קבוצה בתביעה ייצוגית – בית המשפט העליון מדגיש שוב את חשיבותה

קבוצה בתביעה ייצוגית חשובה במיוחד. חוק תובענות ייצוגיות קובע כי לא ניתן לנהל תביעה ייצוגית אם לא קיימת קבוצת נפגעים, וזאת בניגוד לתביעה אישית – תביעה פרטית.

הוכחת קבוצה בתביעה ייצוגית מוטלת על התובע הייצוגי. התובע הייצוגי אינו יכול להסתפק באמירה לקונית במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית לפיה אם המחדל רלוונטי אליו, הוא בוודאי רלוונטי לעוד נפגעים רבים נוספים. זהו בדיוק הדבר שיש להוכיח, וזאת הסיבה שממולץ לאנשים אשר שוקלים הגשת תביעה ייצוגית לאתר אנשים נוספים (רבים ככל הניתן) אשר נפגעו בצורה דומה, על מנת לצרפם להליך המשפטי.

יתרון נוסף בהוכחת קבוצה בתביעה ייצוגית הוא שהדבר יקשה על הנתבעת לטעון כי יש להורות על דחייתה של התביעה משום שמדובר בטעות נקודתית. טעות נקודתית עשויה להיות טענת הגנה טובה משום שאם מדובר במחדל נקודתי, הדבר יצריך בדיקות פרטניות שאינן מתאימות להליך ייצוגי. כלומר, במקרה שכזה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית תדחה (והתובע הייצוגי יחויב, לרוב, בהוצאות משפט, אשר עשויות להגיע לעשרות אלפי שקלים) גם אם התובע הייצוגי צודק בטענותיו האישיות.

בית המשפט העליון התייחס בעבר לחשיבותה של הוכחת קבוצה בתביעה ייצוגית לצורך הצלחתה. והנה בפסק דין נוסף שניתן בתאריך 5.11.2015 (ע”א 7141/13 קונקטיב גרופ בע”מ נ’ שמעון דבוש) בית המשפט העליון חוזר ומדגיש עניין זה.
במקרה הנדון הוגשה תביעה ייצוגית נגד חברה אשר הפעילה אתר אינטרנט בשם 1BUY1
, באמצעותו הציעה מוצרים שונים למכירה בשיטה של מכרזים. שיטת המכרזים לא הייתה רגילה ועלה חשש שמדובר ב”משחק אסור” כהגדרתו בסעיף 224 לחוק העונשין

בית המשפט המחוזי אישר את ניהולה של התביעה כתביעה ייצוגית, ובסופו של דבר ניתן נגד החברה פסק דין במסגרת התובענה עצמה. משכך, הוגש ערעור לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון התייחס לקבוצה בתביעה ייצוגית וקבע כי במקרה זה אין אינטרס לקבוצה בניהול התובענה

בפסק הדין נקבע, בין היתר, כך:

“תובענה ייצוגית אמורה להתנהל כאשר לכל חברי הקבוצה בשמה מוגשת התובענה יש ענין משותף ואינטרס משותף בנושא התובענה: סעיף 4 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס”ו – 2006 (להלן: החוק, או חוק תובענות ייצוגיות). בית המשפט אליו מוגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית אמור לבדוק, בין היתר, האם השאלות שמעוררת התובענה “משותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה” (סעיף 8(א)(1) לחוק וכן סעיף 14 שם).

דא עקא, שהמשתתפים ב”מכרזים” שניהלה המערערת אינם קבוצה הומוגנית בעלת אינטרס משותף. למעשה, קיים ניגוד עניינים מובהק בין חלקי הקבוצה, שכן אין חולק כי חלק מהמשתתפים ב”מכרזים” זכו בזכיות מעבר לסכום ששילמו כדמי השתתפות במכרז, חלקם אף בזכיות יקרות ערך. ברור בעליל כי לאותם משתתפים שזכו בזכיות בערך הגבוה מדמי ההשתתפות ששילמו אין אינטרס כי ייקבע שמדובר ב”משחק אסור” ובחוזה פסול שדינו פסלות, כפי שנתבקש בתובענה, שכן קביעה כזו עשויה להוביל לחובת השבה מצדם של הזכיות (סעיפים 31-30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל”ג 1973- (להלן: חוק החוזים)). מכאן, שכלל ציבור משתתפי המכרזים האמורים, שהוגדרו כאמור כקבוצה לצורך ההליך הנדון, אינם בעלי אינטרס משותף וממילא אינם יכולים לשמש קבוצה אחת לצורך תובענה ייצוגית.”

[Total: 1 Average: 5]

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

המלצות לקוחותינו

ליצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין חייגו 03-6427876 או השאירו את פרטיכם

הזינו מייל ותקבלו עדכונים ומידע נוסף בנושא זה ונושאים משפטיים נוספים

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב