חיסון ילדים מפני צהבת הוכר בחשיבותו על ידי גורמי הבריאות בארץ. חיסון ילדים מפני צהבת עשוי לסייע לילד המחוסן ולסובבים אותו משום שכך מחלת הצהבת (מחלה זיהומית ומדבקת ביותר) לא תופץ ברבים.

בשנים האחרונות ישנן מחלוקות רבות בעניין חיסוני הצהבת (וחיסונים אחרים), ונטען לגביהם שלא רק שהם לא מסייעים, אלא שהם אף גורמים לפגיעות במי שמקבל את החיסונים בפועל.

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

אם המידע שאתם קוראים סייע לכם נשמח אם תשתפו אותו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

בעקבות דעות שונות בעניין חיסוני הצהבת נוצרים מצבים בהם הורים (לעיתים קרובות – זוג גרוש עם ילדים משותפים) לא מסכימים על חיסון ילדים מפני צהבת (או מחלות אחרות), ומשכך נאלצים להגיע לבית המשפט.

רוצים לקבל עדכונים משפטיים בנושא זה ובנושאים משפטיים מעניינים נוספים? הזינו מייל ונדאג שתמיד תשארו מעודכנים – השירות לא כרוך בתשלום

אנחנו לא שולחים דואר זבל אלא רק מידע משפטי שימושי. ניתן לבצע הסרה בכל שלב.

עמדתם של בתי המשפט בסוגיית החיסונים לילדים עקבית ומסתמכת על נתוני משרד הבריאות והרופא המטפל של הילדים (קטינים). ככל שההורה שמתנגד למתן חיסון לילדיו לא יציג טעמים כבדי משקל לכך שחיסון ילדיו עשוי לפגוע בהם, בית המשפט ידחה את טענותיו ויורה על חיסון ילדים מפני צהבת.

סוגיה זו הגיע שוב לאחרונה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה (תמ”ש 34511-05-19 י.צ. נגד ל.ג., החלטה מיום 11.9.2019), ושם נקבע, בין היתר, כך:

כידוע, העיקרון המנחה את בית המשפט בכל הנוגע לענייניהם של קטינים הוא טובת הילד המהווה נר לרגלי בית המשפט. ביישומו של עיקרון טובת הילד נדרש בית המשפט לשקול כל מקרה על פי נסיבותיו ולהכריע ביחס לטובתו של הילד הספציפי אודותיו נסוב הדיון (ר’ בג”ץ 5227/97 דויד נ’ בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ”ד נה (1) 453). בכל הנוגע לעניינים שברפואה, מורה הוראת סעיף 68(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962, כי בית המשפט ייעזר בחוות דעת רפואית, וייבחן האם האמצעים המבוקשים דרושים לשמירת שלומו הגופני של הקטין, לאחר ששקל את רצונו, חשיבות הטיפול, נחיצותו, דחיפותו ואת הפגיעה האפשרית באורח חייו.

במקרה דנן, לאחר שבחנתי היטב את טענות הצדדים, המסמכים שהוגשו מטעם הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי בנסיבות דנן, טובת הקטינים ושמירה על בריאותם מחייבת מתן חיסונים – כפי העתירה, מהטעמים שיפורטו להלן.

ראשית, התובע צירף מסמך רפואי של ד”ר מהראן פרהדיאן, מנהל מרכז בריאות הילד שם נרשם שהוא הרופא המטפל הראשי של שני הקטינים. על פי האמור במסמך רפואי זה, קיימת חשיבות עליונה למתן חיסונים לילדים ואין סכנה במתן חיסונים שאושרו ע”י משרד הבריאות לילדים בריאים. עם זאת, קיימת סכנה ממשית במחלות שנגדן ילדים מחוסנים ואי מתן חיסונים לילדים חושף אותם לסכנות של המחלות. בהתאם לכך, המליץ ד”ר פרהדיאן באופן חד משמעי וברור לתת חיסונים לקטינים, גם בהתחשב בבעיה המזערית של הקטין בכליה. אשר על כן, בהתאם למסמך רפואי ברור וחד משמעי מאת ד”ר פרהדיאן אשר הינו הרופא המטפל בקטינים לא נשקפת סכנה בחיסונם של הקטינים והיא אף רצויה ומומלצת.

שנית, מסקנת ד”ר פרהדיאן, הרופא המטפל בקטינים ומכיר אותם נתמכת גם בהמלצות משרד הבריאות. בעניין זה, יש לציין את ע”א 9628/08 שלום נ’ שירותי בריאות כללית (פורסם במאגרים המשפטיים, [פורסם בנבו], 2.9.09), שעניינו תביעת רשלנות של קטין שחלה בפוליו, זאת בטענה כי החיסונים לא ניתנו לו במועד, ובו נקבע כי: “לוח הזמנים שנקבע למתן חיסונים בתינוקות – לא בכדי נקבע, וברי כי יש לדקדק בו ולקיימו במלוא תשומת הלב וההקפדה המתחייבת בכגון דא” (בפס’ 6). כן, יפים הדברים שנאמרו בבג”ץ 7245/10 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ’ משרד הרווחה (פורסם במאגרים המשפטיים, [פורסם בנבו], 4.6.13), בו ציינה כב’ השופטת ד. ברק ארז כי: “הלכה למעשה, ניתן להצביע על הידרדרות בהיקפי החיסון של ילדים. עמדתו המקצועית של משרד הבריאות, המגובה בחוות דעת מקצועיות ברורות בנושא, היא שהירידה בהיענות לחיסון ילדים מהווה סכנה בריאותית, הן לילדים עצמם והן לציבור בכללותו (בשל סכנת הידבקות מילדים שלא חוסנו ונדבקים לאחר מכן במחלות קשות)” (בפס’ 30). בפסק דין זה אף התייחסה כב’ השופטת ע. ארבל לחששות הבריאותיים להם טוענת האם בשל מתן החיסונים, כדלקמן: “מובן אמנם כי אם היתה עמדה מבוססת ורווחת בקרב מומחי הרפואה הסבורים כי הסיכונים ממתן החיסונים עולים על התועלת היה בכך כדי להשפיע על הניתוח החוקתי של התיקון שנבחן בפנינו. עם זאת, לא זה המצב העובדתי. כפי שציינתי העמדה הרווחת והמקובלת בכל העולם, היא כי התועלת הנובעת מהחיסונים עולה לאין ערוך על הסיכון הטמון בהם… קיימים לעמדה זו מתנגדים, אך נראה כי מדובר במיעוט שולי יחסית. לפיכך זו תהיה נקודת המוצא להמשך דיוננו” (בפס’ 29).

ובנוגע לחיסון החצבת באופן פרטני ראו גם דבריו של חברי כב’ השופט יהורם שקד בתמ”ש 18421-01-19 (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו], 17.02.2019): “באותה נשימה שתישמע טענה כי לפיה לא כל מי שלא יחוסן יחלה בחצבת, תוכל להישמע גם הטענה שלא כל מי שיחצה כביש שעיניו מכוסות, ייפגע מרכב חולף. יחד עם זאת, כפי שחציית כביש בעיניים מכוסות תיחשב כפעולה בלתי אחראית בעליל, שיש בה כדי להעמיד בסיכון בלתי סביר את שלומו של האדם, כך מניעת חיסון מפני מחלה כחצבת, אף בה יש להעמיד בסיכון בלתי סביר את שלומו של הקטין. כפי שברור מהי דעתנו ביחס לחציית הכביש, כך ברורה גם דעתנו ביחס לחיסון כנגד מחלת החצבת“, ודומה כי אין להכביר עוד במילים ודוגמאות.

שלישית, הגם שהתרשמתי שהנתבעת פועלת בהתאם להשקפת עולמה לגבי טובת הקטינים, הטענות אותן העלתה הנתבעת כנגד מתן החיסונים הן כלליות, ערטילאיות ואינן מגובות כלל באסמכתאות. הנתבעת לא הציגה מסמך מרופא הילדים של הקטינים המעיד על הבעיות ועל הרגישויות להן היא טוענת או על סכנה כלשהי שעלולה להיגרם לילדים כתוצאה מהחיסונים וכן לא המציאה כל מסמך רפואי מהרופא המטפל של הקטינים, המעיד כי בסמוך לאחר החיסון התפתחה תגובה קשה, אשר כתוצאה ממנה אין לחסן את הילדים בעתיד. כל שהגישה הנתבעת הוא כאמור מכתב מאת ד”ר רוזנטל אשר כתב את הדברים בהתאם למה שנאמר לו ע”י הנתבעת, מבלי שבדק את הילדים בזמן אמת ומבלי שיש לו כל אינדיקציה אובייקטיבית על תגובות קשות שהקטינים עלולים לפתח כתוצאה מהחיסונים. עם כל הכבוד למכתבו של ד”ר רוזנטל, איני רואה לנכון לקבלו, כמסמך רפואי שניתן להסתמך עליו מהטעמים שלהלן: ראשית, מכתב זה אינו בגדר חוות דעת רפואית על פי הוראות הדין. שנית, מכתב זה נרשם בהתאם לנאמר מפיה של הנתבעת בלבד, בכל הנוגע לתגובות לחיסון, היינו מבלי שד”ר רוזנטל היה עד לתגובות בעצמו או בדק את הקטינים לאחר קבלת התגובות. שלישית, האמור במכתבו של ד”ר רוזנטל אינו מבטא דעה נחרצת, היינו שבשום אופן אין לחסן את הקטינים, אלא לדבריו לכל היותר בשלב זה יש לדחות את החיסון מטעמי זהירות ובכל אופן ממכתבו לא התרשמתי כי קיימת סכנה ממשית בחיסון הילדים, כך שאין בידי לקבל מכתב זה בתמיכה להתנגדות הנתבעת לחיסונים.

רביעית, אין חולק כי מחלת החצבת היא מחלה מסוכנת ומדבקת מאוד. עיון בהמלצות משרד הבריאות מעלה, כי לצורך מניעת הידבקות במחלת החצבת ולהבטחת בריאותם של ילדים ומבוגרים יש להתחסן נגד מחלת החצבת וכי זאת הדרך הטובה והבטוחה ביותר למנוע תחלואה. החיסון, אפוא, הנו בטוח ויעילותו במניעת חצבת גבוהה מאוד.

על פי נתוני משרד הבריאות, כפי שהם מפורסמים באתר האינטרנט של משרד הבריאות (באתר שכתובתו https://www.health.gov.il/Subjects/disease/Pages/Measles.aspx )  בישראל בתקופה שהחל מחודש מרץ 2018 ועד סוף מאי 2019 נדבקו מעל ל-4,250 אנשים בחצבת כתוצאה מיבוא של המחלה על ידי מספר מצומצם של תיירים ומבקרים ולאחר מכן הפצה של המחלה בקרב אוכלוסייה לא מחוסנת. כן נרשם שם באשר למחלת החצבת: “מחלת החצבת היא המחלה הזיהומית המדבקת ביותר. בחלק מהמקרים, סיבוכי המחלה עלולים להיות קשים ואף לסכן חיים. נדרש שיעור כיסוי חיצוני גבוה מאוד באוכלוסייה כדי למנוע התפשטות חצבת. ירידה באחוז המתחסנים באוכלוסייה עלולה להוביל להתפרצויות של המחלה. זו הסיבה העיקרית להתפרצויות במדינות אירופה ובמקומות אחרים בעולם” ובהמשך: “לאדם שאינו מחוסן הנחשף לחולה חצבת, יש סיכון גבוה מ 90% להידבק במחלה!” הדרך הטובה והבטוחה ביותר למנוע חצבת וסיבוכיה היא על ידי קבלת חיסון נגד המחלה“. באשר לדרכי ההידבקות בחצבת וסימני המחלקה נרשם “החצבת מועברת מאדם לאדם על ידי פיזור הנגיף לסביבה בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף וליחה. ניתן להידבק גם בעת שהייה בחדר החולה, עד שעתיים לאחר שהחולה עזב את החדר“. כן נרשם, כי חצבת עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים, סיבוכים בדלקת האוזן התיכונה, דלקת קרנית העין, דלקת ריאות ודלקת מוח. סיבוך נדיר מאוד הוא הוא מחלה ניוונית של המוח הגורמת לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במערכת העצבים המרכזית, הכוללת הידרדרות שכלית ופרכוסים. הסיכון לסיבוכים גבוה יותר בילדים מתחת לגיל 5, אצל מבוגרים מעל גיל 20 ובחולים עם דיכוי מערכת החיסון. אחד מכל 1,000 ילדים חולים עלול למות ממחלת החצבת.

מן האמור לעיל עולה, כי החצבת היא מחלה מאוד מסוכנת ולאחרונה אף חלה עליה בהידבקות בה ועל כן, על מנת להבטיח את טובתם של הקטינים, שלומם ובריאותם, אין מנוס אלא להורות על חיסונם.

חמישית, קיים גם ההיבט הציבורי, כפי טענת התובע, כי ילדים שאינם מחוסנים מסכנים אף את סביבתם וחושפים אותם למחלות. משכך קיימת גם חשיבות ציבורית למתן החיסונים.

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

אם המידע שאתם קוראים סייע לכם נשמח אם תשתפו אותו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב