משרדנו אינו מספק ללא תשלום

שאלות כלליות בנושא זה ניתן לשאול בתחתית העמוד (במקום המיועד לכתיבת תגובות) ונשתדל לסייע

מהו ספאם וכיצד מתמודדים עמו בכלים משפטיים?

ספאם הוא לרוב מסר אלקטרוני (לדוגמה: דוא”ל או SMS) אשר מטרתו לעודד מספר רב של אנשים לרכוש שירות או מוצר. משלוח ספאם נפוץ בקרב מפרסמים משום שבצורה זו המפרסם מצליח להגיע למספר רב של אנשים תוך השקעת זמן ומשאבים מינימאליים.


עם חלוף הזמן, ככל שתופעת משלוח ספאם הלכה וגדלה, הוחלט בישראל להלחם בתופעה זו באמצעות כלים משפטיים. דברי ההסבר לסעיף החוק מבהירים מדוע:

“‫‫תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת‬ בלתי רצויות באמצעות רשתות (לרבות באמצעות תקשורת דואר אלקטרוני, הודעת SMS ופקסימיליה) המכונה “spam”, הפכה בשנים האחרונות למטרד ציבורי כללעולמי, והיקפה מצוי במגמת עליה חדה.

תופעת ה-spam מעוררת בעיות במישורים שונים, ובהן בעיות באבטחת מידע, חדירה למחשבים בלא היתר והפצת וירוסים, פגיעה בפרטיותו של המשתמש ברשת והטרדתו, פגיעה בהתפתחותו של המסחר האלקטרוני, ופגיעה בעסקים בשל אבדן זמן והשקעת משאבים….”

הוראת החוק בעניין ספאם:

בעקבות דברים אלה נולד לו “חוק הספאם”, אך למעשה לא מדובר בחוק יעודי אלא בסעיף ספציפי בחוק אחר – סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ”ב – 1982, אשר נכנס לתוקף בתאריך 1.12.2008.

סעיף זה קובע מספר הגדרות חשובות אשר נחוצות לצורך הבנת מהו ספאם, כיצד ניתן להתמודד עמו ובאילו מקרים ניתן לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק מהמפרסם.

סעיף 30א פותח בהגדרת “דבר פרסומת”:

מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת.

שימו לב על מנת שהודעה תחשב דואר זבל עליה לעודד הוצאת כספים מצידכם. הודעות אשר אינן מקיימות תנאי זה אינן בגדר דואר זבל ואינכם זכאים לפיצוי בגינן.

הסעיף ממשיך ומפרט מיהו “מפרסם”:

מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון כללי, רישיון מיוחד או מכוח היתר כללי, שניתנו לפי חוק זה.

עתה, לאחר שהבנו את ההגדרות המרכזיות, נוכל להבין בקלות את האיסור המרכזי שבגינו נוכל לדרוש מהמפרסם פיצוי בגין משלוח דואר זבל. סעיף 30א(ב) לחוק התקשורת קובע כך:

לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; פנייה חדפעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.

מסעיף זה אנו למדים כי על מנת שמפרסם יוכל לשלוח אלינו דואר זבל עליו לקבל תחילה את הסכמתנו מראש. במקרים רבים המפרסם מקבל את הסכמתנו מראש לשלוח אלינו דואר זבל. לרוב עניין זה מוסדר במסגרת הסכמי התקשרות עליהם אנו חותמים (כגון: הסכם התקשרות עם חברות סלולר, תקשורת, אשראי וכו’). האם זה אומר שהסכמה זו תקפה לעולם ועד? מובן שלא.

סעיף 30א(ד) קובע כי הלקוח רשאי להודיע למפרסם על סירובו להמשיך ולקבל ספאם בכל שלב, וכל שעליו לעשות הוא להודיע למפרסם בכתב או בדרך שבה שוגר ספאם, לפי בחירת הנמען.

מה משמעות הדברים? אם קיבלתם ספאם באמצעות הודעת SMS, אתם רשאים להשיב למפרסם באמצעות הודעת SMS שאינכם מעוניינים להמשיך ולקבל ספאם ממנו. אינכם חייבים במקרה זה לטרוח ולכתוב מכתב למפרסם.

סעיף 30א(ה) מטיל על המפרסמים חובות נוספות בעת משלוח ספאם. על השולח ספאם לציין ולהבליט את הפרטים הבאים:

  1. המילה “פרסומת” חייבת להופיע בתחילת דואר הזבל, ואם דואר הזבל משוגר באמצעות דוא”ל – בכותרת ההודעה;

  2. שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו;

  3. זכותו של הנמען לשלוח, בכל עת, הודעת סירוב ודרך אפשרית למשלוח הודעת סירוב, שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דואר הזבל משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב.

סעיף 30א(י) קובע שבמקרים בהם המפרסם שלח ספאם לנמען שלא נתן את הסכמתו מראש לכך, או שהנמען המשיך לקבל דואר זבל למרות שהודיע למפרסם בשלב מאוחר יותר כי איננו מעוניין להמשיך ולקבל ספאם, עשוי בית המשפט לפסוק לטובת הנמען פיצוי אשר איננו תלוי בנזק בגובה של עד 1000 ש”ח לכל הודעת דואר זבל.

שימו לב – הסעיף קובע פיצוי ללא הוכחת נזק עד” 1000 שח. בית המשפט איננו חייב לפסוק (וברוב המקרים גם לא פוסק) את הפיצוי המקסימלי.

אם קיבלתם הודעת ספאם מבלי שנתתם את הסכמתכם, כדאי לבדוק אם אתם מכירים אנשים נוספים אשר קיבלו הודעת ספאם מאותו מפרסם ולא נתנו את הסכמתם מראש לכך. במקרים אלה ניתן לשקול הגשת תביעה ייצוגית נגד המפרסם בגין משלוח ספאם.

כותב מאמר זה עוסק בתחום התובענות הייצוגיות ואף הגיש מספר תביעות יצוגיות כנגד החברות הגדולות במשק בעניין ספאם. לפרטים נוספים בעניין התביעות הייצוגיות בעניין ספאם המנוהלות על ידי עו”ד אדי בליטשטיין לחצו כאן.

לפסקי דין בעניין משלוח ספאם המתפרסמים באתר האינטרנט של איגוד האינטרנט הישראלי לחצו כאן.

[Total: 1 Average: 5]

משרדנו אינו מספק ללא תשלום

שאלות כלליות בנושא זה ניתן לשאול בתחתית העמוד (במקום המיועד לכתיבת תגובות) ונשתדל לסייע

כתיבת תגובה