עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

תוכן עניינים למאמר

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

בתאריך 9.5.2017 אישר בית המשפט המחוזי תביעה ייצוגית בגין משלוח הודעת סמס אשר הציעה שירות ללא עלות (ת”צ 10591-05-15 זיו גלסברג נ’ פסגות בית השקעות בע”מ).

סעיף 30א לחוק התקשורת (הידוע בקרב הציבור בתור חוק הספאם) קובע באילו מקרים מפרסם ששולח דברי פרסומת, לדוגמה, באמצעות סמס או דוא”ל, ישלם פיצוי כספי לנמען שלא אישר מראש את קבלת דבר הפרסומת. על מנת למזער את הסיכונים, מפרסמים החלו לשלוח הודעות סמס שלכאורה נותנות “מתנה”, ובכך אותם מפרסמים ניסו להחלץ מהוראות סעיף 30א לחוק התקשורת.

במקרה זה הבקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה בעקבות משלוח הודעת סמס בנוסח זה:

מרכז הידע של פסגות לחינוך פיננסי משיק את האקדמיה הפיננסית הדיגיטלית הראשונה בישראל.
אנחנו מזמינים אותך להנות מקורסים בצפיה ישירה וללא עלות
!
http://goo.gl/pD7ZsA

להסרה השב הסר
“.

המשיבה טענה כי משלוח הודעת סמס זו נועדה להטיב עם מקבלי ההודעה.

בית המשפט דחה את טענות המשיבה, קיבל את הבקשה ואישר את ניהול ההליך כתביעה ייצוגית. בהחלטת האישור נקבע בין היתר כך:

השאלה הרלוונטית היא האם מטרת ההודעה (גם כשהיא מכוונת לעמוד הנחיתה) היא לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת…”; השתכנעתי, בודאי עת מדובר בשלב זה של ההליך, כי יש אפשרות סבירה שיוכרע כי ההודעה מהווה דבר פרסומתכהגדרתו לעיל.

מסקנתי זו אינה עומדת בניגוד לכך שאינני בדעת המבקש כי הדין אוסר שליחת כל הודעה הכוללת שם של חברה מסחרית, ולדוגמה, כפי שציינה פסגות נראה כי אם היתה משגרת לכל לקוחותיה הודעה שלשונה היא פסגות מאחלת חג שמחקודם לחג האביב למשל, הרי אין משלוח כזה של הודעה אסור על פי חוק גם אם אני סבורה כי הודעה מן הסוג האמור יכולה להוות מטרד לחלק מלקוחותיה והם אינם מעוניינים לקבלה. שכן, האיסור על פי דין יחול רק כשמטרת ההודעה היא לעודד הוצאת כספים.

לשאלה האם, כטענת פסגות, המטרה של עידוד הוצאת כספים צריכה להיות המטרה הישירה והדומיננטית של הפרסום? אשיב בשלילה. הפרשנות שיש ליתן למשמעות המילים לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת…” היא לרבות עידוד להוצאת כספים בדרך עקיפה שאינה נובעת באופן ישיר מהמסר הפרסומי. לאמור, “חוק הספאםלא נועד להתמודד רק עם תופעה בה נשלחות הודעות במסגרתן מוצע לנמען לרכוש דבר מה, אלא נועד לחול גם על מקרים בהם ניתן להבין בסבירות גבוהה מלשון ההודעה, מתוכנה, מההצעות שבמסגרתה והקישורים הנכללים בה, כי המסר נועד להביא לכך שהנמען יחשף לשירותים או למוצרים שמציע שולח ההודעה באופן שיכול להוביל את הנמען להוצאת כספים אצל המפרסם.

ודוק. כאשר מפרסם סולל דרכו למרחב האישי של נמען ללא הסכמתו (בין אם בהודעה לטלפון הנייד או לדואר האלקטרוני או אחר) הרי שעל מנת שלא יִמָצֵא בגדרי האיסור בחוק חייב המסר להיות נקילחלוטין וחף מכל קישור או הֶקְשֵר ולא להציג לנמען, בשום שלב שהוא, שירותים או מוצרים לרכישה, וגם כי הנמען לא ייתקל בטעותבאותם שירותים או מוצרים.

אני סבורה כי פועל יוצא של האמור הוא כי חברות מסחריות ומפרסמים בכלל, לא יטרחו להשקיע ולהוציא תחת ידם את אותם מסרים סתםותופעת דואר הזבלהמשני – שאינו כולל לכאורה דבר פרסומת – תמוגר או למצער תפחת באופן משמעותי.

כך או כך, מפרסמים אינם יכולים לצאת ידי חובה באמצעות משיכהשל נמענים לאזור המסחר שלהם באמצעים שנראים לכאורה תמימים כדוגמת הצעת הטבה לנמען, ובכלל זה גם מתן מידע אינפורמטיבי שלדעת המפרסם חשוב לנמען. שלא כעמדת פסגות שנזכרה לעיל, דעתי היא אפוא כי חוק הספאםנועד למנוע גם מסרים בהם קיים אינטרס מסחרי עקיף.

ציון הגולשים למידע זה
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

לקבלת עדכונים משפטיים נוספים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים הזינו כתובת מייל והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם

יש לכם שאלה בעניין המאמר? הערה על המידע שקראתם? בקשה כלשהי?

אתם מוזמנים להשאיר לנו תגובה ונשתדל להתייחס בהקדם

כתיבת תגובה

הזינו כתובת מייל ונשלח אליכם מדי פעם עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים

או הצטרפו לקבוצות הפייסבוק והטלגרם שלנו במסגרתן הגולשים יכולים לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום

לפני שאתם עוזבים....

הזינו כתובת מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים (אנחנו לא שולחים פרסומות או ספאם)

וגם….

הצטרפו לקבוצות הפייסבוק והטלגרם שלנו במסגרתן הגולשים יכולים לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום