הזינו מייל ותקבלו עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים

המלצות שקיבלנו מלקוחות המשרד (לחצו להגדלה)

המלצות

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

מה זה שיימינג ברשת (ONLINE SHAMING או CYBER SHAMING)?

שיימינג מתורגם לעברית כ"ביוש". מטרתו של שיימינג ברשת (או ביוש ברשת) או בכל פלטפורמה אחרת היא לפגוע או לבזות את האדם כנגדו מפורסמת ידיעה כלשהי. למעשה מדובר בלא פחות מאשר תופעת בריונות ברשת.

כיום, תופעת שיימינג ברשת מעסיקה רבות את בתי המשפט השונים משום שהאינטרנט תפס חלק מרכזי בחיינו, הוא זול וזמין כמעט לכולם, והוא מאפשר להגיע לתפוצה רחבה מאוד, ולכן הפגיעה באדם נגדו בוצע שיימינג עשויה להיות חמורה במיוחד.

כלי נפוץ כיום לביצוע שיימינג ברשת היא הרשת החברתית פייסבוק. ביצוע שיימינג בפייסבוק הוביל לפסיקות מעניינות במיוחד, לא רק משום שסכומי הפיצוי שנפסקים לנפגעים עשויים להיות גבוהים במיוחד, אלא משום שבתי המשפט הרחיבו את האחריות לא רק על מי שכתב את הפוסט המקורי והאחראי לביצוע השיימינג, אלא מי שעשוי לשלם פיצוי כספי לנפגע הוא גם מנהל קבוצת הפייסבוק בה בוצע השיימינג.

ניתן להטיל אחריות על שיימינג ברשת גם על האדם ששיתף פוסט בפייסבוק. כלומר, אותו אדם לא כתב את הדברים הפוגענים אך הוא הפיץ את השיימינג (בתום לב או לא) ולכן הגדיל את החשיפה לפוסט הפוגעני, ומשכך ניתן להטיל עליו אחריות ולחייבו בפיצוי כספי לטובת הנפגע.

לעומת זאת, המגמה בפסיקה היא לא לחייב בפיצויים אדם שביצע "לייק" לפוסט המהווה שיימינג.

דרך נוספת לביצוע שיימינג היא באמצעות קבוצות וואטסאפ. גם כאן פועל אותו עיקרון – המפרסם כותב הודעה לקבוצה גדולה של אנשים במטרה לפגוע באדם אחר. כדי לקבל פיצוי כספי הנפגע לא חייב להיות חבר באותה קבוצת וואטסאפ.

אפשרות נוספת לבצע שיימינג על ידי אפליקציית וואטסאפ היא לבצע צילום מסך של התכתבות הכוללת תוכן פרטי ולהפרסם אותו ברשת או בפייסבוק, והכל במטרה לבזות את אחד המשתתפים להתכתבות.

עצוב בעקבות שיימינג ברשת

האם כל פרסום שלילי בפייסבוק מהווה שיימינג ברשת?

התשובה היא חד משמעית לא. סוגיה זו מגיעה לפתחם של בתי המשפט כאשר לקוחות כותבים ביקורות שליליות על בתי עסק ובתי העסק אינם מצליחים להסיר את הביקורת מהאינטרנט.

מטבע הדברים ביקורות חיוביות או שליליות עשויות לגרום לעסק להצליח או להתמוטט ולכן בעלי העסקים מתייחסים לביקורות אלה ברצינות רבה. כשמקרים אלה מגיעים לפתחו של בית המשפט, השופט נאלץ לבצע איזון בין חופש הביטוי של הלקוח לבין זכותו של בית העסק לשם טוב.

גם כתיבת תלונה על אדם פרטי עשויה להתקבל בבית המשפט כפרסום המהווה שיימינג ברשת.

כלל אצבע לגולש הזהיר אשר מעוניין להימנע מפרסום או ביצוע שיימינג ברשת הוא לברר היטב את כל העובדות טרם ביצוע הפרסום, לא להגזים או לנפח את המקרה ובוודאי שלא להמציא נתונים שלא התרחשו.

אם תעקבו אחרי כלל אצבע פשוט זה גם אם תוגש נגדכם תביעה בטענה לביצוע שיימינג ברשת יהיו לכם מספיק טענות הגנה אותן ניתן יהיה להעלות בבית המשפט.

כיצד נלחמים בשיימינג?

כיום הדרך הנפוצה ביותר להילחם בשיימינג (בין אם מדובר בביצוע שיימינג ברשת או בביצוע שיימינג מחוץ לרשת) היא באמצעות חוק איסור לשון הרע. חוק זה חוקק במטרה להילחם בתופעת הוצאת דיבה – לשון הרע.

חוק זה מגדיר מהו לשון הרע המצדיק פיצוי בבית המשפט – ולמעשה מדובר בכמעט כל דבר אשר נועד לבזות אדם או לפגוע בפרנסתו. יחד עם זאת בתי המשפט אינם פוסקים פיצוי כספי בגין קללות יומיומיות על אף שגם הן עשויות להיות פוגעניות ומבזות.

כך לדוגמה; בגין הקללה בן *ונה לא תקבלו פיצוי כספי, אך אם מישהו יקרא לכם נאצי או פאשיסט אתם בהחלט צפויים לקבל פיצוי כספי.

מטבע הדברים לא ניתן לערוך רשימה מדויקת של קללות או אמירות המזכות בפיצוי כספי ולכן ככל שאתם נפגעתם כתוצאה מביצוע שיימינג ברשת או אם קיבלתם דרישה לפיצוי עקב ביצוע שיימינג ברשת מומלץ לפנות ולהתייעץ עם עורך דין לשון הרע.

חוק איסור לשון הרע קובע פיצוי כספי גבוה מאוד (לעיון בנוסח המלא של החוק לחצו כאן). נכון להיום כל פרסום פוגעני עשוי לזכות את הנפגע בסכום העולה על 70 אלף ש"ח. לדוגמה; אם המפרסם פרסם את המידע הפוגעני פעם אחת בפייסבוק ופעם אחת בקבוצת וואטסאפ, הנפגע רשאי לדרוש פיצוי בגין שני פרסומים שונים, כלומר סכום העולה על 140,000 ש"ח.

פיצוי בגין פרסום לשון הרע

אם הנפגע מצליח להוכיח שהפוגע התכוון לפגוע בו – סכום הפיצוי מוכפל כבר מהפרסום הראשוני. אם נשתמש בדוגמה הקודמת: בגין שיימינג בפייסבוק וביצוע שיימינג בוואטסאפ הנפגע רשאי לדרוש פיצוי כספי העולה מעט על 280,000 ש"ח (קצת יותר מ-140,000 ש"ח בגין פרסום).

לא מספיק לטעון שהייתה כוונה לפגוע במטרה לזכות בפיצוי הכספי הכפול אלא יש להוכיח זאת, אך לעיתים הדבר לא מסובך. לדוגמה; במקרים בהם בית עסק כותב מידע שקרי על בית עסק אחר במטרה שהלקוחות יגיעו אליו.

דוגמה נוספת; כאשר עמית לעבודה מפרסם מידע פוגעני ושיקרי כנגד עובד אחר במטרה למנוע מאותו עובד קידום, והכל במטרה שהמפרסם יקודם במקומו.

כמובן שיש לבחון כל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו המיוחדות. לא תמיד כדאי לטעון שהייתה כוונה לפגוע, ובמיוחד כאשר ישנו קושי להוכיח זאת, משום שסכום התביעה מגדיל את סכום האגרה (אגרת בית המשפט היא 2.5% מסכום התביעה ולכן כאשר סכום התביעה גבוה יותר, סכום האגרה יהיה בהכרח גבוה יותר).

מה סכום הפיצוי המקובל בבית המשפט בגין שיימינג ברשת?

בבית המשפט אין תעריפון אחיד לכל אמירה פוגענית המהווה שיימינג ברשת וכל מקרה נבחן לגופו.

נציג מספר מקרים מהתקופה האחרונה כדי שיהיה לכם פשוט יותר להבין את הדברים. כמובן שכדאי לקרוא את פסקי הדין המלאים כדי להבין את כל הנסיבות שהובילו את השופט להחליט על גובה הפיצוי הכספי המוזכר לצד כל פסק דין.

נפגעתם כתוצאה מפרסום שיימינג ברשת או בריונות ברשת? צרו קשר עם משרדנו בטלפון 03-6427876.

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם

לקבלת עדכונים משפטיים נוספים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים הזינו כתובת מייל והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתובת מייל

יש לכם שאלה או הערה בעניין המאמר? כתבו לנו תגובה ונשתדל להגיב בהקדם

כתיבת תגובה