תביעה ייצוגית בגין הודעות ספאם – ביהמ”ש העליון מצדיק את ניהולן

תביעה ייצוגית בגין הודעות ספאם איננה דבר חדש, ובעבר כתבתי על פשרות בתביעות ייצוגיות בגין משלוח ספאם נגד חברת גרופר וגם חברת פייסבוק.

יחד עם זאת, נדיר למצוא תביעה ייצוגית בגין הודעות ספאם המגיעה עד לבית המשפט העליון, ובפועל סוגיית הספאם (דואר זבל) הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון פעמים ספורות בלבד.

בתאריך 14.6.2016 ניתן פסק דין על שתי בקשות רשות ערעור אשר הוגשו ברע”א 1621/16 MEGA ADVANCED MATHEMATICAL SYSTEM נ’ עמית זילברג. בקשות רשות הערעור הוגשו לאחר שבית המשפט המחוזי בחיפה אישר ניהולה של תביעה ייצוגית נגד מספר חברות אשר שלחו הודעות ספאם אשר נועדו לעודד אנשים לרכוש מנויים להגרלות מפעל הפיס. 

תביעה ייצוגית בגין הודעות ספאם איננה זוטי דברים

טענת הגנה נפוצה במסגרת תביעות ייצוגית היא שהמקרה הנדון נחשב לזוטי דברים (מצב שבו גם אם אירעה הפרה כלשהי, הנזק הוא כה זניח שאינו מצדיק ניהול הליך משפטי).

במקרה הנדון בית המשפט העליון קבע כי תביעה ייצוגית בגין הודעות ספאם איננה בגדר זוטי דברים:

עינינו הרואות כי הנזק הרב שנגרם כתוצאה משיגור המוני של דברי פרסומת למי שאינם מעוניינים בכך הוא זה שהביא את המחוקק לאסור זאת בחוק ולקבוע כי מדובר בעוולה נזיקית, המקימה גם עילה להגשת תובענה ייצוגית (ראו: פרט 12 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, התשסו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות)), והמצדיקה פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק (אותם לא ניתן, עם זאת, לתבוע במסגרת תובענה ייצוגית – ראו: סעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות). יש לדחות, אפוא, את טענת המבקשים כי הנזק שנגרם למי ששוגרו אליהם דברי פרסומת בלא הסכמתם הוא בבחינת זוטי דברים“, משום שטענה זו מתעלמת מהטירדה, הפגיעה בפרטיות ואי הנוחות שהם מנת חלקם של מי שמשוגרים אליהם דברי פרסומת בניגוד לרצונם (וראו לעניין זה עניין גלסברג, בפסקה ח‘) וכמו כן מן המגמה הברורה בחקיקה ובפסיקה לראות בשיגור דברי פרסומת כאמור תופעה מטרידה ומזיקה שאותה יש למגר.

שימו לב לנקודה מעניינת נוספת – בית המשפט העלין קובע כי משלוח דברי פרסומת מהווה גם פגיעה בפרטיות.

ניתן לנהל תביעה ייצוגית בגין הודעות ספאם נגד בעלי מניות ודירקטורים

סוגיה מעניינת נוספת שנדונה בפסק הדין היא האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית בגין הודעות ספאם לא רק נגד החברה, אלא גם נגד בעלי המניות והדירקטורים. התשובה לכך חיובית:

הטענה שמעלים המבקשים בנוגע להיתר שניתן למשיבים לנהל תובענה ייצוגית נגד מילר, שריג ולוי אף היא אינה מצדיקה התערבות. כידוע, העובדה שתאגיד מהווה אישיות משפטית הנפרדת מזו של נושאי המשרה המכהנים בו אינה פוטרת את נושאי המשרה מלשאת באחריות לעוולות שביצעו באופן אישי במסגרת תפקידם (ראו: עא 2273/02 חברת פסל בעמ נחברת העובדים השיתופית הכללית באי בעמ, פד נח(2) 36, 42 (2003)). במקרה דנן עניין לנו בנושאי משרה שהם בעלי המניות והדירקטורים היחידים בחברות שבשליטתם. די בכך כדי לבסס אפשרות סבירה שייקבע כי הם נושאים באחריות אישית לעוולות המיוחסות לאותן חברות כמי שמעורבים בפועל בביצוען.

...יש סיכוי סביר כי יקבע שאין צורך בהרמת מסך על מנת להטיל אחריות על נושא משרה בתאגיד בגין מעורבותו בשיגור לא חוקי של דברי פרסומת שנועדו לקדם את עסקי התאגיד שבו הוא מועסק…

תביעה ייצוגית בגין הודעות ספאם ניתן להגיש גם בגין הודעות שמציעות “מתנות”

על מנת להתגבר על הוראות חוק הספאם מפרסמים רבים מציעים “מתנות”. כשמקבל ההודעה יוצר קשר במטרה לקבל את “המתנה” הוא מגלה שבפועל עליו לשלם כספים. בית המשפט העליון קבע כי גם הודעות אלה הן הודעות ספאם:

הטענה לפיה לא הוכח ברמה הנדרשת כי ההודעות ששוגרו למשיבים עונות להגדרה של דבר פרסומתבחוק – דינה להידחות. סעיף 30א(א) לחוק התקשורת מגדיר דבר פרסומת כמסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת“. הגדרה זו חלה גם על הודעות פרסומיות המציעות הטבות שונות במטרה למשוך את מי ששוגרו אליהם להתקשר עם מי שאת עסקיו הן נועדו לקדם.

אין חובה לבצע פניה מוקדמת נגד חברות פרטיות

אמנם סוגיה זו איננה קשורה באופן ישיר להגשת תביעה ייצוגית בגין הודעות ספאם, אך מדובר בסוגיה חשובה בעולם התובענות הייצוגיות.

קיימת פסיקה ענפה הקובעת שיש לבצע פניה מוקדמת טרם הגשת תביעה ייצוגית. לאחרונה אף הוגשה הצעת חוק שמטרתה לחייב לבצע פניה מוקדמת טרם הגשת תביעה ייצוגית. בית המשפט העליון מבהיר במקרה זה כי חובת ביצוע פניה מוקדמת קיימת אך ורק ביחס לרשות, אך לא לגוף פרטי:

בנוסף על כך לא ראיתי מקום לקבל את טענת המבקשים לפיה היה על בית המשפט קמא לדחות את בקשת האישור בשל כך שהמשיבים לא הקדימו לפנות אליהם טרם הגשתה. החובה להקדים ולפנות לנתבע טרם הגשתה של בקשת האישור חלה כאשר מדובר בבקשת אישור המופנית נגד רשות ציבורית. חובה מקבילה לגבי בקשות אישור המופנות נגד גופים פרטיים אינה מוכרת בדין הקיים…

לקריאת פסק הדין המלא לחצו כאן.

שוקלים הגשת תביעה ייצוגית? אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו באמצעות עמוד יצירת קשר, ואנו נשמח לסייע.

[Total: 7 Average: 4.6]

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

המלצות לקוחותינו

ליצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין חייגו 03-6427876 או השאירו את פרטיכם

הזינו מייל ותקבלו עדכונים ומידע נוסף בנושא זה ונושאים משפטיים נוספים

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב