פסיקה חדשה של בית המשפט העליון בעניין קבלת ספאם והמדיניות הראויה שעל בית משפט לתביעות קטנות לפעול לפיה, עשויה לשנות ולהגדיל את גובה הפיצויים שייפסקו לטובת התובעים שיתבעו ספאמרים (רע”א 7064/17 יהונתן ארד נ’ מנקס אונליין טריידינג בע”מ, פסק דין מיום 11.12.2018).

עד לפסיקה זו של בית המשפט העליון, קבלת ספאם לא הובילה תמיד לפיצוי כספי גם אם התובע הוכיח שאכן קיבל ספאם שנשלח על ידי הנתבע. בתי משפט לתביעות קטנות נימקו דחיות של תביעות העוסקות בקבלת ספאם בכך שהיה על התובע להקטין את נזקיו באמצעות משלוח הודעת הסרה לגורם ששלח את הספאם, ולא לאגור הודעות רבות במטרה להגיש תביעות מנופחות לקבלת פיצוי כספי.

שופטים רבים בבתי משפט לתביעות קטנות אף קבעו כי אגירת הודעות ספאם רבות, במטרה לקבל פיצוי כספי גבוה, מעידה על חוסר תום לב מצידו של התובע, וכי התנהגות זו אינה משרתת את תכליתו של “חוק הספאם”. קביעות אלה שימשו פעמים רבות לדחיית התביעות בגין קבלת ספאם וחיוב התובע בהוצאות משפט.

בית המשפט העליון קבע כלל: קבלת ספאם מחייבת פסיקת פיצוי כספי

בית המשפט העליון קבע בצורה מפורשת כי קבלת ספאם מחייבת פסיקת פיצוי כספי, והכלל הוא שהפיצוי הכספי צריך להיות קרוב לסכום המקסימילי (1000 ש”ח פיצוי כספי בגין כל הודעת ספאם):

מטעמים אלו גם נקבע בפסיקתו של בית משפט זה כי על התובע פיצויים לדוגמה בגין הפרת הוראות חוק התקשורת לא חלה חובה להקטין את נזקו בדרך של בקשה להסרה מרשימת התפוצה של שולחי ההודעות, וזאת מאחר שמטרת החוק היא ליצור הרתעה כנגד החברות המפרות ולעודד את התובע להגיש תביעות יעילות ולא לפצות את התובע על הנזק שנגרם לו בפועל (עניין חזני, בפסקה 17). כמו כן נקבע כי בתביעה לפיצויים לפי חוק זה רשאי בית המשפט לפסוק הוצאות משפט ושכר טרחה בסכום שעולה על סכום הפיצוי המקסימלי, ובלבד שהסכום הכולל שנפסק יהיה מידתי וסביר, וזאת במטרה להפוך הגשת תביעות אלו לכדאיות (עניין חזני, פסקה 10). עוד נקבע כי תכליתו ההרתעתית של חוק התקשורת והעובדה כי המחוקק רואה בפיצויים לדוגמה כלי מרכזי במלחמה בתופעת הספאם מובילים למסקנה כי בבואם לפסוק פיצוי, על בתי המשפט להתייחס לרף העליון של הפיצויים לדוגמה (1000 ₪) כנקודת מוצא, ממנה ניתן לסטות במקרים המתאימים (עניין גלסברג בפסקה יב).

בפסק דינו הניח בית המשפט כי יש בידו סמכות שלא לפסוק כלל פיצוי גם במקרה בו נקבע כי הופרו הוראות חוק התקשורת. אכן החוק קובע כי “רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק” (סעיף 30א(י)(1)), ולכאורה משתמע מכך כי רשאי הוא ממילא גם שלא לפסוק פיצויים כאלה כלל. ברם, בהעדר צורך בהוכחת נזק קשה לחשוב על נסיבות העשויות להצדיק שלילה מוחלטת של פיצויים. תוצאה כזו לכאורה אינה הולמת את תכליתו של החוק להעניק פיצוי לנפגע הודעת ספאם ללא צורך בהוכחת נזק כדי ליצור הרתעה אפקטיבית כלפי שולחי הודעות ספאם. תוצאה כזו גם אינה מתיישבת עם ההלכה לפיה על בתי המשפט להתייחס לרף העליון של הפיצויים שקבע המחוקק (1000 ₪) כנקודת מוצא בקביעת גובה הפיצוי, ממנה ניתן לסטות במקרים מתאימים (ענין גלסברג, פסקה י”ב). המשמעות של הלכה זו היא, כי מי שהוכיח את תביעתו זכאי, כנקודת מוצא, לפיצוי בשיעור הקבוע בחוק, בכפוף לשיקול דעת בית המשפט להפחית משיעור זה בהתאם לשיקולים הקבועים בחוק או שיקולים אחרים בדומה לאלה המגשימים את תכלית החוק.

מכל מקום, גם אם אין לשלול לחלוטין אפשרות קיומן של נסיבות חריגות ונדירות העשויות להצדיק הימנעות מפסיקת פיצוי לתובע שהוכיח את תביעתו, הרי שנסיבות כאלה וודאי לא התקיימו בענייננו, ולדעתי שגו הערכאות קמא כאשר קבעו כי הענקת פיצוי בתביעת המערער (ובתביעות של תובעים אחרים שנעזרו בספאם אוף) מנוגדת לתכלית החוק.

 

מפסיקת בית המשפט העליון עולה בבירור כי הכלל הוא שכל קבלת ספאם מזכה בפיצוי כספי ושלילת פיצוי כספי בגין קבלת ספאם תעשה ב”נסיבות חריגות ונדירות בלבד”.

[Total: 1 Average: 5]

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

המלצות לקוחותינו

ליצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין חייגו 03-6427876 או השאירו את פרטיכם

הזינו מייל ותקבלו עדכונים ומידע נוסף בנושא זה ונושאים משפטיים נוספים

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב