ככלל, עיתונאי אשר מפרסם ידיעה כלשהי זוכה לתפוצה רחבה, והרבה מאוד אנשים נחשפים לידיעה. זאת בדיוק הסיבה מדוע עשוי להיגרם לאדם המוזכר בכתבה של אותו עיתונאי נזק משמעותי לשמו הטוב (אם הפרסום אינו נכון), וזו אחת הסיבות מדוע תביעת לשון הרע נגד עיתונאי עשויה להוביל לפיצוי כספי גבוה יותר (לרוב, ככל שהתפוצה שנחשפה לאמירה הפוגענית גדולה יותר, כך הפיצוי הכספי שיקבל התובע יהיה גבוה יותר).
מהו גובה הפיצוי שניתן לקבל במסגרת תביעת לשון הרע נגד עיתונאי?
חוק איסור לשון הרע מתייחס לשני מצבים אפשרים בהם ניתן להגיש תביעה כספית או תביעה אזרחית ולדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק.
המקרה הראשון הוא המקרה "הרגיל" במסגרתו ניתן להגיש תביעת לשון הרע נגד עיתונאי ולדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק בגובה של עד כ-75 אלף ש"ח בגין כל פרסום (הסכום מתעדכן מעט מדי שנה).
המקרה השני שבו ניתן להגיש תביעת לשון הרע נגד עיתונאי הוא כאשר הפרסום נעשה "בכוונה לפגוע". במקרה כזה ניתן לדרוש כפל פיצוי, ונכון להיום מדובר בעד כ-150 אלף שקלים (הסכום מתעדכן מעט מדי שנה).
אפשרות נוספת היא לדרוש גם פיצוי כספי בגין נזק לא ממוני. נזק לא ממוני הוא לרוב עוגמת נפש, כאב וסבל, ולא נזק כספי ישיר שנגרם לתובע.
אין שום מניעה לדרוש במסגרת אותה תביעת לשון הרע נגד עיתונאי גם פיצוי ללא הוכחת נזק וגם פיצוי בגין נזק לא ממוני.
מדוע אריה דרעי הגיש תביעת לשון הרע נגד בן כספית?
בעקבות אסון המירון (במסגרתו נהרגו למעלה מ-40 אנשים) פרסם בן כספית כתבה ובמסגרתה כתב, בין היתר, כך:
דרעי, עבריין מורשע שדמם של 45 נספי אסון מירון מרוח על ידיו
אריה דרעי טען שיש כאן שני אלמנטים שהם בגדר לשון הרע:
- ההתייחסות אליו כאל עבריין מורשע.
- הטענה שדמם של 45 נספי האסון מרוח על ידיו.
בגין אמירות אלה אריה דרעי הגיש נגד בן כספית תביעת לשון הרע ודרש במסגרתה פיצוי כספי בסך 400 אלף ש"ח.
אריה דרעי זכה בפיצוי כספי
במקרה זה תביעת לשון הרע נגד עיתונאי הובילה לפיצוי כספי לא מבוטל, אך הסכום היה רחוק מאוד מסכום תביעתו של אריה דרעי.
בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה וקבע, בין היתר, כך (ת"א 56450-12-21 אריה דרעי נ' בן כספית):
בעניינינו, אין לראות את האמירה "עבריין מורשע" כהוצאת לשון הרע שכן עומדת לתובע לכל הפחות הגנת "אמת דיברתי". התובע אכן הורשע בעבר בעבירות שונות וזאת כבר בשנת 1999. העובדה שחלפו למעלה מעשרים שנה ממועד ההרשעה ו"כמעט עשרים שנה" מריצוי העונש בגינה אינה שוללת את חירותו של הנתבע להתייחס לאותה הרשעה.
…
סיכום עד כאן ביחס לביטוי "עבריין מורשע" – מכל האמור לעיל עולה שהאמירה "עבריין מורשע", בנסיבות שתוארו לעיל, אינה בגדר עוולת לשון הרע ומכאן אין לחייב את הנתבע בגינה.
…
האמירה לפיה דמם של 45 נספי אסון מירון "מרוח" על ידיו של התובע, מקשרת ישירות בין האסון והמוות לבין הגורם המחולל כביכול. ובמילים פשוטות – מקשרת בין האסון והמוות לבין אשמה נטענת של התובע, קישור אשר לא מן הנמנע מביא את קוראי המאמר לייחס לתובע אחריות פלילית למותם של עשרות נספי האסון. אין מדובר באמירה כללית בדבר אחריות גורפת להתנהלות כזו או אחרת, אלא אמירה ספציפית המתייחסת ישירות לעשרות נספים ששמותיהם ידועים ואף פורסמו החל מיום למחרת האסון.
…
הפרסום עצמו הוא בגדר הוצאת לשון הרע. ייחוס עבירה פלילית לאדם הוא כשלעצמו אמירה מכפישה. ייחוס עבירה פלילית שנעשה שלא כדין הוא גם בגדר הוצאת לשון הרע.
…
ועדת החקירה הוציאה תחת ידיה, לאחר הפרסומים, מכתבי אזהרה לשורה ארוכה של אישים שהעידו בפניה. התובע לא נכלל בין אלה שהוצאו להם מכתבי אזהרה. כלומר, הטריבונל השיפוטי שהוקם במיוחד על מנת לחקור את אירועי אסון הר מירון, מצא שאין להוסיף לחקור את התובע או לבדוק ולהוציא המלצות בעניינו.
…
לא ניתן להקל ראש באמירה המייחסת לאיש ציבור אשמה במותם של עשרות אנשים. אמירה ציורית המכתימה את ידיו בדם ההרוגים כמוה, כמעט, כדיווח על הרשעת אדם בביצוע פשע. ואולם התובע כלל לא נחשד, לא הואשם וממילא לא הורשע, חלילה, בגין מותם של הרוגי האסון.
…
הערה רביעית, נתתי דעתי לכך שהתובע הוא איש ציבור וכן להלכה לפיה אדם הבוחר לשים עצמו בחזית הציבורית, מעמיד עצמו גם לביקורת ציבורית מתמדת על פועלו, ור' למשל בש"פ 6988/19, פלוני נ' הוצאת עיתון הארץ (מיום 26/11/2019, כב' הש' ד' ברק-ארז, ד' מינץ, ע' גרוסקופף) . עדיין, אמירה הגורמת לכך שאדם ייחשב כמי שדמם של 45 נספי אסון "מרוח על ידיו" – חורגת מגדר 'ביקורת על פועלו' של איש ציבור. אין לקבל אמירה כזו כאמירה מותרת שיש להקל בה ראש.
…
אני מחייב את הנתבע בתשלום הסך של 40,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 26/12/2021, ועד למועד התשלום בפועל. עוד אני מחייב את הנתבע בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
לסיכום
לא כל אמירה פוגענית תהווה עילה להגשת תביעת לשון הרע, אך במקרים בהם מפורסמת כתבה על ידי עיתונאי אשר כוללת אמירות לא נכונות, הדבר יכול להתאים מאוד להגשת תביעת לשון הרע נגד עיתונאי.
חשוב לזכור שכתבה שפורסמה על ידי עיתונאי עשויה להגיע ללא קושי לידיעתם של אנשים רבים מאוד, ומשכך הפגיעה באדם המוזכר בכתבה עשויה להיות אדירה.
חוק אישור לשון הרע מאפשר לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק, אך חשוב לזכור שבנוסף אליו ניתן לדרוש פיצוי כספי בגין נזק לא ממוני.
