מסר שיווקי הנשלח באמצעות הודעת סמס או דואר אלקטרוני הוא כלי שיווק יעיל מאוד, והמפרסמים מוכנים להשקיע כספים רבים מאוד בשימוש במסרים שיווקיים כדי להגדיל את מכירות המוצרים או השירותים שהם משווקים.

כדי להתמודד עם תופעם הספאם – דואר זבל, חוקק סעיף 30א לחוק התקשורת המזכה כל אדם שקיבל מסר שיווקי בניגוד לרצונו, או לאחר שמסר את סירובו להמשך קבלת מסרים שיווקיים, פיצוי כספי עד 1000 ש”ח (בגין כל מסר שיווקי).

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

אם המידע שאתם קוראים סייע לכם נשמח אם תשתפו אותו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

סעיף 30א לחוק התקשורת מגדיר מי צריך לשלם את הפיצוי הכספי ובאילו נסיבות. כמו כן, סעיף זה קובע אילו פרטים חובה לכלול בתוכן המסר השיווקי. אחד התנאים קובע שישנה חובה לכלול את המילה “פרסומת”.

רוצים לקבל עדכונים משפטיים בנושא זה ובנושאים משפטיים מעניינים נוספים? הזינו מייל ונדאג שתמיד תשארו מעודכנים – השירות לא כרוך בתשלום

אנחנו לא שולחים דואר זבל אלא רק מידע משפטי שימושי. ניתן לבצע הסרה בכל שלב.

סעיף 30א(ה) קובע בעניין זה כך:

1)מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:

(א)היותו דבר פרסומת; המילים “פרסומת”, “בקשת תרומה” או “תעמולה”, לפי העניין, יופיעו בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה;

(ב)שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו;

(ג)(1)זכותו של הנמען לשלוח, בכל עת, הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב;

(2)על אף הוראות פסקה (1), מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב.

(ט)הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה, בכפוף להוראות סעיף זה.

מסר שיווקי ללא המילה “פרסומת” מהווה עילת תביעה נפרדת ועצמאית

במקרה שנדון לאחרונה בבית המשפט המחוזי, במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות, המערער ביקש להגדיל את סכום הפיצוי שנפסק לטובתו בבית משפט לתביעות קטנות, משום שהשופט לא התייחס לטענה בדבר אי ציון המילה “פרסומת” בכל מסר שיווקי, ומשום כך פסק לו פיצוי כספי כולל בסך 350 ש”ח בלבד (רת”ק 17694-09-19 שוהם אבן נ’ אף. איקס. פיתוח תוכנה בע”מ, פסק דין מיום 10.11.2019).

בית המשפט המחוזי הגדיל את סכום הפיצוי ל-5600 ש”ח והוסיף עוד 1500 ש”ח בגין הוצאות משפט.

בין היתר נקבע על ידי בית המשפט המחוזי, כך:

בית משפט קמא לא דן בטענת המבקש לפיה ההודעות שנשלחו אליו, הפרו הוראת  סעיף 30א(ה)(1)(א) לחוק התקשורת המחייב את המפרסם בציון העובדה שהמסר מהווה דבר פרסומת:

“(ה)  (1)  מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:

 (א)  היותו דבר פרסומת; המילה “פרסומת” תופיע בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה;”

הוראות סעיף 30א(ה) נועדה לאפשר לנמען למסור את סירובו לקבלת הפרסום, ולמנוע, בעיקר, הטעייה של הנמען כי אין מדובר בפרסומת, ראו ת”א (תל אביב) 1586/09 איילת חיות ואח’ נ’ טל רם מסרים מידיים בע”מ (מיום 5.4.2011).

בית משפט קמא לא דן כלל ועיקר בעילה העצמאית והנוספת הקיימת בהוראת סעיף 30א’ (ה) להוראות החוק שעה שהוראת סעיף 30 א(ט) קובעת: “הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] יחולו עליה בכפוף להוראות סעיף זה”.

הוראת סעיף 30א’ מלמדת כי ההוראה של סעיף 30א'(ה) הכוללת חובה מצד המפרסם להכללת המילה פרסומת בכותרת ההודעה, היא בגדר עוולה אזרחית עצמאית שניתן לפסוק בגינה פיצוי ללא הוכחת נזק בהתאם להוראת סעיף 30 א(י) להוראות החוק.

ההוראה נועדה למנוע הטעיית הנמען שמדובר בהודעה שאינה למטרה שיווקית או פרסומית ואין חולק כי הנמען יכול מבחינה טכנית, לסנן הודעת דואר אלקטרוני אשר תוכנה שיווקי. מדובר בהוראה חשובה שנועדה למנוע הטעיית הנמען, והפרתה יוצרת עילה עצמאית נפרדת, שבית משפט קמא לא דן בה( ראו: רת”ק 19317-08-16 שאושר בעליון רעא 1231/17ישי רז נ’ אימפרשן מדיה בע”מ).

מעיון ב-15 הודעות מייל הנוספות עולה בצורה ברורה כי המבקשים הפרו את הוראת סעיף 30 א'(ה)(1)(א) ולא ציינו בכותרת ההודעה שמדובר בפרסומת ובשל כך קיימת עילה המחייבת פסיקת פיצוי בגין 15 ההודעות הנוספות.

על כן אני מקבל את הערעור ביחס ל- 15 הודעות נוספות שנשלחו על ידי המשיבים ומחייב את המשיבים לשלם בגין כל הודעה, את הסכום שנפסק על ידו ביחס להודעה הראשונה, דהיינו סך של 350 ₪ בגין כל הודעה שהפרה את הוראת סעיף 30א(ה)(1)(א) להוראות החוק. על כן, החיוב הכספי הינו בגין כל 16 ההודעות שנשלחו אל המבקש וכל הודעה, כפי שפסק בית משפט קמא, מחייבת פיצוי של 350 ₪, כך שהפיצוי הכולל יהיה בסך 5,600 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 1,500 ₪.

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

אם המידע שאתם קוראים סייע לכם נשמח אם תשתפו אותו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב