משרדנו אינו מספק ללא תשלום

שאלות כלליות בנושא זה ניתן לשאול בתחתית העמוד (במקום המיועד לכתיבת תגובות) ונשתדל לסייע

תביעה ייצוגית בגין משלוח דואר זבל אושרה בתאריך 23.6.2016

לאחר כמעט ארבע שנים אישר בית המשפט המחוזי בלוד תביעה ייצוגית בגין משלוח דואר זבל נגד החברות סמראט קלאב אחזקות, לוטוקארד, טוטוקארד 5, וחברת אימייליון.

הבקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה לאחר שהתובעת הייצוגית קיבלה חמש הודעות (בלבד) מבלי שנתנה את הסכמתה לקבלת הודעות ספאם אלה.

בית המשפט דחה את טענת המשיבות שההודעות ששלחו אינו ספאם

סעיף 30א לחוק התקשורת מגדיר מהו ספאם, וקבע כי מדובר במסר אשר נועד לעודד הוצאת כספים. טענת המשיבות הייתה כי ההודעות אשר נשלחו על ידן אינן מהוות ספאם משום שהן הציעו הטבות ללא תשלום. בית המשפט דחה טענה זו וקבע:

בנוסף, בית המשפט קבע כי אף אם החברות קיבלו את הסכמת המבקשת לקבל דברי פרסומת בתחום ספציפי, הן לא היו רשאיות לשלוח אליה דברי פרסומת מתחומים אחרים:

גם אם המבקשת מסרה את פרטיה לשם קבלת מידע ספציפי הקשור בלימודים או עבודה, סעיף 40א(ג)(3) קובע מפורשות שהדבר אינו מאפשר משלוח דברי פרסום בשטח אחר לחלוטין.

ניתן להגיש תביעה ייצוגית בגין משלוח דואר זבל אף אם מדובר בתיבת דוא”ל של המעסיק

טענה שחוזרת על עצמה במסגרת תביעות ייצוגית בגין משלוח דואר זבל (וגם תביעות שאינן ייצוגיות) היא שלתובע אין עילת תביעה נגד החברות אשר שולחות דואר זבל, משום שתיבת הדוא”ל איננה שייכת לו, אלא למעסיק שלו.

גם במקרה זה טענו המשיבות טענה דומה. בית המשפט דחה טענה וקבע:

לא ראיתי להתעכב על טענת המשיבות, כי המבקשת אינה ראויה לסעד, משום שתיבת הדואר לא היתה תיבת דואר שלה כי אם תיבת דואר שהוקצתה לה במסגרת העבודה. ככל שהמשיבות שלחו דבר פרסומת מפר לתיבת דואר שהמבקשת משתמשת בה – די בכך כדי לענות על דרישות החוק.

בית המשפט הדגיש שוב – לא ניתן להגיש תביעה ייצוגית ולדרוש פיצוי לדוגמה או פיצוי ללא הוכחת נזק

הליך התביעה הייצוגית שונה מהליכים שונים. לצורך הגשת תביעה ייצוגית חייבים להכיר היטב את חוק תובענות ייצוגיות. חוק זה קובע מפורשות כי לא ניתן לנהל הליך ייצוגי ולדרוש במסגרתו פיצויים לדוגמה או פיצויים ללא הוכחת נזק, אף על פי כן, במסגרת הליך זה נתבע פיצוי ללא הוכחת נזק. זוהי דוגמה טובה מדוע יש להיעזר בשירותיו של עורך דין תביעות ייצוגיות מנוסה.

בית המשפט התייחס לדרישה זו וקבע כך:

בקשת האישור יוצאת מנקודת הנחה שגויה, כי עצם הפרת סעיף 30א מקנה לנפגע זכות לפיצוי. כך הוא אמנם בתביעת פיצוי ללא הוכחת נזק, אבל שונה המצב המשפטי בתביעה שבה לא ניתן להיעתר לבקשת הסעד הזה, כגון בקשת האישור שלפניי.

לפחות בשתי החלטות של בתי המשפט נאמרו הדברים מפורשות, עוד טרם הגשת בקשת האישור (תא (מחוזי תא) 1586/09 איילת חיות נטלרן מסרים מיידים בעמ פסקה 4 (5.4.2011, השדר מאגמון – גונן); תא (מחוזי תא) 1437-09 סהר פלד עוד נאול יו ניד בעמ פסקה 23 (11.6.2012, השדר עבנימיני).

חבל שבאי כוח המבקשת לא הפנימו החלטות אלו של בתי המשפט.

למרות זאת, בית המשפט חזר וקבע כי במסגרת תביעה ייצוגית בגין משלוח דואר זבל ניתן לדורש פיצוי עבור נזקים לא ממוניים (נזקים שלא ניתן לכמת בכסף, כגון עוגמת נפש):

יש לדחות את טענתן הנוספת של המשיבות כי המבקשת לא פירטה את נזקיה. הנזק נובע מדברי המבקשת כי נגרמו לה הטרדה ועגמת נפש. אכן, כאשר מדובר בנזק שאינו נזק ממון, קשה לכמת את שווי הנזק. כשם שהציבה המבקשת במשוואה 20 ₪ כך יכולה הייתה להציב מספר אחר, ובלבד שיהיה נמוך משמעותית מן הפיצוי ללא הוכחת נזק הקבוע בחוק התקשורת.

משרדו של עורך דין אדי בליטשטיין ניהל ומנהל תביעות רבות הרלוונטיות לסוגיית הספאם, עליהן ניתן לקרוא כאן.
שוקלים הגשת תביעה ייצוגית? צרו איתנו קשר באמצעות עמוד יצירת קשר.

[Total: 2 Average: 5]

משרדנו אינו מספק ללא תשלום

שאלות כלליות בנושא זה ניתן לשאול בתחתית העמוד (במקום המיועד לכתיבת תגובות) ונשתדל לסייע

כתיבת תגובה