תביעה ייצוגית נגד המדינה נדחתה על הסף – המדינה איננה עוסק לפי חוק הגנת הצרכן

בתאריך 4.9.2016 בית המשפט המחוזי בחיפה דחה על הסף בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד המדינה (ת”צ 41348-03-16 גד ציגלר ואח’ נ’ מדינת ישראל ואח’).

בקשה לאישור תביעה ייצוגית זו הוגשה נגד המדינה ורשות מקרקעי ישראל בגין הליכי הפקעת קרקע באזור צפת. המבקשים טענו כי בעת הפקעת הקרקע, בעלי הקרקע זכאים לקבל פיצוי המבוסס על שווי הקרקע וגם דמי חכירה מצטברים, וזאת בניגוד לעמדת המדינה שהציעה לפצות לפי שווי הקרקע בלבד.

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

אם המידע שאתם קוראים סייע לכם נשמח אם תשתפו אותו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

בקשה זו  לאישור תביעה ייצוגית נגד המדינה הוגשה בטענה כי המדינה היא עוסק לפי חוק הגנת הצרכן (חוק תובענות ייצוגיות מונה רשימה של מקרים בהם ניתן להגיש תביעה ייצוגית. אחד המקרים הוא בתביעה בין לקוח לעוסק. לא ניתן להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית שלא לפי המקרים המפורטים בחוק תובענות ייצוגיות).

רוצים לקבל עדכונים משפטיים בנושא זה ובנושאים משפטיים מעניינים נוספים? הזינו מייל ונדאג שתמיד תשארו מעודכנים – השירות לא כרוך בתשלום

אנחנו לא שולחים דואר זבל אלא רק מידע משפטי שימושי. ניתן לבצע הסרה בכל שלב.

המדינה הגישה בקשה לסילוק על הסף (כלומר, סילוק הבקשה מבלי לדון בה לגופו של עניין) בטענה כי אין לראות בה עוסק.

בית המשפט קיבל את טענת המדינה וקבע כך:

לגופו של העניין שעליו נסבה הבקשה הנוכחית, היינו אם בתובענת המשיבים – שאותה הם ביקשו לאשר כייצוגית – מתקיימים התנאים שבסעיף 1 לתוספת השנייה לחוק, אני סבור שהדין הוא עם המבקשות ומשום כך לא ניתן לאשר את התובענה כייצוגית.

המבקשות טוענות, ולדעתי הן צודקות בכך, שבכל הנוגע לבקשת האישור פעולותיהן, ובכלל זה גם תשלום פיצויים בגין הפקעה, הן פעולות בעלות סממנים שלטוניים, וככאלה לא חלות עליהן נורמות של המשפט הפרטי בכלל ושל חוק הגנת הצרכן בפרט. אכן, בסעיף 42 לחוק הגנת הצרכן נקבע כי לענין חוק זה דין המדינה כעוסק כדין כל עוסק אחר (ההדגשה שלי, אק), ומכאן שהמחוקק צפה את קיומם של מקרים שבהם הנורמות של חוק הגנת הצרכן יחולו גם על המדינה ויחייבו אותה. השאלה הנשאלת היא אפוא מתי ניתן לראות בפעולות של המדינה כפעולות של עוסק הבאות בגדר חוק הגנת הצרכן, וממילא שתביעה בגינן יכולה להיות נושא לתובענה ייצוגית כאמור בסעיף 1 לתוספת השנייה לחוק. בעבר, טרם כניסתו לתוקף של החוק, הוצעה ההבחנה בין פעולות שלטוניות במהותן לבין פעולות מסחריות, “פרטיותבאופיין, שאותן מבצעת המדינה – כמו כל גוף פרטי אחר – ובין פעולות ציבוריות, שלטוניות, שאינן מסחריות“, ונקבע כי רק במקרים שבהם המדינה מבצעת פעילויות מסחריות שבהן לא ניתן להבדיל בינה ובין גוף מסחריפרטי אחר יהיה ניתן לראות בפעולותיה כדרך עיסוק“, וממילא לראותה כעוסק“, לצורך תחולתו של החוק” (רעא 2701/97 מדינת ישראל נדניאל צרטוק, פד נו (2) 876, 883 (2002)).

לכן לא ניתן לראות בתביעת המשיבים תביעה נגד עוסק הבאה בגדר סעיף 1 לתוספת השנייה לחוק, ואשר ניתן לאשר את הגשתה כייצוגית מכוח סעיף 4(א) לחוק.

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

אם המידע שאתם קוראים סייע לכם נשמח אם תשתפו אותו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב