מה זה עשיית עושר ולא במשפט?

עשיית עושר זוהי טענה משפטית הלקוחה מחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל”ט – 1979. סעיף 1(א) לחוק זה קובע כך:

מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה לשלם לו את שוויה.

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

ניתן לדלות שלושה יסודות המגבשים עילה זו:

  1. קבלת נכס, שירות או טובת הנאה;
  2. התעשרות באה לזוכה מן המזכה ועל חשבונו;
  3. ההתעשרות שלא על פי זכות שבדין.

מספיק שאחד מיסודות אלה לא יתקיים על מנת שעילת עשיית עושר לא תתקיים. השאלה שעולה היא, האם במצב בו קיים הסכם תקף בין הצדדים ניתן לטעון לעשיית עושר?

הזינו מייל ותקבלו ללא תשלום או התחייבות עדכונים משפטיים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים

אנחנו לא שולחים דואר זבל אלא רק מידע משפטי שימושי. ניתן לבצע הסרה בכל שלב.

על פי פסיקות בתי המשפט, במצב בו קיים הסכם בתוקף לא ניתן להעלות טענת עשיית עושר משום שלא מדובר במצב בו ההתעשרות מתקיימת שלא על פי זכות שבדין (אמנם לכלל זה יש חריגים אך הם רלוונטיים למקרים ספציפיים ביותר).

טענת עשיית עושר אל מול הסכם תקף ומחייב נדונה לאחרונה במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית (ת”צ 22190-01-13 אילנית נדב ואח’ נ’ התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה (“הפול”)  בע”מ, אשר נדחתה בסופו של דבר). במסגרת פסק הדין נקבע, בין היתר, כך:

עקרון בסיסי במסגרת דיני עשיית עושר ולא במשפט הוא שלא ניתן לתבוע השבה של טובת הנאה אשר ניתנה על פי חוזה מחייב (ובמסגרת חלוקת הסיכונים והמשאבים שהוא מבקש להסדיר), כל עוד החוזה תקף, ומשמש בסיס משפטי להחזקת טובת ההנאה.

לעקרון זה עיגון בחקיקה במספר הקשרים: ראשית, סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשלט – 1979 מטיל את חובת ההשבה על מי שקיבל טובת הנאה על חשבונו של אחר שלא על פי זכות שבדין“. אדם המחזיק בטובת הנאה שהוקנתה לו מכוח חוזה תקף הוא בגדר מי שקיבל טובת הנאה על פי זכות שבדין“, ועל כן אינו חייב בהשבה; שנית סעיף 6(א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט קובע הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון ואין הסכם אחר בין הצדדים“. מכאן שכאשר קיים הסכם תקף המקנה את ההתעשרות לזוכה, אין תחולה לדיני עשיית עושר ולא במשפט; שלישית, הוראות ההשבה שבחוקי החוזים הכלליים מתנות את הזכות להשבה בכישלון החוזה (ראו, למשל, סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשלא1970 וסעיף 21 לחוק החוזים (חלק כללי), תשלג – 1973, המכירים בזכות ההשבה משבוטל החוזה“).

ודוק, יש המצביעים על קיומם של סייגים לכלל זה. מרביתם של הסייגים הללו הם מדומים, שכן הם מתייחסים למצב בו החוזה אינו מחייב, או לטובות הנאה שניתנו מחוץ למסגרת חלקות הסיכונים והמשאבים שהחוזה מבקש להסדיר (השוו פרידמן ושפירא בראור, עמודים 138 – 142. וראו הערה 10 בעמוד 138: “לאמיתו של דבר, אין מדובר בסייגים לעיקרון, אלא במצבים שבהם העיקרון, אם נוסח כיאות, איננו חל“). ואולם אין לכחד כי בפסיקת בית המשפט העליון ניתן למצוא גם דוגמאות לאמירות המלמדות כי יש הסוברים כי ניתן להכיר בחריגים לעיקרון זה (ראו, למשל, עמדתו של השופט יעקב טירקל בעא 1632/98 ארבוס נרובינשטיין, פד נה (3) 913, 925 (2001); והסייג שנקבע בעניין עמותת מורים בונים בלוד, פסקה 22, לפיו תתכן השבה ללא ביטול החוזה, אם תוכח תרמית). כשלעצמי, סבור אני כי ראוי להימנע מיצירת חריגים אמיתייםלכלל לפיו אין השבה של מה שניתן על פי חוזה תקף, ויש לאפשר השבה בדיני עשיית עושר ולא במשפט רק באותם מצבים בהם ניתן להצביע על פי דיני החוזים על כשל מלא או חלקי בחוזה

לסיכום: למעט חריגים ספציפיים, כאשר קיים הסכם מחייב ותקף בין הצדדים, טענת עשיית עושר ולא במשפט, לא תתקבל בבית המשפט.

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

הזינו מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומועילים

ניתן לבצע הסרה בכל שלב. אנחנו לא שולחים דואר זבל.

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב