בעל עסק המאפשר עישון במקומות ציבוריים חושף עצמו להגשת תביעה ייצוגית

נזקי העישון מוכרים היטב לכולנו. ממחלות בדרכי הנשימה ועד למחלת הסרטן. רבים לא יודעים כי כבר למעלה מ-30 שנים חוקק בישראל חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ”ג – 1983, אשר מטרתו למנוע עישון במקומות ציבוריים.

כיצד החוק למניעת העישון מסייע במניעת עישון במקומות ציבוריים?

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

חוק למניעת העישון מסייע למגר את נזקי העישון בכך שאוסר על עישון במקומות ציבוריים.
מהם אותם מקומות ציבוריים על פי החוק? מדובר ברשימה ארוכה מאוד הכוללת למעשה את מרבית המקומות בהם מתאספת קבוצה גדולה של אנשים:

1.אולם המשמש דרך כלל לבית קולנוע, לתיאטרון, להופעות, לקונצרטים, לאופרה או למחול וכן חדר או אולם המשמש לדיון, להרצאה או לישיבות, וכן המסדרונות והאכסדרות, למעט חדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בהפסקות בידי הנהלת המקום, אם הוקצה, ששטחו אינו עולה על רבע מהשטח שהוקצה לציבור להמתנה בהפסקות, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום; אין בהוראות פרט זה, או פרטים אחרים בתוספת זו, כדי לגרוע מאיסור עישון מכוח כל דין או כדי למנוע מבעל המקום או המחזיק בו לאסור את העישון במקום.

הזינו מייל ותקבלו ללא תשלום או התחייבות עדכונים משפטיים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים

אנחנו לא שולחים דואר זבל אלא רק מידע משפטי שימושי. ניתן לבצע הסרה בכל שלב.

2.כל מקום בבנין של בית חולים או מרפאה, לרבות באזור הכניסה או היציאה לבניין, בטווח של 10 מטר מהדלת.

3. החלק הפתוח לציבור בבית מרקחת.

4.אולם קריאה וחדר קריאה בספריה הפתוחה לציבור, חוץ מן המקומות שהוקצו בידי הנהלת המקום שבהם יהיה העישון מותר, אם הוקצו, ובלבד שיש בהם סידורי אוורור תקינים והעישון בהם אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום.

5.כל מקום בבנין המשמש מוסד חינוך או מוסד להשכלה גבוהה לרבות מגורי תלמידים ולמעט חדר נפרד לחלוטין, שהוקצה לעישון בידי הנהלת מוסד שמתקיים בו חינוך על תיכוני, שתלמידיו בגיל העולה על 18 שנים (להלן מוסד על תיכוני), אם הוקצה, וחדר במגורים במוסד על תיכוני שבו גר רק מעשן, ובלבד שיש בהם סידורי אוורור תקינים והעישון בהם אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום, וכן למעט חדרי ההנהלה וחדרי הסגל, שחל עליהם פרט 15.

6.מעלית לנשיאת בני אדם.

7.אוטובוס וזוטובוס; בפרט זה, “אוטובוסוזוטובוס” – כהגדרתם בתקנות התעבורה, התשכא-1961 (להלן – תקנות התעבורה).

8. מונית בעת שיש בה נוסעים; בפרט זה, “מונית” – כמשמעותה בתקנות התעבורה.

9. רכבת, לרבות רכבת מקומית; לעניין פרט זה ופרט 9ב רכבתורכבת מקומית” – כהגדרתן בסעיפים 1 ו-46 לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשלב-1972.

9א.תחנת אוטובוס מקורה, לרבות בסככה וכיוצא בזה, ותחנה מרכזית כהגדרתה בפקודת התעבורה, למעט חדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום.

9ב.תחנת רכבת, לרבות רציף, למעט אזור שהוקצה לעישון בקצה הרציף וחדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום, וכן תחנה של רכבת מקומית.

9ג.רכב המשמש להוראת נהיגה, כמשמעותו בתקנות התעבורה, בעת שיש בו תלמיד נהיגה.

10. חנות.

11.מסעדה, מזנון, בית קפה, לרבות כל בית אוכל, בית משקה, מועדון, דיסקוטק או מקום אחר שבין עיסוקיו הגשת מזון או משקאות אחר (כולם להלן בית אוכל), למעט חדר נפרד לחלוטין, אם קיים, שהוקצה לעישון בידי הנהלת בית האוכל במפורש, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של בית האוכל ושטחו אינו עולה על רבע של השטח הפתוח לציבור; הוראות פרט זה יחולו גם על אזור הנמצא מחוץ למבנה בית האוכל ומשמש אותו (להלן – אזור), למעט חלק של האזור שהוקצה לעישון בידי הנהלת ביתהאוכל, אם הוקצה, ובלבד שאותו חלק של האזור שהוקצה לעישון אינו מקורה בדרך כלשהי, ומתקיים לגביו אחד מאלה:(1) שטחו אינו עולה על 15 מר; או (2) שטחו רציף ואינו עולה על רבע של שטח הישיבה מחוץ למבנה ושאר האזור שמור ללא מעשנים וסומן בבירור שהעישון בו אסור.

12.חדר או אולם פתוח לציבור המשמש לפעילות גופנית או לספורט, לרבות בריכת שחייה.

12א. בריכת שחייה שאינה במבנה, לרבות החבר שלה.

12ב.אצטדיון ספורט, למעט במקומות שהוקצו לעישון בידי הנהלת האצטדיון, אם הוקצו, כמפורט להלן: (1) שני אזורים נפרדים של מושבים, ובלבד שמספר המושבים בהם אינו עולה על רבע ממספר המושבים באצטדיון כולו;(2) חדר נפרד לחלוטין ששטחו אינו עולה על רבע מהשטח שהוקצה לציבור להמתנה בהפסקות, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של האצטדיון.

13. גן ילדים, מעון ילדים או בית ילדים.

14. חדר או אולם הפתוחים לציבור בבנק, בבית דואר או בסוכנות דואר או במקום אחר המשמש לקהל, לרבות חדר מדרגות ומעבר, או חדר, אולם או מסדרון המשמש להמתנה, למעט חדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום.

15.מקום עבודה, למעט חדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, לאחר התייעצות עם העובדים, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של הבניין ואין עובדים בו או נמצאים בו אנשים שהם או חלק מהם אינם מעשנים; לעניין חוק זה, “מקום עבודה” – כל מקום בבניין שעובדים בו אנשים ושאינו משמש למגורים ולרבות מקום כאמור שמי שמבצע בו עבודה הוא במסגרת שירות בכוחות הביטחון המנויים בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף 11.

15א. כל מקום במשרד ממשלתי.

16.השטח הפתוח לציבור בקניון, למעט בית עסק המפורט במקום אחר בתוספת זו ולמעט חדר עישון נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום.

17. אולם שמחות, למעט חדר נפרד לחלוטין, אם קיים, שהוקצה לעישון בידי הנהלת אולם השמחות במפורש, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של אולם השמחות ושטחו אינו עולה על רבע של שטח הפתוח לציבור; הוראות פרט זה יחולו גם על אזור הנמצא מחוץ למבנה אולם השמחות ומשמש אותו (להלן – אזור), למעט חלק של האזור שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, אם הוקצה, ובלבד שאותו חלק של האזור שהוקצה לעישון אינו מקורה בדרך כלשהי, לרבות בסככה וכיוצא בזה, ושטחו רציף ואינו עולה על רבע ממקומות הישיבה באזור, ושאר האזור שמור ללא מעשנים וסומן בבירור שהעישון בו אסור.

18. גן אירועים, וכן אזור הנמצא מחוץ למבנה ומשמש את גן האירועים (להלן – אזור), למעט חלק של האזור שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, אם הוקצה, ובלבד שאותו חלק של האזור שהוקצה לעישון אינו מקורה בדרך כלשהי, לרבות בסככה וכיוצא בזה, שטחו רציף ואינו עולה על רבע ממקומות הישיבה באזור ושאר האזור שמור ללא מעשנים וסומן בבירור שהעישון בו אסור.

19. מקלט ציבורי ומחסה ציבורי כהגדרתם בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשיא-1951.

20. כל מקום בבניין של בית כנסת, כנסייה, חילווה או מסגד ובחצר שלו, למעט אזור נפרד בחצר שהוקצה לעישון, אם הוקצה, בידי הנהלת המקום, ובלבד שאותו חלק של האזור שהוקצה לעישון אינו מקורה בדרך כלשהי, לרבות בסככה וכיוצא בזה, שטחו רציף ואינו עולה על רבע מהחצר ושאר החצר שמור ללא מעשנים וסומן בבירור שהעישון בו אסור.

21. כל מקום בבניין של מרכז תרבות נוער וספורט (מתנס) או של תנועת נוער.

22. כל מקום בבית אבות או דיור מוגן, למעט בחדר מגורים, ובלבד שלא גר בו מי שאינו מעשן, ולמעט חדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום.

תביעות ייצוגיות בגין עישון במקומות ציבוריים

בעבר הוגשו מספר תביעות ייצוגיות בגין עישון במקומות ציבוריים. האחרונה שבהן היא תביעה ייצוגית נגד מלון קלאב הוטל בגין עישון בשטח הבריכה (על פי חוק למניעת עישון במקומות ציבוריים, שטח הבריכה הוא מקום ציבורי).

נזקי העישון ידועים היטב לבתי המשפט, ולכן בתי המשפט מעודדים הגשת תביעות ייצוגיות בגין עישון במקומות ציבוריים.
מספר החלטות בתביעות ייצוגיות התייחסו לכך מפורשות:

בשא 6121/07 דן מן נפוקצטה בעמ:
לטעמי, יש לעודד את הגשתן של תביעות ייצוגיות מסוג זו שלפנינו, אשר עניינן באכיפה אזרחיתשל חוקים המסדירים את בריאות הציבור ואת איכות חייו.

רעא 9615/05 אירית שמש נפוקצטה בעמ, ([פורסם בנבו], 5.7.06):
“אכן
, הרשויות צריך שיעשו מלאכתן כפי שהטיל עליהן המחוקק בפיקוח ובאכיפה. ואולם, כבדותה ואיטיותה של פעולת הרשויות מצדיקה לפתוח פתח לאכיפה אזרחית“, כך שהאזרח האיכפתי המבקש לשמור את בריאותו ובריאות הציבור יוכל להשפיע אף הוא לתקנת הרבים.”

עידודו של בית המשפט בהגשת תביעות ייצוגיות מסוג זה אינו בלתי מבוסס. לאחרונה התפרסם באתר החדשות YNET שעיריית תל אביב מסרבת לאכוף את הוראות החוק במקומות עבודה פרטיים, ומטילה את האחריות על גופים אחרים.

חוק למניעת העישון מטיל על רשויות מקומיות לפעול אקטיבית לצורת מניעת עישון במקומות ציבוריים

על מנת למנוע עישון במקומות ציבוריים, סעיף 6א לחוק למניעת העישון מטיל חובה על רשויות מקומיות למנות מפקחים אשר יפקחו בשטח הרשות ויסייעו במניעת עישון במקומות ציבוריים. בסמכותם של פקחים אלה לעכב כל אדם המעשן במקום ציבורי עד לבואו של שוטר, אך לא יותר משעה אחת.

בנוסף, רשויות מקומיות חייבות לדווח מדי שנה לשר הבריאות באילו פעולות נקטה וכמה פקחים הסמיכה על מנת לסייע במניעת עישון במקומות ציבוריים.

אי מינוי פקחים מסכל למעשה את הוראות החוק ופוגע ביכולת למנוע את נזקי העישון. לכך עשויות להיות השלכות משפטיות כנגד הרשות המקומית, ואף נגד המעסיקים עצמם שאינם מקפידים על הוראות החוק. בין היתר, עשויים המעסיקים להיתבע במסגרת תביעה ייצוגית.

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. האם ניתן לתבוע נהג מונית או בעל מונית או תחנת מוניות בגין עישון במהלך נסיעה במונית ? האם התביעה היא ייצוגית או שניתן לתבוע ביהמ”ש לתביעות קטנות ?? תודה

כתיבת תגובה

הזינו מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומועילים

ניתן לבצע הסרה בכל שלב. אנחנו לא שולחים דואר זבל.

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב