תביעה ייצוגית נגד הרכבת הובילה להחלטות שיפוטיות צרכניות חשובות

בימים האחרונים פורסם בהרחבה על ידי כלי התקשורת על אישור תביעה ייצוגית נגד הרכבת (ת”צ 1196/07 אבנר גבאי נ’ רכבת ישראל בע”מ). תביעה ייצוגית זו מתמקדת באיחורי הרכבת העולים על חצי שעה ועל אי מתן פיצוי לנוסעים, ובמיוחד לאלה אשר החזיקו בכרטיס נסיעה חופשי חודשי. הסיבה לאי מתן הפיצוי היא שעל פי תקנות מסילות ברזל (תנאי הנסיעה ברכבת), תשע”ס – 2000, הפיצוי במקרים אלה הוא כרטיס נסיעה חינם, אך לנוסע בעל כרטיס חופשי חודשי לפיצוי זה אין כל משמעות משום שגם כך הוא נהנה מנסיעות ללא הגבלה.

הגשת תביעה ייצוגית נגד הרכבת נועדה לגרום לרכבת לשלם לאותם נוסעים, בעלי חופשי חודשי, את שוויו בכסף של הכרטיס שמגיע להם כפיצוי. אחת מטענות ההגנה אשר הועלתה במסגרת תביעה ייצוגית נגד הרכבת, היא שהתובע הייצוגי הוא עורך דין במקצועו, אשר הצהיר כי נסע ברכבת גם לצורך עבודתו, ולכן אינו נכלל כלל בהגדרת “צרכן” הקבועה בחוק הגנת הצרכן, ומשכך, כלל לא יכול להסתמך על חוק הגנת הצרכן.

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

אם המידע שאתם קוראים סייע לכם נשמח אם תשתפו אותו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

נפרט קצת בסוגיה זו, שכן, הבנתה עשוי להועיל לכל מי ששוקל להגיש תביעה ייצוגית כלשהי (גם אם מדובר באדם הרוצה להגיש תביעה ייצוגית נגד הרכבת בעילה אחרת).
“צרכן” ו”עוסק” מוגדרים בחוק הגנת הצרכן כך:

רוצים לקבל עדכונים משפטיים בנושא זה ובנושאים משפטיים מעניינים נוספים? הזינו מייל ונדאג שתמיד תשארו מעודכנים – השירות לא כרוך בתשלום

אנחנו לא שולחים דואר זבל אלא רק מידע משפטי שימושי. ניתן לבצע הסרה בכל שלב.

צרכן” – מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי;

עוסק” – מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן;

חוק תובענות ייצוגיות וגם תקנות תובענות ייצוגיות מגדירים מי יכול להגיש תביעה ייצוגית וכיצד יש להגיש תביעה ייצוגית. בתוספת לחוק תובענות ייצוגיות מוגדרים המקרים בהם ניתן להגיש תביעה ייצוגית. אחד מהם קובע כך:

תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.

שימו לב: הגדרה זו קובעת כי ניתן להגיש תביעה ייצוגית נגד עוסק, אך לא נקבע כי האדם היחיד שרשאי להגיש תביעה ייצוגית הוא צרכן. סעיף זה נוקט במונח “לקוח”. 

החלטות בית המשפט במסגרת תביעה ייצוגית נגד הרכבת

במסגרת ההחלטה לאשר ניהולה של תביעה ייצוגית נגד הרכבת בית המשפט התייחס בהרחבה רבה מאוד לפסיקה ולספרות העוסקת בסוגיות צרכניות, וקבע כי על אף שהתובע הייצוגי הוא עורך דין במקצועו, ועל אף שחלק מהנסיעות בוצעו לצורכי עבודה, עדיין יש לראות בתובע הייצוגי כמי שחוק הגנת הצרכן חל עליו. בעניין זה הדגיש בית המשפט כי חוק הגנת הצרכן לא יחול על גופים גדולים שיכולים לנהל משא ומתן לשיפור תנאי ההתקשרות:

למעשה, מי שהתכוונו להוציאו מגדר צרכן הוא עוסק אחר בעל כוח משמעותי, הן מבחינת ידע, הן מבחינת כוח מיקוח. ייתכן כי לו היה פונה לרכבת מעסיק גדול שלו מאות או אלפי עובדים, עורך עם הרכבת מומ ומגיע להסדר לפיו עובדיו ייסעו במחירים מוזלים, כאשר המעסיק הוא זה שיקנה עבורם את כרטיסי הרכבת, יתכן כי במקרה כזה היה אולי מקום לשקול את הוצאת אותם העובדים מגדר הגדרת צרכן (אם כי הם וודאי מהווים לקוח). לא כך הם פני הדברים כשמדובר באדם הנוסע לעבודתו ורוכש כרטיסים מסוג זה או אחר לצורך כך. לנוסע כזה אין כל יתרון בידע או בכושר מיקוח אל מול הרכבת, גם אם יעד הנסיעה הוא מקום העבודה או העסק.

כפי שאבהיר בהמשך, אני סבורה כי נוסעי הרכבת, לרבות הנוסעים לעבודתם ברכבת, נכנסים בגדר הגדרת צרכן הרוכש מצרך או שירות לשימושו האישי“.

אכן, כפי שאפרט בהמשך, הגדרת השימוש כשימוש אישיאינה זהה לשימוש פרטי, ואינה שוללת את האפשרות כי הצרכן יהיה עוסק, כך ככלל, כך בוודאי במקרה שלפניי.

אכן, מתן האפשרות ללקוח להגיש תובענות ייצוגיות בעילות שונות בהקשר הצרכני הולמת יותר את העולם של ימינו. ייתכן כי בעבר הייתה חלוקה ברורה יותר בין שימוש עסקי לשימוש אישי. כיום, אנו חיים בעולם משתנה. עולם דיגיטלי יותר המשנה הן את אופי המסחר, למסחר מקוון, הן את אופי המוצרים והשירותים בעולם הדיגיטלי, הן את עולם העבודה. מקצועות שהיו נעלמים ואחרים באים תחתם, ניתן לעבוד בעבודות רבות מכל מקום באמצעות מחשב נייד או אפילו טלפון סלולרי חכם. גם דפוסי העבודה משתנים. הן בשל האפשרות לעבוד מרחוק, הן בשל מגמות ירוקות של צמצום הנסיעה בדרכים, וכן מגמות התומכות בשוויון להורים בכלל ונשים בפרט, כשעבודה מהבית, ולו באופן חלקי מאפשרת הקדשת יותר זמן למשפחה. כל אלו מביאים לכך, שהמחיצות בין הבית למקום העבודה מטשטשות. גם השימושים של מוצרים ושירותים הופכים להיות מעורבים ובלתי ניתנים להפרדה בין שימוש במסגרת העבודה לעומת שימוש פרטי. מוצרים רבים כמו טלפונים סלולריים ומחשבים אישיים, ושירותים כמו נסיעה ברכבת, שירותי תמיכה למחשבים ניידים וטלפונים סלולריים, נצרכים הן על ידי צרכנים במובן הצר, לשימוש פרטי, שלא במסגרת עבודתם, ואחרים עושים שימוש בדיוק באותם מוצרים במסגרת עבודתם. הרבה עושים שימושים משולבים. למעשה, היום המחשב הנייד הוא המשרד, וניתן לעבוד באמצעותו מכל מקום. לא ניתן, כיום, להפריד בין השימושים הנעשים בטלפונים סלולריים ובמחשבים אישיים. לא ניתן עוד לומר מה עיקר ומה טפל. שינויים אלו אכן הביאו להרחבת העילות בגינם ניתן להגיש תובענות ייצוגיות, כאשר מדובר בלקוח, במשתמש הסופי, ללא צורך להבחין עוד לאיזה צורך נעשה השימוש.

השינויים עליהם עמדתי לעיל במשטר הכלכלי, בעובדה שמקום העבודה אינו עוד בהכרח המשרד, שכן באמצעות מחשב נייד מבוצעת העבודה מכל מקום, לרבות מהבית, וכן שינויים בסוגי המוצרים והשירותים המשמשים, ללא אפשרות הפרדה, הן לשימושים עסקיים, הן לשימושים אישיים, הביאו להרחבת האפשרות להגשת תובענות ייצוגיות. לטעמי שינויים אלו מחייבים ראייה שונה של המונח צרכן גם בחוק הגנת הצרכן עצמו, לאור מטרותיו, עליהן עמדתי בהרחבה לעיל.

הדברים נאמרו לעניין טלפונים סלולריים בשנת 1998. היום לא ניתן עוד להפריד בין השימוש לצרכי העבודה לשימוש הפרטי, שניהם הם שימושים אישיים.

אני סבורה, כי מטרת חוק הגנת הצרכן היא בין השאר, קביעת סטנדרט התנהגות לעוסקים. העובדה שבמקרה מסוים צרכן הפסיד פחות כיוון שגם הוא עוסק אינה יכולה להצדיק הטלת חובות מופחתות על מוכר המוצר או השירות. יש להדגיש, כי במקרה שלפניי המבקש רכש את כרטיס הרכבת בעצמו, ואף הצהיר כי הוא עושה בו שימושים מעורבים. כל הרציונליים של הגנה על מי שאין מומחיותו בכך, על המתקשר בחוזה אחיד עם גוף מונופוליסטי, מגמות של אכיפת נורמות ציבוריות, כולם מחייבים לראות בו צרכן העושה ברכבת שימוש אישי, גם כאשר מטרת נסיעתו היא נסיעה לעבודה.

למעשה, יתכן שמבלי להתכוון לכך, בית המשפט, בשעה שנתן את החלטתו במסגרת תביעה ייצוגית נגד רכבת ישראל, הרחיב את ההגנות הקבועות בחוק הגנת הצרכן על בעלי עסקים קטנים. בעלי עסקים אינם נחשבים לצרכנים משום שהם לא נכנסים בגדר הגדרת “צרכן” (אשר הוזכרה בתחילת המאמר). משכך, חברות הסלולר, לדוגמה, אינן מאפשרות לאנשים אלה לבצע ביטול עסקה תוך 14 ימים אם ביצעו הזמנה טלפונית.

עתה, לאור קביעות בית המשפט במסגרת תביעה ייצוגית נגד הרכבת, עשויים בעלי עסקים אלה לטעון כי יש להחיל עליהם את הוראות חוק הגנת הצרכן הן משום שמדובר בשימוש מעורב (גם לצורך העסק וגם לצורך העבודה) והן משום שלא היה להם כוח מיקוח משמעותי יותר לעומת “צרכן” “רגיל”.

מספר הדוגמאות שיש להציג על מנת לנהל תביעה ייצוגית

סוגיה מהותית נוספת בעולם התובענות הייצוגיות היא סוגיית הטעות הנקודתית. טעות נקודתית לא מאפשרת לנהל תביעה ייצוגית משום שיש להראות שמדובר בטעות או מחדל הרלוונטי לקבוצה גדולה של אנשים. בדרך כלל בתי המשפט דורשים מתובע ייצוגי להראות מספר רב מאוד של דוגמאות על מנת לאשר ניהולה של תביעה ייצוגית. במסגרת תביעה ייצוגית נגד הרכבת בית המשפט הסתפק בשתי דוגמאות בלבד:

באותו עניין נטען שבמסגרת בקשת האישור אין זה ראוי להורות על גילוי מסמכים. כאן טוענת הרכבת טענה הפוכה, לפיה בהעדר בקשה לגילוי מסמכים, לא הצליח התובע להוכיח עילת תביעה אישית. טענה זו אין לקבל. ברור כי אם תנוהל התביעה לגופה יהיה על התובע לבסס את התובענה על נתונים המצויים בידי הרכבת, שאותם יוכל להשיג באמצעות הליכי הגילוי והעיון. אולם, בשלב זה, די בכך שהצביע על שני מועדים בהם לטענתו הרכבות אחרו בקו בו נסע. בכך הרים את הנטל הראשוני הנדרש בשלב בקשת האישור.

זוהי פסיקה חריגה מאוד ולעניות דעתי יהיה קשה להתבסס על פסיקה זו במקרים עתידיים. יחד עם זאת, כמובן שלא ניתן להתעלם מפסיקה זו.

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

אם המידע שאתם קוראים סייע לכם נשמח אם תשתפו אותו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב