כאשר זוגות עם ילדים מתגרשים זוהי קרקע פוריה למצב של ניכור הורי. חלק ניכר (ואולי אף הרוב) מהמתגרשים אינם מסיימים את מערכת היחסים בצורה תקינה. הדבר מלווה במריבות על רכוש, פגיעות רגשיות, ולעיתים גם רצון לנקום בבן הזוג לשעבר.

כאשר מעורבים בגירושים גם ילדים, ובמיוחד קטינים, הם לעיתים הופכים להיות כלי “במשחק” שבו ההורה שקיבל את המשמורת על הילדים משתמש בילדים על מנת לפגוע בהורה האחר. פגיעה זו יכולה להתרחש על דרך של מניעת מפגשים עם הילדים, וניסיון ליצור מציאות בו הילד חושב שההורה השני לא חשוב או מיותר בחייו.

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

אם המידע שאתם קוראים סייע לכם נשמח אם תשתפו אותו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

מצבים אלה, בהם אחד ההורים פועל על מנת למנוע מפגשים בין הילדים לבין ההורה השני הם ניכור הורי.

רוצים לקבל עדכונים משפטיים בנושא זה ובנושאים משפטיים מעניינים נוספים? הזינו מייל ונדאג שתמיד תשארו מעודכנים – השירות לא כרוך בתשלום

אנחנו לא שולחים דואר זבל אלא רק מידע משפטי שימושי. ניתן לבצע הסרה בכל שלב.

פסיקות בתי המשפט הכירו בחומרתו של ניכור הורי. על פי הפסיקה כל הורה רשאי להפגש עם ילדיו (למעט מקרים חריגים), ועל מנת למנוע ניכור הורי אין ההורה בעל המשמורת על הילדים, או אף הילד עצמו, רשאים לסרב או למנוע מפגשים אלה.

אחד ההורים אחראי לקיומו של ניכור הורי? כדאי שיכין את פנקס השיקים ויתרגל לשלם

במקרה שנדון לאחרונה (י”ס 5046-10-19 נ.א. נגד י.א., החלטה מיום 24.10.2019) האם נתנה “רוח גבית” לבתה בת ה-14 שלא רצתה להפגש עם אביה. האב פעל במהרה וכבר לאחר כחודש פנה לבית המשפט במטרה למנוע ניכור הורי (ועל כך שפעל במהרה זכה לשבח מבית המשפט).

בית המשפט גינה בחריפות את התנהלותה של האם, אשר יצרה ניכור הורי, ופסק בין היתר, כך:

זכותו של הורה לפגוש ביוצא חלציו הוגדרה לא אחת ולא שתיים על-ידי בית המשפט העליון כזכות טבעית הורית, בסיסית והאם אינה יכולה לבטל זכות זאת באמירה שמדובר בדמיון משפטי.

אלא שהדין הישראלי, למרות שהאם סוברת שהוא דמיון משפטי, מחייב הורה משמורן כחלק בלתי נפרד מחובותיו וכהורה עיקרי לוודא קיום קשר בין קטין לבין ההורה האחר שאם לא כן יאבד הוא את זכותו להיות משמורן, בחוטאו לאחד מחובותיו העיקריות.

והנה האם, לא רק שאין היא מקיימת את חובתה שבדין ומואילה לומר “אמרתי לבת והיא לא רוצה”, הרי למעשה הקורא את תגובתה מבין שהיא נותנת לבת לא סתם “רוח גבית” אלא “רוח עזה” והיא כשלעצמה סוברת שנזק ייגרם לבת אם תפגוש את אביה וכל ניסיון לכפות על הבת לעשות זאת אינו אלא דימיון משפטי של דורשי “ליטרת הזמן”.

אם נרצה לדבר בלשון של משפטנים נאמר כי מדובר בעשיית דין עצמית לשמה.

ספק גמור בעיניי אם היינו מגיעים למקום שהגענו אלמלא תמיכתה ועידודה של האם את הבת, אלמלא הבנתה המוטעית לטעמי כי חשוב יותר חברות מאשר אב וכי עדיף להעלים את דמות האב מחיי הבת.

ניתוק קשר בין הורה לבין ילדו אינו נמנה על הזכויות החוקיות שיש לקטין. קטין אשר מחליט “להתגרש” ממי מהוריו, רצונו לא יכובד בהעדר צידוק מתאים והורה אשר תומך בגישה שכזו בוודאי הורה משמורן נוהג, וזאת בלשון המעטה, שלא כדין.

הסברתי בשעתו כי נקיטה בסנקציות נגד אדם הממאן לקיים חובותיו שבחוק תיעשה מן הקל אל הכבד ואני מזהיר את האם כאן ועכשיו – התנהגות חוקית תחייב את חידושו לאלתר של הקשר בין האב לבין הבת שאם לא כן יחל בית המשפט להתקדם במעלה הסנקציות שמעדיף לומר במורדן ואין מדובר כלל בדמיון משפטי.

לפעמים טוב לו לאדם לבדוק תחילה ולטעון טענות סרק אחר כך ולא ההפך.

כאן אולי המקום להזכיר כי על-פי הלכת בג”צ 891/05 [פורסם בנבו] נפסקות הוצאות ההליך לא רק על-פי תוצאותיו, אלא גם על-פי הדרך בה טען וניהל בעל הדין את ענייניו המשפטיים.

ואומר, כי מתן “רוח גבית” לניכור הורי, מעשה בלתי חוקי הוא.

קטין אינו רשאי להחליט שאין הוא נפגש עם אביו ומי שמסייע לקטין בדרך שכזו נוהג שלא כדין.

סבור אני כי במדרג הסנקציות ובראי הבעיה, שעה שאני רואה בהתנהלות האם ובדרך התנסחותה כהורה מנכר, אין כל טעם בחיוב האם להתייצב במרכז הקשר לא מפני שרוצה אני ליתן לה “רוח גבית” לזילותה את החלטות בית המשפט, אלא משום שסבור אני כי יש צורך במינון גבוה יותר של טיפול מאשר מרכז הקשר.

הואיל וכך, ממנה אני את דוקטור ענבל קיבנסון-בראון ומבקשה לחדש את הקשר בין הקטינה לבין האב לאלתר. בהוצאות דוקטור קיבנסון-בראון יישאו הצדדים – האב 20% והאם 80% כפרי התנהגותה והתנהלותה של האם.

לא תגיע הקטינה למי מהמפגשים – תישא האם בהוצאות דוקטור קיברסון-בראון בסך 800 ₪ לכל מפגש וכן בהוצאות האב בסך 800 ₪ נוספים, לכל מפגש אשר יבוטל שלא בהסכמת המומחית.

משכך, תישא האם בהוצאות ההליך לטובת האב בסך 5,000 ₪.

כלומר, לנוכח ניכור הורי לו אחראית האם, עתה היא תאלץ לשלם 80% משכר טרחתו של צד ג’ אשר יהיה אחראי על חידוש הקשר בין הבת לאב (קשר שנותק ביוזמת האם), עוד 800 ש”ח האם תאלץ לשלם לאב בגין כל מפגש שיבוטל שלא באישורו של צד ג’, ובנוסף, האם תשלם לאב הוצאות משפט בגובה 5000 ש”ח, והכל בגלל ניכור הורי שנמשך כחודש אחד בלבד.

נתקלתם במצב של ניכור הורי? צרו איתנו קשר ונשמח לסייע.

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

אם המידע שאתם קוראים סייע לכם נשמח אם תשתפו אותו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב