שאלות כלליות בנושא זה ניתן לשאול בתחתית העמוד (במקום המיועד לכתיבת תגובות) ונשתדל לסייע. כמו כן, נשמח אם תכתבו לנו בתגובות אם מצאתם באתרנו את המידע המשפטי שחיפשתם, ואם לא, נשמח אם תציינו מה היה חסר לכם במאמר או במאמרים שקראתם באתרנו.

ישיבה במהלך העבודה – אושרה תביעה ייצוגית נגד א.ל.מ סחר 2000 בע”מ

בתאריך 4.8.2017 אישר בית הדין האזורי בתל אביב ניהולה של תביעה ייצוגית העוסקת בנושא ישיבה במהלך העבודה (ת”צ 12500-01-16 דניאל ליין ואח’ נ’ א.ל.מ סחר 2000 בע”מ).

בקשה לאישור תביעה ייצוגית זו הוגשה באמצעות משרדנו ולמיטב ידיעתנו מדובר בפעם הראשונה שמאושרת תביעה ייצוגית בגין הפרתו של חוק הזכות לעבודה בישיבה, תשס”ז – 2007, ונדונה לעומק סוגיית ישיבה במהלך העבודה במסגרת הליך ייצוגי.

במסגרת הליך זה התברר נושא ישיבה במהלך העבודה בסניף הדיוטי פרי של חברת א.ל.מ. לטענת א.ל.מ בסניף זה אין כל אפשרות לשבת במהלך כל המשמרות, שכן, תפקידיהם של המוכרנים מחייבים תנועה מתמדת (בין אם בסיוע ללקוחות, בין אם בטיפול במלאי החנות ובין אם במעקב אחרי הלקוחות כדי למנוע גניבות מהחנות).

בית הדין דחה את טענת א.ל.מ כי תפקידם של המוכרנים אינו מאפשר להם לשבת כלל, וקיבל את גרסתנו כי קיימים פרקי זמן בהם כלל אין לקוחות בחנות, ומשכך, אין כל מניעה שהמוכרנים יזכו לכסאות שיאפשרו להם ישיבה במהלך העבודה, עד להגעת הלקוחות:

מקובלת עלינו ההנחה עליה העיד מנהל הנתבעת, לפיה בדרך כלל לקוחות החנות בנתב”ג נכנסים לחנות שלא על מנת להתיישב מול נציג לקוחות לשם ביצוע רכישה של מוצר חשמל גדול. בבחינת ידיעה שיפוטית היא כי מדובר בלקוחות שרבים מהם נכנסים לחנות ללא מטרה מוגדרת, בתנאי לחץ זמן, וכי הם עשויים להתעניין במוצרים שונים, הפזורים בכל רחבי החנות. אשר על כן, ואף אם יש שיסתייגו מהגישה “המשדלת” שאימצה הנתבעת, אנו סבורים כי המעביד רשאי לאמץ גישת שירות לפיה המוכרן מתלווה ללקוח “תוך כדי תנועה” ומסתובב איתו בין המוצרים בחנות, חלף ישיבה בעמדה בהמתנה ללקוח.

עוד יש להבהיר כי איננו סבורים כי הנתבעת מחוייבת לאמץ את שיטת השיווק של חנות הקוסמטיקה שבה כל אחד מנציגי השירות מייצג מותג קונקרטי המעסיק אותו, ואיננו נדרש לעזוב את העמדה שבה הוצב על מנת לסייע ללקוח שמתעניין בעמדת מוצרים אחרת.

מקובלת עלינו גם טענת הנתבעת לפיה חלק מתפקידם של נציגי השירות כולל פיקוח על לקוחות המסתובבים בחנות למניעת גניבות, ובהעדר לקוחות – סידור סחורה על המדפים, וכיו”ב משימות שלא ניתן לבצען בישיבה.

עם זאת, אין בידינו לקבל את טענת הנתבעת לפיה המתנה ללקוחות, מבלי לבצע משימה קונקרטית אחרת משמעה – בטלה.

מהראיות שהציגו התובעים בפנינו, ואשר לא נסתרו (ראה לדוגמא פרוטוקול הדיון עמ’ 9 שורה 21), עולה כי חלק מנציגי המכירות הוצבו לעבודה בפתח החנות, על מנת לקדם את פני הלקוחות, הצבה שאיננה מתיישבת עם הדרישה לעסוק במשימות בתוך החנות.

השכר הגבוה ששולם לאנשי המכירות לפי הנטען אף הוא איננו יכול להחליף העמדת כיסא…

בית הדין הוסיף וקבע מדוע יש לנהל הליך זה כהליך ייצוגי:

בתיק עס”ק 8/17 הסתדרות העובדים נ’ כנען ספא, בית הדין הארצי עמד על הטעמים המצדיקים הכרה בזכותו של ארגון העובדים לנהל הליכים משפטיים על פי חוק הזכות לישיבה, תוך הפניה לעמדת היועמ”ש לממשלה, לעניין אכיפת הוראות חוק הזכות לעבודה בישיבה. בענייננו מקום שמדובר במקום עבודה שאיננו מאורגן, הטעמים שהצדיקו אכיפת הזכות באמצעות המנגנון הקיבוצי, מצדיקים, בשינויים המחוייבים, הכרה בתובענה הייצוגית כדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת הנוגעת לאכיפת הוראות החוק.

“הזכות לעבודה בישיבה אינה זכות כלכלית, וככזו, דומה כי ככלל התמריץ לתבוע בגין הפרתה יהיה קטן יותר בהשוואה לזכויות הכלכליותהמעוגנות בחוק המגן, ובשים לב לדברים שאמרנו אשר לקשיי התביעה דרך כלל, בענייננו, אמור מקל וחומר

המחוקק היה ער לכך, ולכן גם קבע את הסמכות לפסוק פיצויים עונשיים, ופיצויים ללא הוכחת נזק, על מנת ליצור מנגנון שיתמרץ את העובד לתבוע אכיפת הזכות.

ואולם, חרף זאת, דומה כי לא יהיה זה שכיח, בלשון המעטה, למצוא עובד אשר זכויותיו הכלכליות לא נפגעו, אשר יהין להגיש תביעה בגין הפרת הזכות לשבת בעבודה, בשים לב למכלול הטעמים שמנינו לעיל.

לא זו אף זו, הסיכוי להגשת תביעה על ידי עובד עולה ככל שהסתיימו יחסי העבודה כך שבין תביעות לזכויות כלכליות אחרות, ככל שהופרו, יתבע העובד גם בגין הזכות לעבודה בישיבה. דה עקא, אין זו הדרך להגשמה אמיתית של תכליתו של החוק, אשר, כאמור, נועד להגן על כבודו של העובד במהלך העבודה, בעת שהוא ממלא את תפקידו, ולא אך לפצותו לאחר מכן בגין הפרת הזכות לשבת, שתכליתה לדאוג לרווחתו, לבריאותו ולהגשים את כבודו כאדם.

על יסוד הדברים האמורים לעיל, הוסיף המחוקק וחיזק מנגנונים אלטרנטיביים ו/או חופפים לתביעת העובד נגד המעביד. על רקע זה יש לראות את המהלך החקיקתי שנעשה בחוק זה עת נקבעו ארגונים אשר רשאים להגיש תביעה נגד מעביד על הפרת החוק.

עוד יש מקום להזכיר בהקשר זה את פסק דינו של בית המשפט העליון (בג”צ 1893/11 הארגון הארצי של מפעלי השמירה ואבטחה בישראל נ’ בית הדין הארצי לעבודה (30/8/16)) שם קבע בית המשפט העליון כי בדיני תובענות ייצוגיות “התכלית המושלת בכיפה היא אכיפה מקסימאלית של זכויות ולא כל שכן של קבוצות מוחלשות”.

פסק הדין הדגיש את חשיבותו המרכזית של כלי התובענה הייצוגית בתחום דיני העבודה, חשיבות עליה עמד לא פעם גם בית הדין הארצי בפסיקתו ובפרט מקום שמדובר בקבוצות עובדים המועסקים במקום עבודה שבו לא חלים יחסי עבודה קיבוציים ומקום שמדובר בזכויות עבודה קוגנטיות אשר מקורן בחוק ולא בהסכמים / הסדרים קיבוציים (ראו גם: אלון קלמנט ושרון רבין מרגליות “תובענות יצוגיות בדיני עבודה- האם השתנו כללי המשחק?”, עיוני משפט לא 369, 399 (2009)).

 

את ההחלטה המלאה ניתן לקרוא על ידי הקלקה כאן.

נתקלתם במקרה בו מקום העבודה שלכם לא אפשר לכם ישיבה במהלך העבודה? צרו איתנו קשר ונבחן האם המקרה שלכם מתאים לתביעה ייצוגית.

תביעה ייצוגית נגד א.ל.מ - ישיבה במהלך העבודה

[Total: 22 Average: 4.5]

רוצים לקבל עדכונים בנושא זה ובנושאים נוספים? הזינו כתובת מייל.

כתיבת תגובה