עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

תוכן עניינים למאמר

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

בתאריך 30.8.2016 אישר בית המשפט המחוזי מרכז ניהול תביעה ייצוגית נגד חברת ביטוח שהפלתה בין גברים לנשים בשירות החלפת גלגל בעת פנצ'ר. בעוד שהנשים קיבלו שירות זה לא תשלום כחלק מפוליסת הביטוח, הגברים נאלצו לשלם בגין שירות זה תשלום נוסף (ת"צ 8214-05-14 רונן מירב נ' איי. די. איי. חברה לביטוח בע"מ).

ניהול תביעה ייצוגית נגד חברת ביטוח מכוח חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים

ניהול תביעה ייצוגית נגד חברת ביטוח (או כל גוף אחר) בטענת הפליה אסורה אינה דבר שכיח (קראו גם על החלטת בית המשפט העליון בעניין הדרת נשים משירותי רדיו), ולמעשה מדובר בתביעות נדירות משום שחוק זה קובע פיצוי ללא הוכחת נזק לטובת הנפגע (שאינו ניתן לתביעה במסגרת תביעה ייצוגית), אשר עומד היום על כ-66 אלף שקלים.

לנוכח סכום הפיצוי הגבוה שניתן לתבוע במסגרת תביעה אישית, עולה השאלה מדוע ובאילו מקרים כדאי להגיש תביעה ייצוגית עקב הפליה אסורה?

בית המשפט ענה על שאלה זו כך:

לפיכך, על פני הדברים, ככל שהתנהלות זו מפרה את חוק איסור הפליה, המדובר בהפרה שיטתית, המהווה חלק ממדיניות כוללת, ולא באירוע מסוים, המייצג תקלה נקודתית. לפיכך, יש הצדקה לבחון התנהלות זו במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, ואין מקום להפנות את המבקש להלין עליה להליך של תובענה אישית.

אם מדובר בהפרה שהיא תקלה נקודתית – המקרה אינו מתאים להתברר במסגרת תביעה ייצוגית. אם מדובר בהפרה שיטתית, חלק ממדיניות, הרי שהדבר מתאים להתברר במסגרת תביעה ייצוגית.

סטריאוטיפים פסולים אינם הגנה טובה מפני תביעה ייצוגית בגין הפליה אסורה

חברת הביטוח העלתה טענות הגנה רבות ומגוונות המבוססות על סטריאוטיפים פסולים. בית המשפט דחה את טענות ההגנה וקבע כך:

שנית, גם אם נניח, כפי שמשערת המשיבה (למרות שלא הובאו לכך ראיות של ממש), כי הרתיעה של הגבר הממוצע מלעסוק במלאכת החלפת הגלגל נמוכה מזו של האישה הממוצעת, אין בכך כדי להצדיק אבחנה בין המינים על בסיס מגדרי. מסעדה שתציע ארוחת ערב לגברים במחיר מוזל אינה יכולה להצדיק את פעולתה על בסיס מחקר המלמד שגברים מתקשים יותר מנשים בחיתוך סלט ובהכנת חביתה. החוק מאפשר להצדיק אבחנה בין המינים "כאשר הדבר מתחייב מאופיו או ממהותו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי". איתור נטייה סטטיסטית כזו או אחרת המבחינה בין גברים לבין נשים אינה הופכת את ההבחנה לכזו שמתחייבת מאופי השירות.

שלישית, תפיסת המשיבה לא רק שמבוססת על הנחות מופרכות, אלא שהיא מבססת ומחזקת סטראוטיפים פסולים. בעולם בו עוסק רשאי לשווק את מוצריו על בסיס המסר שאשה אינה יכולה/צריכה/אמורה להחליף גלגל, הרי שהתוצאה היא חיזוקה של תפיסה חברתית מפלה לפיה נשים, להבדיל מגברים, אינן יכולות/צריכות/אמורות לעסוק בפעילות מסוג זה (והשוו לדברי השופט דנציגר בפסקה 34 לפסק דינו ברע"א 8821/09 פרוז'אנסקי נ' חברת לילה טוב הפקות בע"מ (ניתן 16.11.2011. להלן: "עניין לילה טוב")). תפיסה חברתית מפלה זו מחלקת את העולם ל"תחום גברי" ול"תחום נשי", מרתיעה את האחד מלהשיג את גבול תחומה של האחרת, ומחייבת נשים וגברים לרכוש מומחיות בתחום הפעילות שיוחד להם לפי מינם. לפיכך, גם אם יוכח מבחינה סטטיסטית כי כיום אחוז הנשים המסוגלות להחליף גלגל נמוך מאחוז הגברים המסוגל לכך, אין שום הצדקה לאפשר מדיניות שתנציח פער זה גם בעתיד.

המסקנה המתבקשת מהאמור לעיל היא שטענת המשיבה כאילו הבדלים בין המינים מצדיקים יחס שונה בקשר לשירות של החלפת גלגל היא טענה שלא רק שאין לה בסיס, אלא שהיא נשענת ומבססת סטריאוטיפים פסולים. לפיכך יש לדחות טענה זו, ולקבוע כי יצירת הבדל במתן השירות של החלפת גלגל בין נשים לבין גברים אינה אבחנה מותרת, כי אם הפליה העומדת לכאורה בניגוד להוראות חוק איסור הפליה.

ראשית, "העדפה מתקנת" יכולה להיות מוצדקת מקום בו קיימים פערים בין קבוצות, שהם תוצאה של הבניה חברתית פגומה. כך, למשל, אם ההשכלה היסודית והתיכונית של קבוצה חברתית מסוימת היא נחותה בהשוואה לרמת ההשכלה הכללית, יתכן שראוי להעניק לאותה קבוצה עדיפות בקבלה לאוניברסיטאות. ואולם, בעניינו לא הביאה המשיבה כל ראיה לכך ש"הנחיתות" שבה נמצאות נשים לשיטתה היא תוצאה של הבניה חברתית שכזו. להפך, טענתה המרכזית של המשיבה היא שהדבר הוא תוצאה של "פערים פיזיולוגיים" בין נשים לגברים. "פערים פיזיולוגיים" מסוג זה אין "העדפה מתקנת", יכולה לשנות, וממילא קשה לראות במה תועיל (קרי, מה תתקן).

שנית, צעדים הננקטים במסגרת "העדפה מתקנת" צריכים להביא לשיפור מצבה של הקבוצה הנמצאת בעמדת נחיתות, אחרת אין הם בגדר תיקון. כפי שהובהר בפסקה 29 לעיל, הפרקטיקה בה בחרה המשיבה אולי מטיבה את מצבן של מקבלות השירות בטווח הקצר, אך היא מרעה את מצבן של נשים, ומנציחה סטראוטיפים פוגעניים ביחס ליכולותיהן. גישה פטרונית ביחס לנשים, המשדרת את המסר כי אינן מסוגלות ואינן צריכות לבצע עבודות שמוגדרות כ"גבריות" מרחיקה אותנו מלהיות חברה שוויונית, ולא מקדמת אותנו להגשמת יעד השוויון המגדרי. מכאן שלא ב"העדפה מתקנת" עסקינן, כי אם ב"הפליה מקלקלת".

הפליה פסולה אינה בגדר זוטי דברים

טענת הגנה נוספת שהועלתה על ידי חברת הביטוח היא שאין לנהל תביעה ייצוגית לנוכח העובדה שהסוגיה בגדר זוטי דברים (הפרה כה פעוטה שאין הצדקה לנהל בגינה הליך משפטי). גם טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט:

את עמדתי ביחס לתוכן אותו ראוי ליצוק לדוקטרינה של "זוטי הדברים" (de minimis) בהקשר של תובענות ייצוגיות פרשתי בת"צ 36086-07-11 חרסט נ' ידיעות אינטרנט, פסקאות 39 – 48 (ניתן ב– 19.9.2012). באותו עניין הבהרתי כי הדוקטרינה מציבה שני תנאים מצטברים: "התנאי הראשון הוא שידובר בהפרה קלת ערך מנקודת המבט החברתית, והתנאי השני הוא שזו הפרה שאדם סביר לא היה מתלונן עליה".

בענייננו דעת לנבון נקל כי כבר התנאי הראשון אינו מתקיים. מדיניות המפלה בין נשים לבין גברים על בסיס סטראוטיפים פוגעניים אינה עניין שאנו, כחברה, יכולים לפטור כ"הפרה קלת ערך". המשיבה אולי לא התכוונה לכך, ואולם המסר לפיו "נשים מתקשות להחליף גלגל בכוחות עצמן ויזקקו על פי רוב לעזרת גבר" משקף תפיסה שוביניסטית בעליל, המבוססת על סטראוטיפים פוגעניים. התייחסות פטרונית ומתנשאת כלפי ציבור הנשים מצד מוכרי מוצרים ונותני שירותים, היא דרך פסולה לניהול עסקים, שהמחוקק ביקש להילחם בה. במקרה שלפניי חברת הביטוח עשתה שימוש בגימיק שיווקי מפלה, והוסיפה להשתמש בו גם לאחר שהגיעו אליה תלונות בעניין זה, תוך היתממות כי מדובר ב– "שירות טובותו לאו". התנהלות עסקית המבוססת על תפיסות מפלות מסוג זה, בין אם הן מודעות ובין אם לאו, מהווה חלק מהפרקטיקות עליהן אוסר חוק איסור הפליה. אכן, אין היא הגרועה שבהן (הדרת נשים בוודאי חמורה ממנה), ואולם גם אין היא כזו שניתן מנקודת המבט החברתית לפטור במנוד ראש ובקריצת עין. כפי שהבהיר השופט דנציגר בעניין לילה טוב, ה"רציונאל העומד ביסוד חוק איסור הפליה… [הוא] קידום השוויון באמצעות שירוש סטיגמות וסטריאוטיפים המשמשים צידוק להבחנה בין קבוצות שונות, ובפרט בין נשים לגברים" (פסקה 27 לחוק). רציונל זה אינו מאפשר לקבל את הטיעון שמדיניות מפלה בתמחור, המוצדקת על בסיס סטראוטיפים פוגעניים, היא עניין של מה בכך.

מי רשאי לנהל תביעה ייצוגית נגד חברת ביטוח בעניין זה?

בית המשפט קבע כי לא רק גברים רשאים לנהל תביעה ייצוגית נגד חברת ביטוח בעניין זה, אלא גם נשים:

המסקנה המתבקשת היא שיש להכיר באפשרות שכתוצאה מההפליה נגרמו שני סוגי נזקים: נזק ממוני לאוכלוסיית לקוחות המשיבה, אשר נדרשו לשלם בעבור השירות (ואלו, לפי מדיניות המשיבה, גברים בלבד); נזק לא ממוני, לאוכלוסיית הלקוחות של המשיבה, ובכלל זה מי שניהל עימה משא ומתן בקשר לאפשרות להפוך ללקוח, אשר סבלו נזק נפשי סובייקטיבי של השפלה ופגיעה בכבוד בגין ההפליה (וזאת בין אם הנפגע היא אישה ובין אם הוא גבר).

טרם הגשת תביעה ייצוגית פנו להתייעצות עם עורך דין תביעות ייצוגיות.

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

לקבלת עדכונים משפטיים נוספים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים הזינו כתובת מייל והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתובת מייל

יש לכם שאלה או הערה בעניין המאמר? כתבו לנו תגובה ונשתדל להגיב בהקדם

כתיבת תגובה

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם

לפני שאתם עוזבים....

הזינו כתובת מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים (אנחנו לא שולחים פרסומות או ספאם)

וגם….

הצטרפו לקבוצות הפייסבוק והטלגרם שלנו במסגרתן הגולשים יכולים לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום