משרדנו אינו מספק ללא תשלום

שאלות כלליות בנושא זה ניתן לשאול בתחתית העמוד (במקום המיועד לכתיבת תגובות) ונשתדל לסייע

פרסום לשון הרע בפייסבוק זאת סוגיה שנדונה בבתי המשפט באופן קבוע. בעקבות פסיקה חדשה מתאריך 23.5.2018 (ת”א 42415-11-14 חאלד אבו סוחן נ’ יאיר דידי ואח’) גם מי שמבצע שיתוף פוסט בפייסבוק עשוי להתבע בגין פרסום לשון הרע (הוצאת דיבה) ולשלם פיצוי כספי בגובה אלפי שקלים לפחות.

שיתוף פוסט בפייסבוק שנכתב על ידי אדם אחר – זהו פרסום לשון הרע על פי חוק איסור לשון הרע

תביעה זו הוגשה בעקבות פרסום בפייסבוק של התלונה הבאה:

שלום לך מר יואל לביא ראש העיררמלה. אני תושבת חולון לשעבר שעברה לעיר רמלה המנוהלת בידך. באחד מימי השבוע עברתי בקיוסק (בדיחה) ברחוב בן גוריון קיוסק על משאיתנכנסתי לרכוש דבר מהנחרדתי למשמע אוזניי כששמעתי את המוכר אומר חבל שלא נהרגו יותר חיילים” (מיותר לומר שהיה ערבי) אני מזועזעת מניהול תפקידך כיושב ראש העיר ובטח שלא אקנה שם יותר. משאית??? יש לו רישיון עסק? הוא משלם מיסים כמו כולם ? מענייןמצפה לטיפולך בהקדם ! מיותר לציין שראש עיר אמור לשמש דוגמא לתושבים ולשלול עסקים כאלו…”.

הנתבע הנוסף שיתף את הפוסט בקבוצה שבניהולו בפייסבוק והוסיף את המילים “לא יאומן”.

בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה וקבע כי הפרסום המקורי אכן מהווה לשון הרע וכי ביצוע שיתוף פוסט בפייסבוק על ידי הנתבע הנוסף גם הוא בגדר פרסום המהווה לשון הרע, ושני הפרסומים מזכים את התובע בפיצוי כספי.

בין היתר נקבע על ידי בית המשפט כך:

כבר בפתח הדברים אציין כי עובדותיו של תיק זה מלמדות עד כמה יש להיזהר בפרסום דברים ללא כל בדיקה טרם פרסומם. במיוחד הדברים אמורים בעידן זה בו בלחיצת כפתור ניתן להביא מידע לאנשים רבים תוך פרק זמן קצר ביותר. פסק הדין מהווה הזדמנות להוקיע את התופעה בה נעשה פרסום חסר אחריות אשר יש בו משום עשיית משפט שדה מבלי שייערך בירור עובדתי מספיק. אין מקום להגן על התנהלות כזו בשם חופש הביטוי.

הנתבעת נשענה על הגנת סעיף 15(1)לחוק לפיו נתבע זכאי להגנה אם הוא לא ידע ולא היה חייב לדעת על קיום הנפגע, או על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע או התייחסותה לנפגע …” איני מקבל טענה זו. אם הנתבעת הייתה עושה את המינימום הנדרש ועורכת בירור מתאים טרם הפרסום, הייתה מגלה כי לא התובע הוא שפרסם את הדברים אלא קרוב משפחתו אותו זיהתה כאמור מאוחר יותר. מכאן שאין לראותה כמי שלא ידעה או לא הייתה חייבת לדעת על קיום הנפגע.

להגנה זו היה מקום לו פנייתה של הנתבעת הייתה נעשית ישירות אל ראש העירייה או באמצעות מי מעובדי לשכתו או עוזריו. אולם לא כך פעלה הנתבעת. הנתבעת העידה בתצהירה במפורש כי הפרסום נעשה על ידה מתוך מטרה ליידע את הקונים הפוטנציאלים על התנהלות המוכר בקיוסק (ראו סעיף 27.7.3). בחקירתה הנגדית אף העידה: ידעתי שיראו את זה מכיוון שגם אני ראיתי תלונות של אנשים אחרים באותו הדף(עמוד 68 לפרוטוקול שורה 10). מכאן שאין מקום להעניק לנתבעת את ההגנה אותה היא מבקשת, שכן בדרך הפנייה שבחרה, חשפה את הציבור הרחב לפרסום לא נכון ביחס לתובע. אופן פעולתה מדגיש את הקושי בהתנהלותה, שכן פעלה בפזיזות מבלי לברר את הדברים טרם פרסומם ובכך חטאה.

הן הנתבע והן אחותו לא ערכו בדיקה עם התובע ואף לא עם הנתבעת טרם ביצוע הפרסום בדף רמלה שלנו” (ראו עדות הנתבע בעמוד 40 לפרוטוקול שורות 5-8 ועדות אחותו בעמוד 51 לפרוטוקול שורה 6 עד עמוד 52 שורה 12). הנחת המוצא שלהם הייתה שאם הנתבעת פרסמה את הדברים אז כנראה זה נכון. אין די בכך. בנסיבות אלה הנתבע אינו יכול ליהנות מהגנת סעיף 15לחוק מאותם נימוקים שפורטו ביחס לנתבעת כאמור לעיל.

יש לציין שבשיתוף שבוצע במסגרת רמלה שלנוהוספו המילים לא יאומן“. בשתי מילים אלה יש כדי ליצור האדרה של תוכן ההודעה והן נועדו להסב את תשומת הלב של הקוראים להודעה.

גם לולא תוספת המילים לא יאומןאני סבור כי יש לראות בשיתוף שביצע הנתבע משום פרסום לשון הרע. פעולת השיתוף מפיצה את הפרסום הפוגעני וחושפת קהל משתמשים נוסף אשר קודם לכן לא ידע עליו. לכן, מצופה מהמשתמש ברשת הפייסבוק לגלות אחריות למעשיו וראוי כי בטרם ילחץ על כפתור השיתוף יבחן היטב את משמעות פעולתו.

לאור כל זאת אני קובע כי הפרסום שביצע הנתבע מהווה לשון הרע המזכה את התובע בפיצוי על פי החוק.

העדויות אף עולה כי הפרסום הוסר לאחר יום או יומיים. הנתבעת העידה בסעיף 26 לתצהירה כי מחקתי את ההודעה מהפייסבוק, לאחר זמן קצרובחקירתה הנגדית הוסיפה כי לא הבאתי את הפרסום כי הפרסום ירד למחרת ולא היה לי מה להביאלשאלת בכ התובע אף השיבה כי היא זו שהסירה אותו (עמוד 63 לפרוטוקול שורה 32 עד עמוד 64 לפרוטוקול שורה 2). גם הגבבובליל, שהעידה כי היא זו ששיתפה את הפרסום בקבוצת רמלה שלנונשאלה בחקירתה הנגדית מתי הורידה את הפוסט והשיבה: לכל היותר 30 שעות מהפרסום(עמוד 53 לפרוטוקול שורה 9).

לאחר ששקלתי את כל האמור, אני קובע כי התובע זכאי לפיצוי בסך של 35,000 ₪. בהתחשב בכך שמי שיזם את הפרסום הייתה הנתבעת, הרי שלפתחה אחריות גדולה יותר ולפיכך אני קובע כי הנתבעת תישא בתשלום 60% מהסכום והנתבע בשיעור של 40%.

פסק דין זה ניתן על ידי בית משפט השלום ואינו מהווה הלכה מחייבת. יחד עם זאת, שיתוף פוסט בפייסבוק אכן מהווה פרסום אשר עלול לפגוע במי שהפרסום מתייחס אליו, ולא ניתן לומר שקביעות בית המשפט אינן עולות בקנה אחד עם הוראות החוק. לא מן הנמנע כי מקרים דומים בעתיד, בהם יבוצע שיתוף פוסט בפייסבוק הכולל פרסום פוגעני, יסתיימו בתוצאה דומה, וייתכן שאף עם פיצוי כספי גבוה יותר.

[Total: 1 Average: 5]

משרדנו אינו מספק ללא תשלום

שאלות כלליות בנושא זה ניתן לשאול בתחתית העמוד (במקום המיועד לכתיבת תגובות) ונשתדל לסייע

כתיבת תגובה