מעוניינים לשוחח בנושא זה עם עורך דין אדי בליטשטיין? חייגו 03-6427876 או השאירו פרטים ליצירת קשר

בתאריך 6.12.2017 אישר בית המשפט המחוזי בחיפה תביעה ייצוגית נגד חברת פלאפון בגין משלוח ספאם ללקוחות שעזבו אותה, במטרה לגרום להם להתנייד בחזרה אל החברה (ת”צ 3504-03-17 בניה בן דוד נ’ פלאפון תקשורת בע”מ).

לאורך ההליך נטען כי מדובר בעובד סורר של פלאפון ששלח על דעת עצמו בין 30-40 הודעות ספאם, ומשכך אין לנהל תביעה ייצוגית נגד פלאפון בגין משלוח ספאם משום שלא מדובר בקבוצה גדולה מספיק, וכן, כי משלוח הודעות הספאם נעשה על דעתו של העובד בלבד.

כב’ השופט מנחם רניאל דחה טענות אלה וקבע כך:

זה המקום לומר, שהמשיבה לא טרחה להביא את תצהירו של העובד שלטענתה פעל שלא על דעתה וללא ידיעתה, ולצורך עניינו האישי, למרות שניתנה לה הזדמנות לבקש הבאת תצהיר נוסף, בהחלטתי בדיון מקדמי מיום 1.10.17, לאחר שהובהר שרוב תצהירו של המצהיר מטעם המשיבה נשען על עדות שמיעה. בעא 548/78 שרון נלוי, פדי לה (1) 736, 760 (1980) נפסק:
כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים יממה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת כנגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים פליליים, וככל שהראייה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה

על כן, יש להסיק מאי הבאת עדותו של העובד, שאפילו לא נטען שאינו עובד עוד אצל המשיבה, שאילו היה בא להעיד היה מעיד נגד גירסת המשיבה.

אמנם, בהליכי ביניים ניתן לפי תקנה 521 להצהיר לפי מיטב האמונה והידיעה ובלבד שיצויין מקורה, אך כשם שעל המבקש להוכיח במידה ראויה את עילתו, על המשיבה להוכיח בכלים שברשותה את גירסתה עובדתית, ולא להסתפק בהבאת תצהיר של מנהל שאינו יודע את עיקר הדברים מידיעתו האישית, ומסתפק בשמיעת גירסה מעד שאינו נותן תצהיר ואינו עשוי להיחקר על גירסתו.

מסרונים נשלחים באמצעות יישומון המאפשר לדעת כמה מסרונים בדיוק נשלחו. המספר יכול להיות פחות מ– 30, בין 30 ל– 40, ויותר מ– 40, אבל הוא מספר מדויק ולא 30-40. אמנם, נאמר בסעיף 17 לתצהיר המשיבה שעם קבלת המידע ניסתה החברה להתחקות אחר ההודעות שנשלחו ממספר הטלפון הפרטי שלו, ללא כל הצלחה“, אך לא הוסבר מה ניסו ומה לא הצליח. האם ביקשו ממנו למסור את הטלפון לבדיקת אנשי המקצוע? האם סירב העובד למסור את הטלפון שלו? האם בדקה המשיבה כמה לקוחות לא הצליח העובד להשיג באופן טלפוני, שנטען שהעובד אמר שאליהם פנה במסרון? המשיבה סתמה ולא פירשה, במקום שהיה עליה לפרש ולהבהיר, ומחדלה זה רובץ לחובתה. בשלב זה, לצורך הכרעה בבקשה לאישור, אין מדובר במסר שנשלח ל– 30-40 נמענים בלבד.

העובד לא מסר תצהיר מטעמו ולא הובא לעדות. מתוכן המסרון עולה שמטרתו לא היתה לערוך הסכם בין המבקש לבין העובד, אלא בין המבקש לבין המשיבה, באמצעות העובד, שכנראה (וזו השערה בלבד, שלא הוכחה) יזכה לתגמול על הבאת עוד לקוח למשיבה. בנסיבות אלה, הטענה שהמסרון נשלח לא למטרות המעבידהיא לא פחות מתמוהה. המטרה היתה הסכם עם המעביד, שממנו עתיד המעביד להרוויח כספים כנגד מתן שירותי תקשורת. לא מדובר בעבירה פלילית שעשה העובד לטובתו האישית, אלא בקיום שתפקידו לשווק את המשיבה. אציין, כי בכ המשיבה אף טען שהמבקש התקשר בהסכם חדש עם המשיבה בעקבות המסרון. טיעון כזה מעלה את התמיהה על הטענה שמטרת המסרון לא היתה טובת המעביד. על כן, אני דוחה את טענת המשיבה לפיה העובד פעל ללא הרשאה בניגוד לחוק השליחות ותוך חריגה ברורה מסמכות.

רוצים לקבל עדכונים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים? הזינו כתובת מייל

אנחנו לא שולחים דואר זבל אלא רק מידע משפטי שימושי. ניתן לבצע הסרה בכל שלב.

כב’ השופט רניאל הוסיף וקבע כי ניתן לנהל תביעה ייצוגית נגד חברת פלאפון בגין משלוח הודעות ספאם גם כאשר הלקוח נתן בעבר את הסכמתו לקבלת דברי פרסומת, אך עזב את החברה. בין היתר נקבע כך:

המשיבה טענה, בהפנותה להסכמים למתן שירות רדיו טלפון נייד מתאריכים 8.11.10 ו-5.6.17 (נספחים גודלתגובת המשיבה לבקשת האישור בהתאמה), שקיבלה את הסכמתו של המבקש לקבל ממנה דברי פרסומת. איני מקבל טענה זו, גם מבלי לדון בטענותיו של המבקש שלא הסכים לכך, ובלי לדון בסתירה האפשרית בין טענת המשיבה שהמבקש רצה בקבלת מידע שיווקי, לבין טענתה שמשלוח מידע שיווקי למבקש היה הפרה של נהליה. בסעיף 3 לנספח שצורף להסכמים עליהם חתם המבקש צוין כי הלקוח מעוניין בקבלת מידע שיווקי הכולל הצעות ופרסומות שיווקיות ו/או מסחריות שונות מפלאפון…” (ההדגשה שלימר‘), ואולם גם על פי נוסח הסעיף עצמו מדובר לכל היותר על התקופה בה המבקש הוא לקוחשל המשיבה, ולא בתקופה שבה הוא אינו לקוח של המשיבה, כפי שקרה.

58. חיזוק לכך ניתן למצוא בעובדה, שבכל פעם, לאחר שהמבקש הפסיק את התקשרותו עם המשיבה ורצה לחזור אליה שוב, נדרש לחתום מחדש על הסכם למתן שירותים ועל הסכמה לקבלת מידע שיווקי. אם היתה חלה ההסכמה הקודמת, לא היה צורך בהסכמה חדשה. הדבר מצביע על כך שהסכמת הלקוח לקבלת מידע שיווקי תקפה רק בתקופה שבה הוא לקוח, דהיינו בתקופת ההסכם.

לבסוף, כב’ השופט רניאל קבע כי יש לאשר תביעה ייצוגית נגד פלאפון בגין משלוח ספאם וקבע שקבוצת הנפגעים תוגדר כך:

כל הנמענים אשר קיבלו מהמשיבה מסרונים לטלפונים הניידים, מבלי שניתנה הסכמתם מראש ובכתב תוך הפרה של הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת.

[Total: 10 Average: 4.4]

כתיבת תגובה

ליצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין חייגו 03-6427876 או השאירו את פרטיכם

הזינו מייל ותקבלו ללא תשלום:

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב

אתם מוזמנים לעקוב אחרינו גם בפייסבוק