פסילת רישיון נהיגה לאחר נהיגה בשכרות נועדה למנוע מהנהג להמשיך ולסכן את הולכי הרגל ונהגים אחרים. למעשה אדם שנהג תחת השפעת אלכוהול מעיד על קלות דעת וחוסר אכפתיות כלפי הולכי רגל ונהגים אחרים, והדבר אכן עשוי לפעול לחובתו.

בדיקה באמצעות מכשיר ה”ינשוף” מגלה כאשר רמת האלכוהול בליטר אחד של אוויר חורגת מ-240 מיקרוגרם. במצב כזה אדם נחשב כמי שנהג בשכרות וניתן לשלול את רישיונו מיד למשך 30 ימים (פסילה מנהלית). לאחר תום הפסילה המנהלית רישיונו של הנהג יוחזר לו, אלא אם המדינה הגישה בקשה להורות על פסילת רישיון נהיגה לאחר נהיגה בשכרות עד תום ההליכים.

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

אם המידע שאתם קוראים סייע לכם נשמח אם תשתפו אותו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

ישנה חשיבות רבה למועד הגשת הבקשה לפסילת רישיון נהיגה עד תום ההליכים. אם הבקשה לא הוגשה במהלך תקופת הפסילה המנהלית, הדבר עשוי להעיד כי גם המשטרה אינה רואה בנהג כנהג מסוכן (אחרת לא הייתה מחזירה לו את הרישיון), והדבר בהחלט עשוי לסייע לנהג להמנע מהחלטה המורה על פסילת רישיון נהיגה לאחר נהיגה בשכרות עד תום ההליכים.

רוצים לקבל עדכונים משפטיים בנושא זה ובנושאים משפטיים מעניינים נוספים? הזינו מייל ונדאג שתמיד תשארו מעודכנים – השירות לא כרוך בתשלום

אנחנו לא שולחים דואר זבל אלא רק מידע משפטי שימושי. ניתן לבצע הסרה בכל שלב.

היסטוריית עבירות התנועה שביצע הנהג עשויה להיות רלוונטית מאוד לצורך החלטה בעניין פסילת רישיון הנהיגה עד תום ההליכים. כאשר לנהג היסטוריית עבירות תנועה “עשירה”, המעידה על עבירות רבות וקשות, הסיכוי להמנע מפסילת רישיון נהיגה עד תום ההליכים ילך ויקטן.

לעומת זאת, אם מדובר בנהג בעל היסטוריית עבירות תנועה לא משמעותיות, הדבר עשוי בהחלט לסייע לו להמנע מהחלטה בעניין פסילת רישיון נהיגה לאחר נהיגה בשכרות עד תום ההליכים.

סוגיות אלה הוזכרו בהחלטת בית המשפט בפ”ת 8221-09-19 מדינת ישראל נ’ ראמי מרעי (החלטה מיום 4.11.2019). באותו מקרה הנהג נתפס לאחר נהיגה בשכרות, כאשר רמת האלכוהול בדמו הייתה 977 מיקרוגרם (פי 4 מהמותר). המדינה ביקשה פסילת רישיון נהיגה לאחר נהיגה בשכרות עד תום ההליכים, ומנגד, הנהג ביקש שרישיונו לא יפסל.

שם נקבע, בין היתר, כך:

באשר למסוכנות – נהיגה בשכרות הינה עבירה חמורה הטומנת בחובה סכנה רבה, שיש בה כדי לסכן את הנהג עצמו ואת ציבור המשתמשים בדרך. ראו למשל רעפ 8719/14 יעקב בן בנטוליליה נ’ מדינת ישראל (14.1.15) ; רעפ 2829/13מו מוריאל נ’ מדינת ישראל (29.4.13); רע”פ 106/10אלפרד כהן נ’ מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.04.2010); ורע”פ 6439/06קריטי נ’ מדינת ישראל, 19.10.2006.

לכך יש להוסיף, כי בהתאם למדידת מכשיר הינשוף, ריכוז האלכוהול שנמצא בגופו של המשיב גבוה יותר מפי 4 מריכוז האלכוהול המותר על פי החוק, והמשיב כשל במבחני הביצוע של עמידה והליכה על קו; וכן את נסיבות ביצוע העבירה בנהיגה לתחנת המשטרה, כשהמשיב נוהג בשטח התחנה.

בפסיקה גם נקבע, כי העבירה של נהיגה בשכרות מצדיקה פסילתו של נהג עד לתום ההליכים. ראו ב”ש 90192/07 (מחוזי ת”א) יניב רדליך נ’ מדינת ישראל, 18.2.07 (לא פורסם), ובש”פ 1965/07 יניב רדליך נ’ מדינת ישראל 06/03/07; בש”פ 10865/06אשר ישעיהו נ’ מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.01.2007); ב”ש (מחוזי תל אביב-יפו) 92994/07 יחיד יוסף נ’ מדינת ישראל (פורסם בנבו, 23.09.2007); ע”ח (מחוזי ת”א) 21578-06-10אלרועי משה בנו נ’ מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.06.2010); וע”ח (מחוזי ת”א) 17389-05-14פירו נ’ מדינת ישראל, 14.5.14 (לא פורסם):

“השקפתי היא שנהג הנוטל הגה בידו לאחר ששתה אלכוהול בכמות העולה על המידה המינימלית המותרת, מסכן בזדון ובעיניים פקוחות את הבריות. כאשר מתברר שיש ראיות לכאורה כנגד נהג כזה, אין זה ראוי להניח בידו לשוב ולנהוג כל עוד משפטו מתקיים”.

יחד עם זאת, למשיב ותק נהיגה משנת 2006 ולחובתו 5 הרשעות קודמות, – מתוכן 3 הרשעות מסוג ברירת משפט מלפני שנת 2010, וכן הרשעה משנת 2019 בגין עצירת רכב במקום המיועד לנכה והרשעה משנת 2018 בגין אי שמירת רווח, – ועברו התעבורתי אינו מכביד, ומדובר בעבירה ראשונה מסוגה.

לכך יש להוסיף, כי בקשת הפסילה הוגשה לאחר שהסתיימה תקופת הפסילה המנהלית ורישיונו של המשיב הוחזר לו. אמנם על פי הפסיקה אין בכך כדי למנוע הגשת בקשה לפסילה עד תום ההליכים (בש”פ 2653/99מסעאד זיאד נ’ מדינת ישראל (פורסם בנבו, 29.04.1999); בש”פ 3345/09גוואד גבן נ’ מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.04.2009)), אולם המבקשת לא הסבירה שיהוי זה, ויש בכך כדי להצביע על היעדר דחיפות מצד המבקשת בהגשת הבקשה, עובדה המשליכה על המסוכנות.

בכלל נסיבות אלה, נוכח המסוכנות הקיימת מעצם העבירה של נהיגה בשכרות, ומרף השכרות הגבוה, אני סבורה כי פסילת רישיונו של המשיב עד תום ההליכים הינה מוצדקת. עם זאת, כפי שצוין לא אחת, הפסילה עד תום ההליכים המשפטיים אינה בבחינת מקדמה על חשבון העונש; ונוכח העבר התעבורתי, והעובדה כי הבקשה הוגשה לאחר שתקופת הפסילה המינהלית הסתיימה ורישיונו של המשיב הוחזר לו; ומבלי להקל ראש מחומרת המיוחס לו לכאורה, ומהמסוכנות הנשקפת מנהיגה בשכרות; אני סבורה, כי אין מקום להיעתר למלוא תקופת הפסילה המבוקשת.

לפיכך, אני נעתרת באופן חלקי לבקשה, ומורה על פסילתו של המשיב מלנהוג, מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה למשך 2 חודשים.

במקרה זה, לנוכח העובדה שהבקשה לפסילת רישיון הנהיגה עד תום ההליכים הוגשה לאחר הפסילה המנהלית ולנוכח היסטוריית עבירות התנועה של הנהג, בית המשפט הורה על פסילתו של רישיון הנהיגה לחודשיים בלבד.

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

אם המידע שאתם קוראים סייע לכם נשמח אם תשתפו אותו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב