בתאריך 24.1.2018 ניתנה החלטה מעניינת על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב אשר דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בגין סימון מוצרים שגוי (ת”צ 52703-05-16 עזרא ענבר נ’ טומין שיווק (2001) בע”מ).

באילו מקרים ניתן להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בגין סימון מוצרים שגוי?

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

בחלק לא מבוטל מהמקרים מדובר בסימון שגוי של מוצרי מזון.

ניתן לחלק את המקרים לשתי קבוצות:

  1. מקרים בהם מפורט על גבי מוצר המזון רכיב כלשהו שלא נמצא בו בפועל – לדוגמה; מפורט על אריזת מוצר המזון שהוא כולל ויטמין כלשהו אך בפועל הוויטמין לא כלול בו.
  2. מקרים בהם לא מפורט על גבי אריזת מוצר המזון שהוא מכיל רכיב כלשהו – לדוגמה; פריט מזון כלשהו שמכיל בוטנים אך על גבי האריזה הדבר לא מצויין (ישנם אנשים שאלרגיים למאכלים שונים ולכן ישנה חשיבות לסימון מדויק ככל הניתן של מוצר המזון).

הזינו מייל ותקבלו ללא תשלום או התחייבות עדכונים משפטיים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים

אנחנו לא שולחים דואר זבל אלא רק מידע משפטי שימושי. ניתן לבצע הסרה בכל שלב.

 

עיון בפנקס תובענות ייצוגיות יגלה בקלות שבשנים האחרונות הוגשו מאות (אם לא יותר) בקשות לאישור תביעות ייצוגיות בנושא סימון מוצרי מזון. רובן המוחלט הסתיים בהליך הסתלקות מתוגמלת. ברוב המוחלט של המקרים מלבד תשלום סכום כלשהו למבקש הייצוגי ועורך דינו הקבוצה לא זכתה לפיצוי כספי כלשהו.

במקרה הנוכחי בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי במקרים מסוג זה ראוי לחייב את מי ששוקל להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בגין סימון מוצרים שגוי לבצע פניה מוקדמת לחברה שבכוונתו לתבוע ולהסב את תשומת ליבה לכך:

אני סבורה, כי הגם שתובענות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי מזון הינן ראויות מבחינה עקרונית, שכן תובענות אלו עשויות לקדם את תכליות חוק תובענות ייצוגיות בדבר שיפור ההגנה על זכויות, מימוש זכות הגישה לבית המשפט, אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, הרי שבתובענות מסוג זה יש מקום, ככלל, להקדים פנייה לנתבע. זאת, באשר, כפי שהובהר לעיל, רבות מתובענות מסוג זה מוגבלות לנזק מהסוג הראשון בלבד. כאמור לעיל, בתובענות מסוג זה, היקפו של הנזק הכספי לא צפוי להיות גדול, ככלל, והתועלת ההרתעתית מניהול תובענה ייצוגית בגינו צפויה להיות נמוכה. במצב דברים זה, פנייה מוקדמת עשויה לחסוך הגשת תובענות מעין אלו והיא גם מתיישבת עם טובת הקבוצה, שהרי ממילא אין לצפות כי במסגרת תובענה ייצוגית המוגבלת לנזק מהסוג הראשון בלבד יינתן סעד כספי לחברי הקבוצה עצמם, בעוד שהפסקת ההתנהלות הפסולה צפויה להטיב, בהנחה שהתובענה מוצדקת, עם חברי הקבוצה. זאת ועוד. בתובענות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי המזון המשיבים אינם יכולים לשנות את התנהלותם כלפי המבקשים בלבד, ולנטרל את תלונתם, מבלי לטפל בבעיה עליה הם מצביעים. פנייה מוקדמת עשויה, אם כן, להביא לקידום אינטרס כלל הקבוצה והסיכון שתאפשר טיפול נקודתי בפונה בלבד נראה, במרבית המקרים, פחות סביר.

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

הזינו מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומועילים

ניתן לבצע הסרה בכל שלב. אנחנו לא שולחים דואר זבל.

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב