הזינו מייל ותקבלו עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים

המלצות שקיבלנו מלקוחות המשרד (לחצו להגדלה)

המלצות

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

בנוסף לסעדים ממוניים (נזקים שניתן לכמת בכסף) ניתן לתבוע במסגרת תביעה ייצוגית גם סעד כספי גם בגין עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה.

עוגמת נפש זהו שם כללי לנזקים לא ממוניים (נזקים שלא ניתן לכמת בכסף) כגון אבדן נוחות, כעס, תסכול, תחושות שליליות ועוד.

פגיעה באוטונומיה משמעותה שלילת זכות הבחירה של אדם. סוגיית הפגיעה באוטונומיה התעוררה במלוא חוזקתה במקרה שבו תנובה הוסיפה סיליקון לחלב. במקרה זה נטען כי מתקיימת פגיעה באוטונומיה משום שהלקוחות לא עודכנו בכך ולכן נשללה מהם זכות הבחירה להחליט האם להכניס סיליקון לגופם או לא.

עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה הם נזקים שונים.

בתי המשפט הכירו באפשרות לתבוע עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה במסגרת תביעה ייצוגית

בשנה שעברה ניתן פסק דין של בית המשפט העליון בעניין פריניר אשר סיכם בצורה טובה את המקרים בהם ניתן לתבוע פיצוי עבור עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה במסגרת תביעה ייצוגית. פסק דין פריניר דובר על יצרן רוטב עגבניות שהצהיר כי המוצר כשר לפסח כאשר בפועל לא היה כשר לפסח.

בין היתר נקבע בפסק הדין כך:

"הפגיעה באוטונומיה של הצרכן בגין "הטעיה צרכנית" – שמשמעותה היא שלילת כוח הבחירה של הנפגע בשל הטעיה, או בשל אי גילוי עניין מהותי הרלבנטי לעיסקה – מוכרת כיום בפסיקת בית משפט זה כראשנזק, המקים עילת תביעה, לרבות בהליך ייצוגי. יחד עם זאת, נפסק כי: "בהעדר קיומו של נזק המתבטא בתחושות שליליות", כגון: כעס, תסכול, עלבון, גועל, זעזוע, עוגמת נפש וכיוצא באלה – "פגיעה זו לא תצמיח זכות לפיצויים".

מסקנתי הנ"ל, שלפיה במצב הרגיל לא יהיה זה מוצדק להכיר בנזק של פגיעה באוטונומיה רק בשל קיומה של הטעיה, הפרת חובתגילוי, או הפרת חובה אחרת מצידו של עוסק, מבלי שנלווה אליה "דבר מה נוסף" – מתחייבת, לטעמי, לנוכח הרציונלים העומדים בבסיס ההכרה בראשנזק זה."

האם ניתן לתבוע פיצוי בגין עוגמת נפש וגם בגין פגיעה באוטונומיה?

כזכור, עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה הם נזקים שונים, אך שניהם באים לפצות בגין נזק לא ממוני (נזק שלא ניתן לכמת בכסף). עולה השאלה האם מדובר בכפל פיצוי בגין אותו נזק?

גם לכך התייחסה פסיקת בית המשפט (ע"א 10085/08 תנובה נ' עזבון המנוח תופיק ראבי):

"אכן ראש הנזק של פגיעה באוטונומיה מגולם בשלילת כוח הבחירה מן הנפגע הכרוכה ברוב המקרים באי גילוי של עניין מהותי לאותו נפגע. על כן, ולמצער ככל שהדבר נוגע לתובענות ייצוגיות, מותר אף להניח כנקודת מוצא לצורך הערכת הנזק הלא ממוני שנגרם למי שפגעו כך באוטונומיה שלהם, כי כתוצאה מאותה פגיעה הם חשים רגשות של כעס, תסכול ועלבון (בעוצמה כזו או אחרת על פי הנסיבות הקונקרטיות של המקרה). רגשות אלה שנגרמו כתוצאה מהתנהגות המזיק מצדיקים פיצוי בגין נזק לא ממוני.

אולם אין מדובר בחזקה חלוטה לפיה התעוררו אצל הנפגע רגשות כאלה בכל מקרה שבו התרחשה פגיעה באוטונומיה. לכן באותם המקרים אשר בהם יעלה בידי המזיק להוכיח כי אף שבהתנהגותו שלל מן התובע או מחברי הקבוצה את כוח הבחירה, נותרו אלה שווי נפש ואדישים לכך, כי אז ניתן לקבוע שהם אינם זכאים לפיצוי בגין ראש נזק זה משום שלאמיתו של דבר ואף שכוח הבחירה נשלל מהם – לא נגרם להם כתוצאה מכך נזק לא ממוני".

כלומר, לא בכל מקרה שתתקיים פגיעה באוטונומיה תתקיים בהכרח עוגמת נפש. על מנת להימנע מפיצוי עבור עוגמת נפש על הפוגע/המזיק להראות שעל אף הפגיעה באוטונומיה הנפגעים נשארו אדישים ולכן אין סיבה לפצותם בגין עוגמת נפש, שכן לא נגרמה להם כל עוגמת נפש.

משרדו של עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בעיקר בליטיגציה אזרחית – מסחרית, ומתמקד בתחום התובענות הייצוגיות. ניתן לקרוא פרטים נוספים על תביעות ייצוגיות אלה כאן.

ניתן לעיין בפרסומים מהתקשורת על תביעותיו של עורך דין אדי בליטשטיין כאן.

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם

לקבלת עדכונים משפטיים נוספים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים הזינו כתובת מייל והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתובת מייל

יש לכם שאלה או הערה בעניין המאמר? כתבו לנו תגובה ונשתדל להגיב בהקדם

כתיבת תגובה