עם התקדמות הטכנולוגיה נוצרים עוד ועוד אפיקים בהם בהם ניתן לפגוע ולהשמיץ. פרסום לשון הרע בקבוצת וואטסאפ הוא אחד מאותם אפיקים חדשים שלאחרונה מגיעים רבות לפתחו של בית המשפט, ולאחרונה ניתן פסק דין נוסף בעניין לשון הרע בקבוצת וואטסאפ במסגרתו נפסק פיצוי כספי משמעותי (ת”א 19527-08-17 נביל זגל נ’ אוסנת פרסק, פסק דין מיום 31.3.2019).

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

על מנת להבין מה נחשב ללשון הרע (הוצאת דיבה) ומהם סכומי הפיצוי אותם ניתן לקבל בבית המשפט, לחצו כאן.

במסגרת פרסום לשון הרע בקבוצת וואטסאפ נרשם על ידי הנתבעת, בין היתר, כך:

“בטח הפלסטינים רגילים לא להגיב? נשמע גזעני?… הם באים מתחת לבלוקים, מתחת לאדמה הם רוצים לצאת. כמה פעמים התפללת במסגד?”

“אתה לא יהודי

אתה מוסלמי

נקודה

תהיה מי שלא תהיה

אתה ערבי”

“אני בשלום עם עמי

אתה מתחזה

כדי לשכב עם בנות יהודיות”

הזינו מייל ותקבלו ללא תשלום או התחייבות עדכונים משפטיים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים

אנחנו לא שולחים דואר זבל אלא רק מידע משפטי שימושי. ניתן לבצע הסרה בכל שלב.

בהמשך, על אף הפצרות של חלק מחברות הקבוצה, המשיכה הנתבעת והתעקשה שהתובע ייצא מהקבוצה, אחרת תדאג לכך שמנהלת הקבוצה תוציא אותו, והיא המשיכה ודחקה בו:

“תצא לבד.. במקום שיוציאו אותך.. קדימה נביל.. עכשיו… אני לא צריכה אותך נביל.. תבין אתה מיותר כאן עבורי… ואל תגיד ליהודיה מה לעשות. תצא.. חצוף… נביל הייתי נחמדה. יש לך 10 שניות לצאת… נתתי לו זמן לצאת לבד… הוא אדם רע. הוא עשה נזקים…”

זמן מה לאחר מכן, מוציאה מנהלת הקבוצה את התובע מהקבוצה.

האמירה לגביה נטען שהיא מהווה לשון הרע בקבוצת וואטסאפ היא אותה אמירה לפיה התובע לכאורה התחזה ליהודי כדי לשכב עם יהודיות. בעניין מרבית האמירות קבע בית המשפט כך:

ואכן,  מרבית האמירות שצוטטו לעיל, הגם שהן מכוערות ומשפילות, ונועדו לפגוע בתובע ולבזותו, ספק אם הן מהוות לשון הרע כמשמעותה בחוק ובפסיקה. כך או כך, חשוב להבין את הרקע ואת ההקשר בו נאמרו הדברים, ולכן יש משמעות למכלול הדברים שנכתבו, גם אם לא כל אחד מהם כשלעצמו מהווה לשון הרע עפ”י החוק.

בית המשפט: אמירה לפיה התובע מתחזה ליהודי כדי לשכב עם יהודיות מהווה פרסום לשון הרע בקבוצת וואטסאפ

בעניין פרסום לשון הרע בקבוצת וואטסאפ נקבע על ידי בית המשפט כך:

לא יכולה להיות מחלוקת על כך שהאמירה כי התובע הוא מתחזה על מנת לשכב עם בנות יהודיות, ובפרט בהקשר ובאופן בו נכתבה, מהווה לשון הרע, מאחר ויש בה כדי לפגוע בשמו הטוב של התובע, להשפילו ולבזותו.

אף לא יכולה להיות מחלוקת על כך שמדובר בדברים שמן הראוי להטיל אחריות בגינם מכוח החוק, ולא עומדת לנתבעת כל הגנה.

לא נטען לפניי, ולו ברמז, כי היה בסיס עובדתי כלשהו לטענה כי התובע מתחזה (ליהודי, כך נראה) על מנת לשכב עם בנות יהודיות, והנתבעת אף לא טענה כי היה שמץ של אמת בדברים.

בית המשפט לא קיבל את הטענה שאין לקבוע שמדובר בפרסום לשון הרע בקבוצת פייסבוק משום שיש לתת חשיבות לחופש הביטוי:

מכל מקום, כתב ההגנה הוגש שעה שהייתה מיוצגת ע”י עו”ד ובמסגרתו נטען כי אין מקום להטלת אחריות בגין הפרסומים, וזאת, בין היתר, לאור חשיבותו של חופש הביטוי, בפרט בכל הנוגע לפרסומים ברשת, אשר הולכת והופכת ל”כיכר העיר החדשה”. ב”כ הנתבעת טען, כי אין מקום להטלת אחריות בלשון הרע בגין כל התבטאות בוטה שפורסמה ברשת.

אין בידי לקבל טענה זו בענייננו. אכן, לחופש הביטוי מעמד בכורה במשפטנו, ואין ספק כי לא כל ביטוי הצורם לאוזן שומעיו (או לעין קוראיו) מצדיק הטלת אחריות בלשון הרע. עם זאת, אין להשלים עם לשון משתלחת ומשולחת רסן, שנועדה לפגוע, לעלוב ולהשפיל אדם בשל מוצאו, על לא עוול בכפו.

הדברים שפורסמו מהווים לשון הרע, ואף אין בידי לקבל את הטענה שהועלתה בכתב ההגנה כאילו מדובר בהבעת דעה בתום לב. האמירה לפיה התובע מתחזה על מנת לשכב עם בנות יהודיות אינה הבעת דעה אלא קביעת עובדה. עיון בשיח שהתנהל קודם לכן מעלה שכל מטרתו הייתה להסית ולייצר אווירה שלילית כלפי התובע, תוך שהנתבעת שבה וטוענת כי היא מבססת את עמדותיה על עובדות ועל הכרות מוקדמת עם התובע (כמו גם על תפיסתה הערכית כי יש להגן על טוהרן של בנות ישראל). אולם, בהקשרה של האמירה הנדונה, לא נטען (וודאי שלא הוכח) כי יש בסיס עובדתי לדברים. כפי שהערתי לעיל, אף העובדות שעמדו לטענת הנתבעת ברקע השתלחותה כלפי התובע (דהיינו הטענה כי הוא זה שהפיץ שקרים אודותיה והסית כלפיה) לא הוכחו ולו בדוחק.

בעניין הפיצוי הכספי במסגרת פרסום לשון הרע בקבוצת וואטסאפ נקבע כך:

מאידך גיסא, יש לשקול את העובדה שהפרסומים נעשו במסגרת קבוצת וואטסאפ, אשר הגם שחברים בה חברים רבים, הם אינם מכירים זה את זה, ויש להניח כי בהתאמה, התייחסו מרבית חברי הקבוצה לאמירות שהושמעו כאמירות גזעניות ריקות מתוכן.

נוסף על כך יש לשקול לקולא את העובדה שהגם שמדובר ברצף של אמירות גזעניות ופוגעניות, היה הפרסום ממוקד בזמן. משקל מסויים לקולא, אף כי מוגבל, יש ליתן גם לעובדה כי הנתבעת הביעה – ולו במסגרת ההליך המשפטי – חרטה על הדברים והתנצלה בפני התובע.

לבסוף בית המשפט פסק לתובע פיצוי כספי בסך 20 אלף ש”ח, ובנוסף, חמשת אלפים ש”ח הוצאות משפט.

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

אם מצאתם מידע זה שימושי ומועיל נודה לכם אם תשתפו אותו על מנת שגם אחרים יוכלו להפיק ממנו תועלת

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדין
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל

אתם מוזמנים גם לעקוב אחרינו ברשתות החברתיות

הזינו מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומועילים

ניתן לבצע הסרה בכל שלב. אנחנו לא שולחים דואר זבל.

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב