עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

תוכן עניינים למאמר

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

מינוי אפוטרופוס לבגיר מתבצע בדרך כלל כאשר הבגיר אינו יכול לטפל בענייניו, בין אם בעקבות מגבלה גופנית, בין אם בעקבות מגבלה נפשית, ולעיתים בגלל שילוב של שתי המגבלות, אשר לעיתים באה לידי ביטוי בגיל מבוגר.

מהי משמעות מינוי אפוטרופוס לבגיר?

מינוי אפוטרופוס לבגיר משמעותו מינוי אדם אשר אחראי על שלומו של אדם אחר. מדובר למעשה למצב דומה למצב בו הורה אחראי על ילד ורשאי להחליט בשם הילד בכל סוגיה.

האפוטרופוס רשאי להחליט עבור הבגיר אילו הוצאות להוציא, היכן לחיות, לחייבו לקבל טיפול תרופתי, ובמקרים קיצוניים (ובאישור בית המשפט) אף לאשפז את הבגיר במוסד סגור.

מה התנאים לצורך מינוי אפוטרופוס לבגיר?

חשוב להבין שמינוי אפוטרופוס לבגיר, במיוחד אם הבגיר צלול בדעתו, יעשה במקרים חריגים. הבגיר רשאי להחליט על אורח חייו כרצונו, וגם אם אורח החיים אינו לשביעות רצונו של בני משפחתו או סביבתו הקרובה.

בתי המשפט מדגישים בפסיקות בעניין זה כי המטרה היא לא לבקר את אורח חייו של הבגיר, גם אם הוא מוזר במיוחד, אלא לבחון האם הבגיר יכול לטפל בעצמו ולדאוג לשלומו. אם התשובה על שאלה זו תהיה חיובית, הסיכוי לקבל מינוי אפוטרופוס אינו גבוה.

עניין זה זכה להתייחסות נוספת לאחרונה במסגרת פסק דין בא”פ 58088-06-16 פלוני נ’ פלונית (מיום 27.11.2019). באותו מקרה בן ביקש להיות האפוטרופוס של אימו, משום שאימו אינה נוטלת את תרופותיה, מבזבזת את הכספים שהבן נותן לה כדי שתרכוש מזון לעצמה כדי לרכוש מזון לחתולים, האם מטפלת בעשרות חתולים, היא אגרנית של זבל וביתה במצב ירוד ומהווה מחסן של הזבל שנאגר על ידה.

בנוסף לבקשה למנות את הבן כאפוטרופוס של אימו, הוא ביקש לאשפזה במוסד סגור כדי שתקבל את הטיפול לו היא זקוקה.

בית המשפט קבע: יש למנות אפוטרופוס אך בשום אופן אין לשלוח את האם למוסד טיפולי סגור

בית המשפט פירט מהם התנאים שבהם מינוי אפוטרופוס לבגיר יאושר:

בהתאם לתיקון (שפורסם ביום 11/04/2016) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס’ 18), התשע”ב – 2016, סעיף 33א, בעניין שיקול דעת בית המשפט במינוי אפוטרופוס לבגיר, עלי לבחון את התנאים האמורים ולמצוא כי:

א.ללא המינוי עלולים להיפגע זכויות ו/או צרכים ו/או אינטרסים של פלונית.

ב.לא קיים ייפוי כח מתמשך לענייניה של פלונית.

ג.לא ניתן להשיג את מטרת המבוקש ולשמור על טובתה של פלונית בדרך הפוגעת פחות.

ד.עקב מצבה הרפואי של פלונית אין באפשרותו לדאוג לענייניו ואין מי שמוכן ומסוגל לעשות זאת בלא מינוי כאפוטרופוס.

רק בהתקיים תנאים אלה ניתן למנות אפוטרופוס וגם אז יש לשקול לאיזה תחום, לאיזה היקף, לאיזו תקופת זמן?

בית המשפט הדגיש שאסור לו לבקר את אורח חייה של האם, אלא עליו לבחון האם מינוי האפוטרופוס ישרת את טובתה:

באופן אירוני, אחת המגרעות של ההליך השיפוטי בענייני האפוטרופסות הינה השיפוטיות עצמה. לא שיפוטיות במובן של קבלת ההחלטה, אלא שיפוטיות במובן הביקורתי והיחסי של המילה.

אמנם, הנני שופט שאמור להכריע בעניינה של פלונית, ברם מחוייב אני להיזהר משיפוטיות כלפי אורח חייה. עלי לזכור כי משך שנים רבות חיה פלונית באופן שבו היא חיה. כך בחרה, זוהי זכותה.

עלי להיזהר מפטרנליזם וקביעת “מה הנכון” עבור פלונית מקום שעבורה קביעה שכזו היא גזירת מוות במקרה הרע ורמיסת זכויות פוגענית ופולשנית במקרה הפחות רע.

אמנם לבית משפט סמכות למנות אפוטרופוס, אך זו אינה צריכה להיות ברירת מחדל ראשונה רק בשל אורח החיים של פלונית “שהינו שונה” או נראה “אקסצנטרי”.

רוב האנשים אינם אגרנים. אז מה? האם בשל כך יש לקבוע כי יש להתערב באוטונומיה שלה ולהחליט מה תחזיק בביתה? אלמלא הסכנה לבריאותה של פלונית לא הייתי מתערב כלל באורח חייה, ברם ניכר כי הדבר חיוני בנסיבות שלפניי.

כשאני בוחן נסיבות מקרה זה, אני מגיע למסקנה שמעבר לתנאים שנקבעו בתיקון 18 בדבר מינוי אפוטרופוס לבגיר, יש לקרוא אל תוכם תנאי נוסף של היעדר שיפוטיות כלפי אורח החיים של האדם שעניינו נדון בפניי.

אמור מעתה, הצלת חיים ושיפור איכות החיים של האדם, כן ובזהירות רבה, רמיסת חייו רק כיוון שהאחר (עו”ס אפוט’ לדין, ואף בימ”ש) חושב אחרת, ממש לא.

מינוי אפוטרופוס או הגבלת זכויות אחרת בהליך זה צריכה להיעשות לשם הצלת חיים, שמירת החיים והבריאות, שמירת איכות החיים ולא לשם אכיפת סגנון החיים שהחברה בוחרת עבור האדם. האדם הוא הריבון על עצמו, כל עוד אינו מהווה סכנה לעצמו ולאחר.

מוסד סגור אינו תמיד החלופה הטובה ביותר:

אך באשר לשאלת מקום שהותה של פלונית כאן איני מקבל את עמדת כל הגורמים שסבורים שיש להעבירה למוסד סיעודי ועוד בכפייה תוך שימוש בכח סביר, שכן היא מתנגדת לכך.

ראשית, פלונית מבינה את המשמעות של להילקח מהבית. היא מבינה מה זה מוסד. שנית, פלונית מביעה רצון נחרץ להישאר בביתה. אם יש אפשרות לקיים את רצונה תוך שמירה על חייה, זו האפשרות הראשונה והיחידה שיש לבחור בה.

מעבר לטראומה הבלתי מתוארת של לקיחת אדם ממקום חפצו ומביתו מבצרו, בניגוד לרצונו, חשוב לזכור את הסיכון הנשקף מאותו מהלך עבור האדם אותו מבקשים “לשנע” משל לא היה זה אדם עם רצונות והבנה מהם.

נראה לבית המשפט, כי מהלך שכזה אינו יכול להתקבל בשוויון נפש, לא על ידי עו”ס , לא על ידי אפוטרופוס, לא על ידי אפוטרופוס לדין וגם לא על ידיד בית משפט.

מדובר במהלך מורכב, קריטי לחיי האדם, משנה חיים שעלול גם לפגוע בבריאותו הנפשית. חשוב שאנשי מקצוע מתום הגרונטולוגיה והרפואה של הזיקנה והנפש יקחו חלק בתהליך שכזה ויחוו דעתם, מה מעבר שכזה מהבית למוסד יוכל לעשות לאותו אדם.

מהו מאזן הנזקים במקרים שכזה. תמונה שכזו כלל לא הוצגה בפניי בהליך זה ולאחר מפגש עם פלונית נראה כי אף מוקדם לשקול אותו על הפרק כלל, שכן לא מוצו כלל אפשרויות הטיפול והסיוע לפלונית בקהילה (וגם זה אחד המבחנים שצריך לשמש את בית המשפט בבואו לשקול הוצאה חוץ ביתית למוסד).

כל שקילה של הוצאה למוסד חייבת לקחת בחשבון את ההשלכות האפשריות של הפיכת האדם מאדון לעצמו בביתו, לעוד דייר/מספר בבית סיעודי.

מאפייני המסגרת, טובה ומתקדמת עד כמה שתוכל להיות בעידן הנוכחי, הינם תמיד מאפיינים של מסגרת. היא טוטאלית. נהלים נוקשים (שעות הארוחה, שעות הפעילות, שעות הטיפול, אופן ביצועו ועוד). קיים מרחק מובחן בין הצוות לבין הדיירים ובין הדיירים לבין העולם החיצון.

במסגרות אלה יש חדירה לפרטיות והפרת זכויות בסיסיות ולדיירים יש תחושת חוסר שליטה על חייהם. אני מבקש להדגיש בכך את חששי מפני סכנות תהליך ה-institulization של האדם (ראו בהרחבה ולמדו: א. גופמן, על מאפייני המוסדות הטוטאליים, (2006)).

יש לזכור עוד שרוב האנשים שמגיעים לבתי אבות נעדרים עורף תומך, רבים מהם לוקים בדימנציה, רבים מהם תשושי נפש ו/או סיעודיים והרי ידוע גם על מקרים של התעללות בחסרי ישע במוסדות אלו (ראו שם, בעמ’ 469).

יש מקרים ושילוב של אדם בבית סיעודי מצליח, יש מקרים שלא. ברור שבמקרים של אי שיתוף פעולה ואף התנגדות, התחזית לבחינת סיכויי ההצלחה הופכת לקשה עוד יותר.

לאור כל האמור לעיל, אני בהחלט רואה לנכון לקבוע כי פלונית זקוקה למינוי אפוטרופוס אך בה בעת מבהיר, כי לא ייעשה שינוי במקום שהייתה ללא פניה לבית המשפט וללא קבלת חוות דעת מתאימה לעניין ההשלכות של מהלך שכזה עליה וככלל מהלך שכזה כלל לא יינקט לפני שמוצו כל הנסיונות בקהילה לשפר את תנאי ואיכות חייה עם מינימום פגיעה בה ובאוטונומיה.

בהתאם לאמור אני ממנה בזה את המבקש בנה של פלונית, מר פלוני כאפוטרופוס קבוע על ענייניה האישיים, הרפואיים והרכושיים, של אמו פלונית.

עם זאת חרף המינוי –  מובהר כי לא ייעשה שינוי במקום המגורים של פלונית מבלי לקבל תחילה את אישורו של ביהמ”ש.

 

צריכים סיוע וליווי משפטי בעניין זה? צרו איתנו קשר.

ציון הגולשים למידע זה
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

לקבלת עדכונים משפטיים נוספים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים הזינו כתובת מייל והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם

יש לכם שאלה בעניין המאמר? הערה על המידע שקראתם? בקשה כלשהי?

אתם מוזמנים להשאיר לנו תגובה ונשתדל להתייחס בהקדם

כתיבת תגובה

הזינו כתובת מייל ונשלח אליכם מדי פעם עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים

או הצטרפו לקבוצות הפייסבוק והטלגרם שלנו במסגרתן הגולשים יכולים לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום

לפני שאתם עוזבים....

הזינו כתובת מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים (אנחנו לא שולחים פרסומות או ספאם)

וגם….

הצטרפו לקבוצות הפייסבוק והטלגרם שלנו במסגרתן הגולשים יכולים לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום