שאלות כלליות בנושא זה ניתן לשאול בתחתית העמוד (במקום המיועד לכתיבת תגובות) ונשתדל לסייע. כמו כן, נשמח אם תכתבו לנו בתגובות אם מצאתם באתרנו את המידע המשפטי שחיפשתם, ואם לא, נשמח אם תציינו מה היה חסר לכם במאמר או במאמרים שקראתם באתרנו.

פגיעה בפרטיות – האם ניתן לנהל תביעה ייצוגית מבלי לחשוף את זהות התובע הייצוגי?

בתאריך 9.10.2016 ניתנה החלטה חריגה ומעניינת בעניין פגיעה בפרטיות של תובע במסגרת תביעה ייצוגית (ת”צ 16319-09-15 פלוני אלמוני נ’ Avid Life Media Inc).

תחילת הפרשה בפריצת האקרים לאתר האינטרנט Ashley Medison שמיועד בעיקר לאנשים נשואים או כאלה שנמצאים בקשר, אך מעוניינים בקשרים מזדמנים נוספים עם אנשים אחרים.
לטענת התובע הייצוגי, החברה שהפעילה את האתר התרשלה בכך שאפשרה להאקרים לפרוץ למחשביה ולחשוף את שמות המנויים באתר, ובכך פגעה בפרטיות המנויים שלה.

התובע הייצוגי ביקש מבית המשפט לאפשר לו לנהל את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית מבלי לחשוף את שמו, על מנת למנוע פגיעה נוספת בפרטיותו. בית המשפט נעתר לבקשה בתנאי שפרטיו של התובע הייצוגי יוגשו לבית המשפט ולצד שכנגד (הנתבעת).

הנתבעת עתרה לבית המשפט ודרשה להסיר את האיסור על גילוי פרטי המבקש והפנתה להליך מקביל בארה”ב המתנהל מולה, במסגרתו הורה בית המשפט לחשוף את פרטי התובעים הייצוגיים על מנת שלחברי הקבוצה תהיה האפשרות לדעת מי מייצג אותם. עוד נטען על ידי הנתבעת כי באותו הליך 18 מתוך 43 תובעים ייצוגיים לא חששו כי תתקיים פגיעה בפרטיות, והסכימו לחשיפת פרטיהם.

במסגרת החלטתו בעניין האפשרות שתתקיים פגיעה בפרטיות של התובע הייצוגי קבע בית המשפט, בין היתר, כך:

בגדר הוראות החוק הספציפיות שלפיהן ניתן להורות על איסור פרסום פרטיו של אדם בא גם איסור פרסום לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות(סעיף 70(ד) בחוק בתי המשפט).

היכן עובר קו הגבול שמעבר לו ראוי עקרון פומביות הדיון לסגת מפני הפגיעה בפרטיות?

כאמור בענין ורדה רות יהל, המחוקק הציב את נקודת האיזון בסעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט בין הערכים החוקתיים המתנגשים – עקרון פומביות הדיון מחד גיסא, והזכות לפרטיות מאידך גיסא – במקום בו נגרמת פגיעה חמורה בזכות לפרטיות(פסקה 21). אין די בפגיעה בפרטיות ויש לבחון גם את עוצמתה, על מנת שהמקרה יעמוד בדרישת מניעת פגיעה חמורה (ידיעות אחרונות, פסקה 10). ככל שהמידע נוגע לליבת הפרטיות, כגון בעניינים אינטימיים, משפחתיים או רפואיים – תגבר הנטיה לראות בפגיעה בה משום פגיעה חמורה בזכות לפרטיות (פסקה 22). ועדיין אין מדובר באמת מידה יחידה, ויש להוסיף ולשקול את מידת הפגיעה בעקרון פומביות הדיון אל מול הפגיעה החמורה בפרטיות, את השלב שבו מצוי ההליך המשפטי, וכן את ההנחיה שהחריגים לעקרון פומביות הדיון יפורשו בצמצום (ידיעות אחרונות פסקה 11). בענין רות יהל נקבע בנוסף כי יש לתת משקל למיהות הנפגע, לאופן שמירת המידע, ולאופן השגת המידע.

כיצד יוכרע מאבק הערכים המיוצגים בעקרון פומביות הדיון אל מול הללו שעניינם שמירה על הפרטיות מפני פגיעה חמורה בנסיבות ענייננו?

כהנחיית הפסיקה עליי להביא בחשבון בשלב זה מיהו המבקש, את אופן שמירת המידע ואת אופן השגתו. ברי כי המבקש הוא מי שבקש את שירותי המשיבה, וסבר כי המשיבה מבטיחה שמירה על פרטיותו. לדבריו, המידע הושג עי פריצה לאתר של המשיבה. ההליך עדיין בתחילתו, מה שמגביר את משקלה של השמירה על הפרטיות. בענייננו יש לתת משקל נוסף ועודף לכך שעסקינן בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שבה למבקש תפקיד בייצוג הקבוצה כולה.
למיטב ידיעתי אין עדיין פסיקה הנוגעת לנושא זה במסגרת של תובענה ייצוגית.

במקרה שלפניי, כאשר נושא התביעה מניח פגיעה חמורה במבקש ובחברי הקבוצה (אשר ככלות הכל התקשרו עם אתר שהבטיח להם פרטיות, וזהו נושא התובענה) – נראה כי מטרת החוק תסוכל אם לא ניתן יהיה להגיש תביעות מסוג זה, בשל שמירת הפרטיות של כל אחד מחברי הקבוצה.
על כן, בשלב זה יש להותיר את החיסיון על כנו: הפגיעה האפשרית בפרטיות חברי הקבוצה חמורה, והיא נובעת מן הנושא עצמו, שהוא בליבת הנושאים האישיים של אדם. אמנם בעצם הפרסום כבר נתגלו סודותיהם של המנויים לכל מי שמחפש אותם, ואולם הפגיעה בפרטיות עלולה להיות רחבה מן הפגיעה במבקש עצמו. למשל, מתן פומביות לשמו עלול לפגוע גם בבן זוגו או בחברי קהילתו הקרובה.

יתרה מזו, התביעה בכללותה נולדה לכאורה כתוצאה מן הפגיעה שנפגעה פרטיותם של חברי הקבוצה. התניית הדיון בחשיפתם או בחשיפת מי מהם שמוכן להיחשף עלולה לפגוע במטרה חשובה של חוק תובענות ייצוגיות: אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו. אם לא ניתן לדון בעילת התובענה תוך הטלת חיסיון על שמות התובעים, לכאורה לא ניתן יהיה להשתמש בעילת תביעה זו, אלא בתביעה פרטית, ועל כן פחות משמעותית באופן ציבורי.
ניתן לאזן את הפגיעה בעקרון החשוב של פומביות הדיון בכך שדלתות בית המשפט תישארנה פתוחות לדיון פומבי, ויותר פרסום של הדיון – תוך שמירה על פרטיותו של המבקש, והוראה כי לא יפורסמו פרטים מזהים שלו. כך אני מורה.

זאת ועוד, החלטה זו בדבר שמירה על הפרטיות מתייחסת רק לשלב זה של הדיון: שלב הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. אין להוציא מכלל אפשרות שיתברר בהמשך כי הפגיעה בפרטיות אינה כה רבה, והמשיבה תעתור להסרת החיסיון בעתיד (לאפשרות להסיר חיסיון בשלב מאוחר יותר ראה ענין רות יהל).

[Total: 1 Average: 5]

רוצים לקבל עדכונים בנושא זה ובנושאים נוספים? הזינו כתובת מייל.

כתיבת תגובה