שאלות כלליות בנושא זה ניתן לשאול בתחתית העמוד (במקום המיועד לכתיבת תגובות) ונשתדל לסייע. כמו כן, נשמח אם תכתבו לנו בתגובות אם מצאתם באתרנו את המידע המשפטי שחיפשתם, ואם לא, נשמח אם תציינו מה היה חסר לכם במאמר או במאמרים שקראתם באתרנו.

משלוח הודעות ספאם שכוללות מידע שימושי – לא תמיד יחשבו לספאם שמקנה פיצוי

במאמרים קודמים באתר סקרתי בהרחבה מהו ספאם, באילו מקרים ניתן לדרוש פיצוי כספי על פי “חוק הספאם”, ואף הסברתי שניתן להגיש תביעה ייצוגית בגין קבלת ספאם.

לאחרונה עולה סוגיה חדשה ומעניינת בתחום זה. האם משלוח הודעות ספאם שכוללות מידע שימושי מהוות ספאם המזכה בפיצוי כספי? על פניו, שולח הודעות הספאם יוכל לטעון כי משלוח הודעות ספאם שכוללות מידע שימושי פוטרות אותו מתשלום הפיצוי, משום שיש בהודעות אלה תועלת ממשית למקבל ההודעות (לדוגמה; מפורסם שירות כלשהו בתשלום שמטיב בצורה זו או אחרת עם מקבל ההודעה).

באופן מפתיע פסיקות בתי המשפט (תביעות קטנות ומחוזי) מקבלות את הגישה כי משלוח הודעות ספאם שכוללות מידע שימושי לא בהכרח יזכו בפיצוי כספי את מקבל ההודעות.

כך לדוגמה נפסק בתאריך 27.10.2016 ברת”ק 56184-09-16 לאומית שירותי בריאות נ’ שלומי בן עטר (בקשת רשות ערעור שהתקבלה על פסיקת בית משפט לתביעות קטנות):

בכל הכבוד, אינני סבורה שקופת חולים, אשר מיידעת את לקוחותיה בדבר החזרים על ייעוץ רפואי וחיסונים, מיידעת לקוחותיה בדבר סדנת סכרת במחיר משתלם (10 ₪ פעולה מכתב ההגנה), מיידעת בדבר שירותים משתלמים לילדים עם בעיות קשב וריכוז, מיידעת בדבר הפקת טופס 17 בקלות בשירותי אונליין, שולחת הודעה בדבר הצורך בחיסון נגד מחלת שפעת וכיוצב, אזי היא שולחת דבר פרסומתכמשמעותו בסעיף 30 א‘ (א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמב 1982 (להלן: “חוק התקשורת).

אני סבורה, כי דווקא הקביעה ולפיה הודעות מסוג זה, הן בגדר דבר פרסומתהמוביל לפיצוי מכוח חוק התקשורת, היא זו שתמנע מציבור המבוטחים מידע נחוץ בדבר השירותים העומדים לרשותם, ובכך יפגעו לקוחות קופות החולים, וזאת בניגוד לתכלית של חוק הבריאות ובניגוד לתכלית של חוק התקשורת.

גם אם יש אלמנט שיווקי בחלק מההודעות (אבהיר, כי לא נסתרה טענת המבקשת ולפיה היא איננה מרוויחה משיתוף הפעולה עם חברת האופטיקה המסחרית) והמבקשת מעוניינת לגרום לכך שמבוטחיה יישארו אצלה ולא יעברו לקופות חולים אחרות, אזי אין למנוע ממנה פרסום השירותים הניתנים על ידה. פרסום אשר נשלח לחברי הקופה שמסרו לה כתובת מייל שלהם, גם אם קיים אינטרס כלכלי משני / עקיף, עי כך, שהמבוטחים לא יעברו לקופות חולים מתחרות.

לעיון בהחלטה המלאה לחצו כאן.

למסקנה דומה הגיע בית משפט לתביעות קטנות בת”ק 14624-02-16 בן עמי נ’ שירותי בריאות כללית (מיום 11.8.2016).

מדובר בפסיקה מעניינת שכלל לא ברור כיצד עולה בקנה אחד עם פסיקות בית המשפט העליון בסוגיית הספאם, ובכל מקרה פסיקה זו פותחת פתח להתחמקות הספאמרים מתשלום פיצוי כספי למקבלי הודעות הספאם. יודגש, בית המשפט המחוזי התייחס בפסק הדין לפסיקת בית המשפט העליון בצורה מפורשת, אך נראה שהניתוח של בית המשפט המחוזי “מפספס” את ההשלכה הרוחבית שקביעתו עשויה לייצר.

נמשיך לעקוב ולדווח על מגמה זו. לקבלת עדכונים בעתיד הרשמו לרשימת התפוצה שלנו.

[Total: 3 Average: 5]

רוצים לקבל עדכונים בנושא זה ובנושאים נוספים? הזינו כתובת מייל.

כתיבת תגובה