בתאריך 14.4.2019 אישר בית המשפט המחוזי בחיפה תביעה ייצוגית בגין עישון בתחנה מרכזית המפרץ, נגד חברות האוטובוסים אגד וסופרבוס (ת”צ 49291-01-17 משה שגב נ’ אגד אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית ואח’).

במסגרת ההליך אגד וסופרבוס טענו כי אין באפשרותן למנוע לחלוטין עישון בתחנה מרכזית המפרץ, ובכל מקרה אין חובה על פי החוק והפסיקה למנוע לחלוטין עישון במקום. בנוסף, נטען כי החברות תלו שלטים האוסרים על עישון והסירו מאפרות מהמקום.

מטעם המבקש נשלח חוקר פרטי כדי לבחון האם מתקיים עישון בתחנה מרכזית המפרץ, והאם עובדי אגד וסופרבוס ניגשים למעשנים, מעירים להם, ואוסרים עליהם להמשיך ולעשן במקום. על פי ממצאי החוקר, עובדי אגד וסופרבוס אינם ניגשים למעשנים ולא מונעים את המשך העישון בתחנת האוטובוס.

בית המשפט: לא נעשה די כדי למנוע עישון בתחנה מרכזית המפרץ

בית המשפט אישר ניהולה של תביעה ייצוגית בגין עישון בתחנה מרכזית המפרץ, וקבע, בין היתר, כך:

התמונה המצטיירת מהראיות שהוצגו, ומאלו שלא הוצגו בפני בשלב זה, היא כי על אף  ההנחיות והנהלים שהופצו על ידי אגד והיה בהן כדי להוות מענה הולם לנקיטה באמצעים סבירים למניעת העישון, אין כל ראיה ממשית על פעילותם של סדרני העישון, או על קיומם של גורמים מפקחים בפועל, כנדרש.

אגד נערכה כיאות ברמת ההנהלה להתמודד עם האיסור על העישון ברחבי התחנה המרכזית. אך בשלב זה, ולו לכאורה, לא הוכח כי ההוראות המפורטות אכן יושמו בשטח על ידי האחראים במקום.

לגבי סופרבוס – כלל לא נטען שהיו פניות כאלו למעשנים שכן סופרבוס ראתה עצמה פטורה מלפעול ברציפיה למניעת העישון, עמדה שלא קבלתי.

לגבי אגד – לא צורפה רשימה שמית של הסדרנים שמונו לטענת אגד. לא הובא בפני תצהיר של אחד מסדרני העישון, שהיה בו כדי לסתור את טענת המבקש בענין זה. גם תצהיר מנהל התחנה הישיר המצוי בשטח מדי יום לא הובא בפני. אגד בחרה להרחיק את המצהירים, באופן שלא הובאו אלו שנוכחים מדי יום בתחנה. לא הוצגה פניה ולו אחת אל שוטר או מפקח מטעם העיריה, ועל אף קיומו של נוהל פנימי באגד המחייב מילוי טופס לגבי כל מקרה של מעשן שהעירו לו או על פניה לרשויות בעניין זה, לא צורף ולו טופס אחד או יומן המתעד מקרים אלו. כל עוד אלו לא הוגשו – החזקה העובדתית מלמדת כי אינם קיימים. גם הטענה כי המעשנים הינם “נרקומנים” נשארה טענה סתמית, מה גם שבתמונות נצפים חיילים רבים מעשנים. 

יש לציין שנתלו שלטים בתחנה. כמו כן לא קיימות מאפרות בתחנה. אך באשר לפעילות שוטפת אקטיבית לצורך מניעת העישון, פעילות שהיא קשה מטבעה וצורכת משאבים, לא הוכח בשלב זה  ולו לכאורה קיומה בשטח. לא הוכח כי פעלה מערכת כריזה. לא הוכח כי יוחד מקום לעישון ברחבי התחנה. לא הוכח כי סדרנים מטעם אגד פעלו (אין בתמונות כדי להעיד על הפעילות או על ההיקף. היעדר הדיווחים מעידים על היעדר פעילות). המסקנה המתבקשת בשלב זה היא כי המשיבות לא עמדו לכאורה בחובתן כמחזיקות במקום ציבורי לנקוט  באמצעים סבירים  למניעת העישון כנדרש בהתאם לחוק מניעת העישון.

טענת המשיבות כי היה בידי המבקש לפנות תחילה למי מנציגי המשיבות ולהסב את תשומת ליבם למעשנים תידון בשלב מאוחר יותר.  בדין אין חובה מפורשת על האזרח לעשות זאת, אך יש מקום לדון בהמשך בהיבטים שונים של משמעות אי הפניה למשיבות.

אגד טענה כי מרכזית המפרץ נסגרה כתחנה מרכזית, לאחר הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, והפעילות עברה לתחנה חדשה הסמוכה לה, שבנייתה ארכה חמש שנים והסתיימה, וגם מטעם זה אין מקום להגשתה של תובענה ייצוגית. אך אין בטיעון זה כדי להשפיע על הזכות להגשה תובענה ייצוגית בגין התקופה שחלפה עד למועד הגשת התובענה הייצוגית.

חוק מניעת העישון ותכליתו מלמדנו כי המחוקק ראה את הנזק הנגרם כתוצאה מעישון פאסיבי כנזק בר פיצוי. הפסיקה מכירה באופן עקבי בכך שנזקי עישון אינם מוגבלים למעשנים האקטיביים בלבד, אלא גם לאלו הפאסיביים המצויים בקרבתם (רע”א 9615/05 שמש נ’ פוקצ’טה בע”מ (05.07.06), ת”צ (מרכז) 4398-09-08 ליטבין נ’ בלה שלומקינס בע”מ (26.01.09)).

בשלב מקדמי זה אין לקבל את  הטענה כי מדובר בנזק שאינו חמור ואיננו מהותי, שלא מתאים לבררו במסגרת תובענה ייצוגית,  והקושי בהוכחת הנזק איננו מהווה בשלב זה מניעה מלהכיר בתובענה כייצוגית. העובדה ויתכן קושי בהוכחת הנזק  איננו מלמדת על כך שהתובענה איננה ראויה להתברר כתובענה ייצוגית. (ראו  בדומה בתצ (י-ם) 38375-06-13 בועז אליאס נ. רכבת ישראל בע”מ (13.5.14) .

טענות המשיבות בדבר אשם התורם של המבקש, גובה הפיצוי המתבקש ותקופת הפיצוי הינן שאלות שאין בהן כדי להביא לדחיית הבקשה לאישור. סוגיות אלו צריכות להתברר במסגרת הדיון בתובענה עצמה, לאחר שכל המסכת הראייתית תיפרס בפני בית המשפט. חשוב לציין גם כי במסגרתה של תובענה ייצוגית ניתן לבחון את קיומו של הקשר הסיבתי מנקודת מבט של “תובע על” המבטא את האינטרס המשותף של כל חברי הקבוצה. כך שגם אם לא מתקיים במקרה זה קשר סיבתי במובנו הפרטני, יסוד הקשר הסיבתי מתקיים במובנו הקבוצתי (ע”א 10085/08 תנובה נ’ עזבון המנוח ראבי ז”ל, 04.12.11).

[Total: 1 Average: 5]

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

יצירת קשר

רוצים שעורך דין אדי בליטשטיין יחזור אליכם? מלאו פרטים ליצירת קשר

הצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומועילים

ניתן לבצע הסרה בכל שלב. אנחנו לא שולחים דואר זבל.

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב