כלשהן. יתר על כן, עשויים להיות מצבים רבים שבהם הקשר בין השולח לנמען מתחיל כקשר חברתי, ורק בהמשך החברות ביניהם מקבלת גם ממד מסחרי. זאת ועוד, הקשרים ברשת החברתית הם דיאלוגיים ומאפשרים משלוח הודעות באופן דוצדדי (בה בשעה שלא תמיד אלה הם פני הדברים כאשר מדובר במספרי טלפון מסחריים, למשל). אף האפשרות להפסיק את החברות ברשת החברתית באופן קל ומיידי עשויה להיות בעלת משמעות. כל אלה הם הבדלים שעשויים להיות רלוונטיים במישור של עיצוב המציאות המשפטית. לצד זאת, על שאלת ההסכמה עשויים להשליך נתונים נוספים הקשורים לפעילות בפייסבוק, ובכלל זאת תנאי השימוש של פייסבוק, שלהם מסכים כל משתמש ברשת החברתית עם הצטרפותו אליה.

למעשה, שתי השאלות שהוצגו קשורות זו בזו. פרשנות הגורסת כי החוק אינו חל כלל על הודעות בפייסבוק עלולה להוביל לתוצאה הבלתי רצויה לפיה גם התעלמות מבקשה מפורשת לחדול משליחת הודעות פרסומיות לא תהיה כפופה להסדרים הקבועים בו. לעומת זאת, על מנת להימנע מתוצאה בלתי רצויה בכיוון ההפוך – דומה כי הקביעה איזו הסכמה לקבלת מסרים ברשת הפייסבוק תיחשב למפורשת צריכה להיות מושפעת ממאפייניה של הרשת, כפי שהוצגו לעיל.

במבט רחב יותר, ברקע הדברים נמצאת שאלת התאמתה של החקיקה להתפתחויות טכנולוגיות או לשינויים במציאות הטכנולוגית (ראו למשל: שי לביא "הקדמה: משפט אל מול מדע וטכנולוגיה" טכנולוגיות של צדק: משפט, מדע וחברה 9 (שי לביא עורך, 2003); מיכאל בירנהק מרחב פרטי – הזכות לפרטיות בין משפט וטכנולוגיה 48-43 (2010); ניבה אלקיןקורן ומיכאל בירנהק "הקדמה: משפט וטכנולוגיות מידע" רשת משפטית: משפט וטכנולוגיות מידע 11 (ניבה אלקיןקורן ומיכאל בירנהק עורכים, 2011)). לעתים, נודע יתרון לחקיקה שהיא "ניטראלית" מבחינה טכנולוגית, באופן שאינו מחייב עדכונים חוזרים ונשנים שלה לשינויים שחיים בחיי המעשה. אולם, במקרים אחרים, נודעת דווקא חשיבות לכך שהחקיקה תכלול מנגנוני התאמה למצבים טכנולוגיים שונים, וכאשר היא נעדרת מנגנוני התאמה כאלה היא עלולה להוביל לתוצאות שאינן רצויות. על רקע זה, לא למותר לציין כי שאלת היישום של חקיקת הספאם בהקשרן של רשתות חברתיות התעוררה גם מחוץ לישראל. אולם, התשובה שראוי לתת לה עודנה מעוררת מחלוקת (ראו: Rebecca I. Yergin, Consent in the Age of Facebook: Applying the Telephone Consumer Protection Act to Text Messages from Social Media Platforms, 116 Colum. L. Rev. Online 81 (2016)).

בשורה התחתונה, בית המשפט העליון לא הכריע בשאלה האם חוק הספאם חל על הודעות שיווקיות שנשלחות באמצעות רשתות חברתיות.

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

לקבלת עדכונים משפטיים נוספים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים הזינו כתובת מייל והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתובת מייל

יש לכם שאלה או הערה בעניין המאמר? כתבו לנו תגובה ונשתדל להגיב בהקדם

כתיבת תגובה

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם

לפני שאתם עוזבים....

הזינו כתובת מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים (אנחנו לא שולחים פרסומות או ספאם)

וגם….

הצטרפו לקבוצות הפייסבוק והטלגרם שלנו במסגרתן הגולשים יכולים לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום